לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אמונה שכלית

אמונה שכלית

האם קבלת התורה צריכה להתבסס על עובדות או על אמונה? התשובה: תלוי...

מאת

ביהדות קיימות שתי דרכים סותרות לכאורה, להתמודדות עם השאלה העקרונית, של חג השבועות – האם צריך לקבל את התורה מתוך אמונה בסיסית, או על בסיס שיקולים שכליים אינטלקטואליים?

המקור הראשון – "חובות הלבבות", מאת רבנו בחיי (המאה ה-11, ספרד).

"מי שבכוח שכלו והכרתו לעמוד על בירור מה שקבל (במסורת)... אם אתה איש דעת ותבונה שתוכל לעמוד בהן על בירור מה שקבלת מהחכמים בשם הנביאים... אתה מצווה להשתמש בהן, עד שתעמוד על העניין ויתברר לך מכוח הקבלה (המסורת) והשכל גם יחד...

...שתשוב אל דעתך, ותשמש בשכלך – אחר שתעמוד עליו מצד הקבלה (המסורת) שהיא כוללת כל מצוות התורה ושורשיהן ופרקיהן (את פירוט המצווה וענייניה) – ותחקור עליו בשכלך ותבונתך ושיקול דעתך עד שתברר לך האמת, ויידחה השקר, כדכתיב (דברים ד',ל"ט): 'וידעת היום והשיבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים'. וכן אומר בכל מה שנוכל לעמוד על בירורו מכוח השכל. "

ובמלים אחרות – אנחנו מצווים מהתורה לחקור, לבדוק, לשקול ולברר, כל ידע שרכשנו מכוח המסורת (בצורה מלאה ומדויקת). רק בירור כזה יאפשר לנו לדעת ואז להחדיר אל הלב, את דברי האמת הנקיים מפסולת השקר. מצווה זו חלה על כל העניינים, שבכוחו של השכל האנושי להבינם.

המקור השני – מדרש ספרי, דברים פ' ל"ג (פרשת וזאת הברכה):

"שנגלה המקום (הקב"ה) ליתן תורה לישראל, לא על ישראל בלבד הוא נגלה, אלא על כל האומות. בתחילה הוא הלך אצל בני עשיו ואמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: "לא תרצח!" אמרו לפניו "רבש"ע, כל עצמו של אותו אביהם (עשיו) רוצח הוא... ועל כך הבטיחוֹ אביו: 'על חרבך תחיה'..."

המדרש ממשיך ומתאר, כיצד עבר הקב"ה אצל האומות השונות והציע להן את התורה וכיצד כל אומה ביררה תחילה מה כתוב בתורה ואחר כך סירבה לקבלה, כי מצאה שכתובים בה דברים שאינם מתאימים להנהגותיה.

"לא הייתה אומה באומות שלא הלך ודבר ודפק על פתחה – אם ירצו ויקבלו את התורה."

בסופו של דבר, כפי שכתוב בתורה עצמה, הציע הקב"ה את התורה לישראל והם הסכימו מייד לקבלה, ללא שום בדיקה והתחייבו: "נעשה ונשמע" – קודם נקבל עלינו לעשות כל מה שכתוב בתורה ואחר כך כבר נשמע ונבין מה כתוב בה...!

העיון במקורות אלה מעלה שתי שאלות עקרוניות:

השאלה הראשונה – "נעשה ונשמע" – כלומר, קודם נעשה ורק אחר כך נלמד ונבין – האם זה נשמע הגיוני? איזה אדם הגיוני יתחייב למערכת, שהוא עדיין אינו מכיר? האם לא היו בני ישראל צריכים לענות "קודם נבין ואחר כך נעשה"?

השאלה השנייה – איך יכול המקור הראשון להגיד בצורה כל כך ברורה, שקבלת היהדות מבוססת על תהליך שכלי חשיבתי? האין כאן סתירה ברורה לפסוק בתורה: "נעשה ונשמע"?

ה"רקורד" האישי של האלוקים

התשובה היא, ששני המקורות נכונים ומעשיים, אולם הם מתייחסים לשתי סיטואציות שונות.

בעצם, "נעשה ונשמע" הייתה הדרך היחידה, בה יכלו בני ישראל לקבל את התורה.

כאשר אדם הולך לרופא משפחה אמין, הוא לא יבדוק את הטיפול שהומלץ לו. בדומה נהגו גם בני ישראל, כאשר ניצבו אל מול הר סיני. הם כבר סמכו על האלוקים ובטחו בו. הם חזו במו עיניהם בעשרת מכות מצרים, בקריעת ים סוף ובמן המופלא, שירד משמים. הם כבר ידעו בוודאות, שהא-ל מנהל את העולם ושהוא חפץ רק בטובתם. לכן, כשהציע לעם ישראל ספר הוראות לכל החיים, לא היה להם ספק שזה בדיוק מה שהם רוצים – ולא משנה מה כתוב בפנים.

בעצם, "נעשה ונשמע" הייתה הדרך היחידה, בה יכלו בני ישראל לקבל את התורה. אילו היו עונים: "תן לנו לקרוא את התורה קודם ואחר כך נחליט אם לקבל אותה או לא". אז באופן טבעי היו מתעוררות דחייה והתנגדות לכתוב בתורה וכתוצאה מכך, הם היו אומרים: "אנחנו מעוניינים לקבל מהא-ל רק את מערכת ההנחיות המוסריות שנוחות ומתאימות לנו."

תפקידה של הקבלה השכלית

ננסה להסביר, כיצד אנחנו רואים את הדגש על הקבלה השכלית של התורה, כפי שהוא בא לידי ביטוי במקור הראשון (חובות הלבבות).

המפתח להבנה טמון בידיעה, באיזו תקופה של ההיסטוריה היהודית נאמר כל אחד מהדברים. עבור דורו של משה – דור בו כל אחד מבני ישראל, חש בקשר האישי שלו עם האלוקים ובדאגת הא-ל כלפיו – היה זה מובן מאליו, שאפשר "לחתום על התורה בעיניים עצומות".

'חובות הלבבות' לעומת זאת, מיועד לדורות הבאים אחריו. כיצד אנחנו – שלא חווינו את אותן התפתחויות שורשיות, שחווה דור יוצאי מצרים – אמורים לקבל את התורה?

והתשובה היא – עם השכל. אנחנו מוכרחים לחשוב, לחקור ולהבהיר את הדברים, על מנת לבחון ולעצב את מערכת היחסים שלנו כלפי התורה.

אל מול המבחר הגדול של הדתות ושל "הדרכים להגיע לאלוקים", שמנסות למשוך את תשומת ליבנו, אנחנו מונחים, במסע הבדיקה האישי לאמיתות התורה, להישען תחילה על השכל שלנו.

עד כמה שהידע השכלי עשוי להיות חשוב בתחילה – "וידעת היום", הוא מוכרח להצטרף בסופו של דבר לתפישה הרגשית – "והשבות אל לבבך".

בכל אופן, עד כמה שהידע השכלי עשוי להיות חשוב בתחילה – "וידעת היום", הוא מוכרח להצטרף בסופו של דבר לתפישה הרגשית – "והשבות אל לבבך" (תכניס את זה לתוך הלב).

מערכת יחסים מושלמת עם האלוקים, מורכבת משני הגורמים גם יחד – שכל ורגש. "ידיעת הא-ל ללא רגש", משאירה את האדם מנותק מהכרתו הפנימית. מצד שני, "רגש בלי שכל", הוא הבסיס לכל כת, אידיאולוגיה לאומית או הנהגה כריזמטית לאורך ההיסטוריה.

מסיבה זו, שני המרכיבים גם יחד – שכל ורגש – הינם הבסיס לכל חיפוש אחר האמת וההתקרבות לאלוקים.

בחג השבועות הזה, הבה נשתמש בשכל על מנת לשאול, לחקור, לבדוק ולחשוף את העומק שבאלוקים ובתורתו, כך שנוכל להגיע לרמת השלמות של "לעשות ולהבין" מכל הלב.

18/5/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) אנונימי, 22/10/2005 15:37

נדמה לי שהכותב חרג מעט מהמקור הראשון.

ציטוט מהמקור:
"...שתשוב אל דעתך, ותשמש בשכלך -
אחר שתעמוד עליו מצד הקבלה (המסורת)"
כלומר הקבלה (המסורת) קודמת לשכל!
ולא כמו שפירש הכותב:
"אנחנו מונחים, במסע הבדיקה האישי לאמיתות התורה, להישען תחילה על השכל שלנו." - פירוש שניתן היה לקורתו גם בין שורות המאמר.
מלבד נקודה זו - כל מילה בסלע (+, כי יקרה היא מפנינים).

ועוד משהו קטן: בשער עבודת האלוקים פרק ג', מפרט רבנו בחיי מעלות וחסרונות אצל כל אחת מהדרכים המסורת והשכל.

(1) Gili Yisraeli, 23/5/2004 08:12

' The Vilna Gaon ' Hagra think diffrent

The vilna gaon use to said that book of "hovot halevavot" is very importent but the chapter that you mention he prefer to not study but to take the book of "kuzari" that it is"kadosh v'tahor and the foundation of the n fate of Israel are depend

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub