לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




האם דיבר האלוקים בהר-סיני?

האם דיבר האלוקים בהר-סיני?

על מה מסתמכת הטענה היהודית, שהאלוקים דיבר אל העם כולו במעמד הר סיני ומהו כוחה של טענה זו?

מאת

למי נתן הקב"ה את התורה בהר סיני? מרבית האנשים יענו "הקב"ה נתן את התורה למשה רבנו".

ומה עשו בני ישראל בזמן שבו קיבל משה את התורה? "עבדו את עגל הזהב."

יפה מאוד – אבל לא זה מה שכתוב בתורה!

התשובות הנ"ל נובעות מתוך סרטו המפורסם של ססיל דמייל – "עשרת הדברות". מדהים עד כמה רושם של סרט אחד יכול להשפיע על חינוכם של דורות יהודיים. זהו סרט מאוד מרשים, אבל דמייל היה צריך לקרוא את התורה מהמקור.

הנוסח שמופיע בתורה שונה למדי. התורה מציינת את העובדה, כי כל עם ישראל שמעו את האלוקים מדבר בהר-סיני וחוו התגלות לאומית. הקב"ה לא התגלה למשה בפגישה אישית ודיסקרטית, הוא הופיע בפני כ..ו..ל..ם – כ-3 מיליון בני אדם!

העובדה הזאת מופיעה פעמים רבות בתורה:

(משה אמר לעם ישראל): "רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, ופן יסורו מלבבך, כל ימי חייך, והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב (בהר סיני)...

וידבר ה' אליכם מתוך האש, קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים, זולתי (מלבד) קול. ויגד לכם את בריתו אשר ציווה אתכם לעשות, עשרת הדברים, ויכתבם על שני לוחות אבנים." (דברים ד', ט'-י"ג)

"אתה הָרְאֵתָ לדעת כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו. מן השמים השמיעך את קולו לְיַסְּרֶךָּ (ללמד אותך מוסר), ועל הארץ הראך את אישו הגדולה ודבריו שמעת מן האש." (דברים ד', ל"ה-ל"ו)

"ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם: שמע ישראל את החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי דובר באוזניכם היום – ולמדתם אותם, ושמרתם לעשותם. ה' אלוקינו כרת עמנו ברית בחורב(בהר סיני). לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת, כי אתנו אנחנו אלה פה היום כולנו חיים. פנים בפנים דבר ה' עמכם בהר מתוך האש." (דברים ה', א'-ד')

התורה מצהירה, כי עם ישראל כולו שמע את האלוקים מדבר בהר סיני. טענה שהייתה מקובלת כחלק מההיסטוריה היהודית הלאומית, במשך למעלה מ-3,000 שנה.

לטעותו של דמייל השלכה עקרונית ומהותית – עם ישראל מתבסס על עובדת ההתגלות בפני אומה שלמה, אשר – בניגוד להתגלות בפני אדם יחיד – מהווה אירוע מרכזי ומוגדר, המבדיל בין הדת היהודית לבין כל דת אחרת בעולם!

כיצד?

היסטוריה ומיתוס

שני סוגי סיפורים מהווים חלק מכל מורשת לאומית.

הסוג הראשון הוא מיתוסים. בקטגוריה זו כלולים סיפורי גבורה שונים, העוברים מפה לאוזן, כמו למשל, תיאור מותו המפורסם של יוסף טרומפלדור, באומרו את המשפט: "טוב למות בעד ארצנו."

מולם עומד הסוג השני: ההיסטוריה. החלטת האו"מ על כינונה של המדינה בשנת 48, גירוש יהדות ספרד בשנת 1492 – השנה שבה יצא קולומבוס למסעו וכיו"ב.

מהו ההבדל בין מיתוס לבין היסטוריה?

מיתוס הוא סיפור שאינו מאומת. מיתוסים מטבעם, גם אינם ניתנים לבדיקה, משום שרק עיניים בודדות חזו בהם (אם בכלל). יתכן שטרומפלדור אכן אמר את המלים המפורסמות כשנפגע, אין לנו כל דרך לוודא זאת. אף אחד אינו מתייחס אל מיתוסים כאל עובדות ולכן הם אינם מתקבלים כחלק מההיסטוריה האמינה.

היסטוריה לעומת זאת מורכבת מעובדות, שאנחנו יודעים בוודאות שאכן התרחשו.

היסטוריה לעומת זאת מורכבת מעובדות, שאנחנו יודעים בוודאות שאכן התרחשו. ניתן לבדוק את מהימנותן באמצעות מספר דרכים. אחת מדרכי האימות, היא ההסתמכות על הטענה, שרבים השתתפו או חזו באותה התרחשות ספציפית.

מה הקשר בין מספר העדים המקוריים לבין אמינותו של אירוע היסטורי? נוכל להבין זאת ביתר קלות על ידי בדיקתן של הטענות הבאות, תוך ניסיון לשקול את מידת מהימנותן ההיסטורית. לעיתים, גם טבעה של הטענה עשוי להוות גורם למידת האמון שנרכוש כלפיה.

משחק האמינות

הערך את מידת מהימנותן של ההתרחשויות הבאות:

חלק מהטענות אינן ניתנות לאימות מטבען. לדוגמא: האם היית מאמין לי אילו הייתי מספר לך את הסיפור הבא:

ההתרחשות הראשונה

"בשבוע שעבר, לאחר ארוחת הערב, יצאתי לטיול בחורשה הסמוכה לביתי. לפתע נשטף הכול באור אדיר ואז התגלה אלי האלוקים ואמר לי, שאני מיועד להיות נביאו. הוא ציווה עלי לספר על לך על ההתגלות הזאת עכשיו."

מעורר אמון?

באופן תיאורטי, הדבר יכול היה להתרחש. זה לא נשמע סביר אמנם, אבל אי אפשר לדעת אם אני משקר או לא. האם היית בוחר להאמין לי?

ללא שום עדויות עובדתיות נוספות, למה שתאמין לי? מהלך טיפשי באמת.

ההתרחשות השנייה:

האם תאמין לי אם אספר לך את הסיפור הבא:

אתמול, בזמן שאכלתי ארוחת ערב עם המשפחה שלי, החדר התחיל פתאום לרעוד וקולו המהדהד של האלוקים נשמע לכולנו. הוא אמר שאני מיועד להיות נביאו וציווה עלי לספר לך עכשיו על ההתגלות."

מעורר אמון?

גם האירוע הזה יכול היה להתרחש. אילו הייתי מביא איתי את בני המשפחה על מנת שיאשרו את הסיפור, הוא היה נשמע יותר אמין מהסיפור הראשון. אתה בהחלט לא יודע אם אני משקר.

האם היית מאמין לי? האם היית מוכן להיפרד מ-10,000$, אם הייתי אומר שזה מה שהקב"ה ציווה עליך לעשות?

בשום פנים ואופן לא! עדיין אין מספיק הוכחות בכדי לבטוח בטענה שלי – כשמדובר בקרובי משפחה, ייתכן מאוד שכולם משקרים.

ההתרחשות השלישית:

ישנו סוג נוסף של סיפור. תיאור מקרה שבו אין לך שום ספק שמדובר בשקר.

לדוגמא, האם היית מאמין לי אילו הייתי מספר לך את הסיפור הבא:

"אתה זוכר מה קרה לפני 10 דקות, בדיוק כשהתחלת לקרוא את המאמר הזה? זוכר איך החדר התחיל פתאום לרעוד ואז נפתחה התקרה והשמים נחשפו מעליך, ושנינו שמענו יחד את קולו המהדהד של האלוקים מגיע אלינו ואומר: 'שמע בקולו של נחמיה קופרשמיט, משום שהוא נביאי!" ואז החדר חזר למצבו הטבעי ואתה המשכת לקרוא. זוכר, נכון?!"

מעורר אמון?

אין לי שום סיכוי לשכנע אותך במשהו, שאתה בעצמך יודע שהוא אינו אמת.

טענה מסוג כזה שונה לחלוטין. בשתי הטענות הקודמות הייתה לכל הפחות אפשרות לחשוב שאולי הן אמיתיות, אך אתה בוחר שלא לקבל אותן משום שלא ניתן לאמת אותן. לעומת זאת, למקרה השלישי אי אפשר להאמין. אני טוען שמשהו קרה לך ושגם אתה יודע את זה. אבל, מכיוון שאתה זוכר שלא חווית את האירוע שאני מתאר, אתה יודע שאני משקר. אין לי שום סיכוי לשכנע אותך במשהו, שאתה בעצמך יודע שהוא אינו אמת.

הסוג הראשון של הטענות – משהו התרחש למישהו אחר – אינו ניתן לאימות. אתה לא יכול לדעת בוודאות אם הטענה שקרית. אולם, אף על פי כן, מי שרוצה לגשר על הפער באמצעות אמונה, יכול לקבל את הדברים כנכונים.

לעומת זאת, כאשר משתמשים בטענה מהסוג השני וטוענים שמשהו קרה לך – אתה יודע בבירור אם מדובר בטענה שקרית מיסודה. אנשים לא מקבלים טענות שברור שהן שקריות ובמיוחד אם הן נושאות בתוכן התחייבויות מעשיות ועקרוניות.

הר סיני: מתיחה בלתי אפשרית

עד כה פגשנו בשני סוגים של טענות – האחת לא ניתנת לאימות והשנייה שקר ברור.

בואו נניח שמשה המציא את כל הסיפור, איך היו בני ישראל אמורים להגיב לדבריו?

האם ההתגלות בהר סיני, הייתה יכולה להיות מתיחה מבריקה, שהוליכה שולל מיליוני בני אדם וגרמה להם להאמין שהאלוקים דיבר אליהם?

הבה נדמיין את ההתרחשות הבאה:

משה יורד מהר סיני ומצהיר: "כולנו שמענו היום את האלוקים מדבר, כולכם שמעתם את קולו של האלוקים מתוך האש..."

בואו נניח שמשה המציא את כל הסיפור, איך היו בני ישראל אמורים להגיב לדבריו?

"משה! על מה אתה מדבר?! תשמע, היינו שמחים להאמין אם היית יורד ומספר שהאלוקים התגלה לך באופן אישי... אבל עכשיו, הרסת את הכול! עכשיו אנחנו יודעים שאתה משקר כי אתה מספר לנו שקרה לכולנו משהו שאנחנו יודעים שהוא לא קרה! אנחנו לא שמענו את האלוקים מדבר מתוך האש!!!"

אם ההתגלות בהר סיני לא התרחשה מעולם, ברגע שמשה היה מצהיר על התרחשותה, כולם היו יודעים מייד שמדובר בשקר, כי הם יודעים שמעולם לא שמעו את האלוקים מדבר אליהם. מגוחך אפילו לחשוב שמשה היה יוצא בהצהרה שכולם יודעים שהיא שקרית.

השתלת ההתגלות מאוחר יותר בהיסטוריה

יתכן שה"בלוף" התרחש מאוחר יותר במשך ההיסטוריה. אולי הטענה להתגלות לאומית לא נעשתה מייד לאחר מעמד הר סיני, אלא התחילה להישמע, נניח – 1,000 שנים לאחר התאריך המיוחס לאירוע זה. אולי המנהיג עזרא, למשל, עלה על הבימה והציג ספר שמתיימר להיות כזה שנכתב על ידי האלוקים ושניתן לעם ישראל במעמד הר סיני, לפני שנים רבות...

האם יש סיכוי למתיחה כזאת להצליח? האם אתה עצמך היית מאמין לסיפור הבא:

אני רוצה לשתף אותך בעובדה מאוד לא מוכרת, אבל אמיתית. בשנת 1794, לפני למעלה ממאתיים שנה, ממאי ועד לאוגוסט, כל חלקה הצפוני של אמריקה שקע באופן מסתורי מתחת לים. במשך אותם ארבעה חודשים, כל היבשת הייתה מתחת למים ובאופן כלשהו כל בעלי החיים, הצמחים ובני האדם הצליחו להתאים את עצמם לתנאים המוזרים. ואז, ב-31 באוגוסט. התרוממה היבשת באופן פתאומי לגובהה הטבעי והחיים שבו למסלולם הנורמאלי."

האם ייתכן שאני מספר את האמת? האם אתה יודע בוודאות שזהו שקר? אחרי הכול, מדובר באירוע שקרה לפני כל כך הרבה זמן, איך אתה יכול לדעת שזה לא קרה באמת? אולי למדת על זה בבית הספר ופשוט שכחת...?

על אירוע חריג ומדהים, שהיו לו מספר אדיר של עדים, כולם היו שומעים, משוחחים, דנים ומעבירים הלאה.

שטויות! אתה יודע שאמריקה הצפונית לא שקעה לפני מאות שנים מהסיבה הפשוטה: אילו הדבר היה קורה, היית שומע עליו. על אירוע חריג ומדהים, שהיו לו מספר אדיר של עדים, כולם היו שומעים, משוחחים, דנים ומעבירים הלאה כחלק בלתי נפרד מההיסטוריה האנושית. עצם העובדה שאף אחד לא שמע על שקיעת היבשת עד עתה, מוכיחה לך שהסיפור הזה לא אמיתי – המצאה כזאת אי אפשר לקבל.

אי אפשר להשתיל בלוף של אירוע רב רושם, שלכאורה התרחש לעיני אנשים רבים. אם הדבר לא אירע מעולם, כולם יבחינו ברמאות, משום שהם לא שמעו על זה אף פעם קודם לכן. לעומת זאת, אם אירוע כזה אכן התקבל כחלק מן ההיסטוריה, הדרך היחידה להבין את קבלתו היא שהוא אכן התרחש.

"גילוי" מאוחר יותר?

הבה נניח לרגע, שמעמד הר סיני הוא רק מתיחה – האלוקים מעולם לא נתן את התורה לעם ישראל. איך התקבלה ההתגלות בהר סיני כאמת במשך אלפי שנים וכחלק מההיסטוריה היהודית?

נסה לדמיין מישהו שמנסה להחדיר את הבלוף למודעות הציבורית. נשתמש שוב בדמותו של עזרא, שמופיע ומציג את מגילת הקלף של התורה.

"היי, עזרא, מה אתה מחזיק שם?"

"זוהי התורה."

"התורה? מה זה?"

"זהו ספר מדהים – מלא בחוקים, היסטוריה וסיפורים. הנה, קח תסתכל."

"יפה מאוד, עזרא. מאיפה השגת אותו?"

"תפתח את הספר ותראה מה כתוב שם. הספר הזה ניתן לפני אלפי שנים לאבות אבותיך. שלושה מיליון מהם עמדו למרגלות הר סיני ושמעו את האלוקים מדבר! הקב"ה התגלה לכולם ונתן להם את ההוראות והחוקים שכתובים כאן בפנים."

איך היית מגיב לטענה כזאת?

האנשים הביטו בעזרא במבט לעגני ואמרו:

"רק שנייה עזרא. משהו כאן 'לא מריח טוב'. למה אף פעם לא שמענו על זה קודם? אתה מתאר את אחד האירועים החשובים ביותר שיכול היה להתרחש וטוען שהוא קרה לאבותינו – ואנחנו אף פעם לא שמענו עליו?"

"ברור. זה קרה לפני ה..מ..ו..ן זמן. מובן שאף פעם לא שמעתם עליו."

"באמת עזרא! לא יכול להיות שהסבים שלנו או שאבותיהם לא היו מעבירים הלאה את הסיפור על האירוע הכי חשוב בהיסטוריה שלנו לפחות לחלק מהאנשים! איך יכול להיות שאף אחד לא שמע מזה כלום עד לרגע הזה?! אתה טוען שכל אבותינו, עם שלם, שלושה מיליון בני אדם שמעו את האלוקים מדבר וקיבלו סידרה של הוראות שנקראת התורה, מי שומר על ההוראות האלה? איך זה שאף אחד מאיתנו לא שמע על זה?! אתה סתם משקר!"

אם אי אפשר להרים מתיחה על יבשת ששקעה, אי אפשר גם לשכנע עם שלם שאבותיהם חוו את האירוע המדהים ביותר בהיסטוריה האנושית.

כולם היו יודעים שזה סתם שקר.

במשך אלפי שנים, מעמד הר סיני היה מקובל כנתון מרכזי בהיסטוריה היהודית. איזו דרך אחרת יש להסביר זאת?

אם אנחנו מבינים שלא הייתה יכולה להיות כזאת מתיחה, איזו אפשרות אחרת יכלה לשתול סיפור של התגלות בפני אומה שלמה ולגרום לכך שלא רק שהוא יתקבל – אלא שבעקבותיו יצעד רוב רובו של העם היהודי לדורותיו, תוך הקרבה עצמית אדירה?

הדרך היחידה שבה בני אדם יוכלו לקבל טענה כזאת היא רק אם זה קרה באמת. אילו מעמד הר סיני לא היה מעולם, כולם היו יודעים שזהו שקר והסיפור לעולם לא היה 'תופש'. הדרך היחידה שמאפשרת למישהו לטעון שאומה חוותה התגלות ושהטענה שלו תתקבל – היא כשמדובר באמת...

סיני: התגלות בפני אומה - אין עוד טענה כזאת בעולם!

עשרות אלפי דתות יוסדו במהלך ההיסטוריה על ידי אנשים בודדים, שניסו לשכנע את האחרים (במידת הצלחה זו או אחרת) שהאלוקים דיבר איתם. כל הדתות שמבססות את עצמן על התגלות כלשהי, נושאות בבסיסן את אותה התחלה: אדם קדוש נמצא בהתבודדות, חוזר אל עמו ומספר להם, שחווה התגלות אישית, בה מינה אותו האלוקים לנביאו/לשליחו.

האם היית מאמין לטענתו של מישהו, כי האלוקים התגלה אליו ומינה אותו לנביא חדש?

אולי זה באמת קרה. אבל שוב, אולי זה לא... אי אפשר לדעת. הטענה אינה ניתנת לבדיקה.

התגלות אישית מהווה בסיס חלש מאוד לדת, משום שלעולם לא נוכל לדעת אם היא התרחשה באמת.

התגלות אישית מהווה בסיס חלש מאוד לדת, משום שלעולם לא נוכל לדעת אם היא התרחשה באמת. אפילו אם האדם שטוען זאת, מחולל ניסים, עדיין אין הוכחה לכך שהוא נביא אמת. ניסים לא מוכיחים כלום. כל מה שהם מראים – זה שיש לאותו אדם כוחות מסוימים (או כישרונות מיוחדים). אך אין לכך שום קשר לטענה שלו לנבואה או להתגלות אלוקית.

כותב הרמב"ם:

"משה רבינו, לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה. שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי, שאפשר שיעשה האות בלהט וכשוף...

ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר, ואוזנינו שמעו ולא אחר... (משנה תורה – מדע/הלכות יסודי התורה ח', א')

נבואה נועזת

בהיסטוריה הכתובה אנחנו יודעים על 15,000 דתות. לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין את נקודת התורפה שבהתגלות אלוקית לאדם יחיד. אם כן, מדוע בכל זאת כולן מתבססות על התגלות אישית? אם מישהו רוצה שהדת שלו תתקבל, למה שהוא לא יציג את הטענה הכי חזקה והכי מעוררת אמון שאפשר – התגלות לאומה! זה נשמע הרבה יותר מהימן. אף אחד לא צריך לגשר על פער המידע בעזרת אמונה ולסמוך באופן עיוור על מילתו של אדם אחד. זה נשמע הרבה יותר טוב, שהאלוקים הופיע בפני כולם וסיפר להם שפלוני אלמוני הוא הנביא שלו.

למה שהא-ל יבנה את מערכת יחסיו עם אומה שלמה באמצעות שליח אחד ולא יאפשר להם למצוא דרך לאמת זאת? למה שהא-ל יצפה, שהעם יציית למערכת שלמה של הוראות מגבילות וחוקים, מתוך התבססות על אמונה עיוורת בלבד?

ובכל זאת, עד לימינו אלה, היהדות היא הדת היחידה בהיסטוריה כולה, שמצהירה את הטובה שבהצהרות – כולנו שמענו את האלוקים מדבר. אין אף דת אחרת שטוענת לחוויה של התגלות לאומית.

מדוע?

ועוד יותר מזה. מחבר התורה מנבא שלעולם – לאורך ההיסטוריה כולה – לא תבוא אומה נוספת ותטען על התגלות בפני עם שלם.

"כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים, הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו? השמע עם קול אלוקים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי?" (דברים ד', ל"ב-ל"ג)

בכל זאת, בואו ננסה לצאת מנקודת הנחה שהתורה לא נתנה לנו מן האלוקים, אלא שבדרך לא מובנת כלשהי, הצליח מחברה האנונימי לשכנע קבוצה של אנשים, לקבל את הטענה השקרית, של התגלות בפני אומה. אותו מחבר, מחליט לצרף לספרו כל מיני נבואות ואחת מהן היא, שמעתה ועד עולם אף אחד לא ינסה לחזור על התרגיל שלו ולספר על התגלות אלוקית בפני עם. משמעות הדברים היא, שאם אכן תושמע טענה כזו אי פעם בעתיד, תתגלה הנבואה כשקרית וזה הסוף של הדת שהמציא...

איך יכול המחבר לכלול בספר, שהוא מפיץ כמתיחה שקרית, נבואה, שאף אדם אחר לא ינסה לעולם למכור את אותו סוג של שקר, בו בזמן שהוא בעצמו משתמש בו – ובפרט שמדובר בטענה המוצלחת ביותר שאפשר להעלות על הדעת בכדי לבסס דת. אם אתה היית ממציא דת, ודאי שלא היית מסתכן וכותב משהו שאי אפשר לנבא מראש ושהתוצאות שלו עלולות להיות הפוכות מאלה שבהן אתה מעוניין.

בכל אופן, להוציא מהטענה היהודית על מעמד הר סיני, המציאות היא, שאף אומה אחרת לא ניסתה לטעון מעולם על התגלות דומה לאומה שלמה.

נסכם את הדברים בשתי שאלות יסוד:

  1. מדוע היהדות היא היחידה מתוך 15,000 הדתות המתועדות והמוכרות בהיסטוריה, אשר השתמשה בטענה הטובה ביותר – הטענה להתגלות בפני אומה שלמה? מדוע כל שאר הדתות מבססות עצמן על הבסיס הרופף מטבעו של התגלות בפני יחיד?

  2. אם טענת היהדות היא באמת דוגמא למתיחה מוצלחת שמספרת באופן שיקרי על התגלות לאומית; אם המחבר יצא עם הטענה הטובה ביותר והצליח איכשהו להחדיר אותה ולמסור אותה הלאה. סביר להניח שהאחרים יחקו אותו וישתמשו באותה שיטה. אם כך, לשם מה להכניס נבואה מיותרת, שאומרת כי אף אחד אחר לא ישתמש בטענה דומה – נבואה שהוא יודע שלא ניתן לחזות מראש ושתביא בסופו של דבר לתוצאה הפוכה מזו שבה הוא מעוניין?

ישנה תשובה אחת פשוטה לשתי השאלות. התגלות בפני אומה – בניגוד להתגלות בפני יחיד – היא השקר היחיד שלא יכול להצליח. זהו אירוע שאינך יכול לפברק. הדרך היחידה לטעון טענה כזאת היא כשהאירוע אכן התרחש.

אם הטענה היא אמיתית, האנשים יאמינו לה משום שהם מסכימים לדבר שידעו כבר קודם. ואין זה משנה אם הם עצמם היו עדים לכך, או שהיו אלה אבותיהם שהעבירו באופן קולקטיבי את הדיווח, כחלק מההיסטוריה הלאומית המקובלת שלהם.

אם הטענה היא שקרית, זה יהיה בדיוק כמו לנסות לשכנע אותך שהאלוקים דבר איתך או עם הוריך ומאיזו שהיא סיבה מעולם לא שמעת על זה... אף אחד לא יהיה מוכן לקבל טענה שכזו.

אף על פי כן – אף אומה אחרת לא השתמשה מעולם בטענה המוצלחת מכולם, משום שטענה כזו יכולה להתקבל רק אם היא אמיתית. אף אחד לא יכול להחדיר מתיחה של התגלות לאומית.

כשממציאים דת, היוצר מוכרח להשתמש בהתגלות ליחיד על אף חולשת הטיעון, משום שזוהי טענה שאינה ניתנת לאימות (או להפרכה). היוצר יכול לקוות למצוא חסיד נלהב, שיהיה מוכן לגשר על הפער באמצעות האמונה ולקבל את דתו. לאחר הכול, איש לא יוכל לדעת לעולם אם זהו שקר (וכמובן, איש לא יוכל לדעת גם אם זוהי האמת...). אך לא ניתן לנהוג באותה דרך, כשמדובר בהתגלות לאומה שלמה – שכולם יודעים שזהו שקר שלא היה ולא נברא.

רק היהדות יכולה לטעון להתגלות לאומית – פשוט משום שבני ישראל הם האומה היחידה בהיסטוריה האנושית שאכן חוותה התגלות כזו.

מעבר לכך, מעניין לציין, ששתי הדתות הגדולות בעולם קיבלו את הגרסא היהודית להתגלות האלוקית בהר סיני, כולל את חמשת חומשי התורה בכתביהם ומשתמשים בהתגלות זו כגורם מפתח בדתם.

כשהם ייסדו את דתותיהם, לשם מה היה כדאי להם להתבסס על הטענה היהודית? למה הם לא הכחישו בפשטות את מעמד הר סיני?

התשובה היא, שהם ידעו, שבדיוק כפי שאי אפשר להמציא התגלות לאומית, גם אי אפשר להכחיש אותה.

עכשיו מובן כיצד יכול מחבר התורה לנבא בבטחה שאף פעם, לאורך ההיסטוריה כולה, לא יקום מחבר אחר שיצהיר על התגלות אלוקית בפני אומה שלמה...

...משום שרק האלוקים עצמו ידע, שאירוע כזה יתרחש רק פעם אחת, כפי שאכן היה – בהר סיני לפני למעלה מ – 3,000 שנה...

פורסם ב: 18/5/2004


אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.

למאמר זה התפרסמו: 10 תגובות ב-6 דיונים

(6) גיל, 23/5/2012 14:04

באיזו שפה דיבר אלוקים לבני ישראל ?

איזה קול היה לו ? האם הוא בהכרח ממין זכר והיה לו קול "גבר" ?

(5) שמעון, 6/6/2011 15:47

הגיון מול הרצון שווה עיוורון

שום הגיון שבעולם לא יוכל על הרצונות של האדם להיות חופשי למלא את תאוותיו לכן מי שכופר במעמד הר סיני איננו אפיקורס אלא אדם נורמלי שמעדיף את החופש הדרך היחידה לשיקול דעת היא כנות פנימית יוצאת דופן למרבה הצער גם המתיימרים להיות "דתיים" אינם בעלי כנות פנימית חזקה ועל כן אינם מאמינים בתורה מסיני מאמרים יפים כאלו הם כמעט לריק ללא הזהרה שקשה לאדם לקבל דעה שתחייב אותו להגביל את עצמו ומסקנת המאמר דורשת מאדם להגביל עצמו לחוקי התורה

(4) יודה, 5/6/2011 12:41

לוגיקה פגומה

בלוגיקה המתפלפלת של כותב המאמר יש פגם שהוא מעגל קסמים שבו נשאבת הוכחה לאמיתות עובדה המדווחת ספר מסויים (התורה במקרה זה) מתוך ספר זה עצמו שאמיתותו לא הוכחה באופן עצמאי בנוסף דוגמה לכך שעם שלם כמעט טועה בעובדה שהתרחשה לנגד עיניו כתוצאה ממה שהתקשורת מאכילה אותו באה האמונה של כמעט כל הישראלים שסדאת נרצח בגלל שעשה שלום עם ישראל בעוד שהרצח היה נקמה אישית על קרוב שנרצח במהלך טיהור אנטי דתי שנעשה על ידי ממשלת גדאת באחד הכפרים המצריים

(3) כושרויושר, 17/5/2010 20:00

מי שמאמין ללא הוכחה הגיונית הוא - פתי

כי אחרת מה ההבדל בין אמונה לאמונה טפלה ? שתיהן אמונות !

יהודי חושב, 6/6/2011 16:36

אולי תקרא שוב והפעם עד הסוף ...

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub