לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




פורים והתגובה לאנטישמיות

פורים והתגובה לאנטישמיות

התאחדו, הושיטו יד לאחר, ועמדו זקופים כיהודים גאים.

מאת

בזמן שתקריות אנטישמיות מתגברות בקצב מטריד, אני קשובה במיוחד למסר של חג פורים.

העם היהודי היה מפוחד, בעומדו מול איום ההשמדה, שהיה תלוי מעליהם כענן שחור. המלך אחשוורוש אמר להמן, "עשה כטוב בעיניך". מכתבים נשלחו עם הרשות "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים..."

בנסיבות כה חמורות, כיצד ניתן לאחוז בתקווה?

אמי, הרבנית אסתר יונגרייס ז"ל, תיארה כיצד גורשה מביתה בעיר סגד, הונגריה. היא הייתה ילדה קטנה כשהנאצים העירו אותה משנתה. סבי וסבתי קיבלו רק דקות ספורות כדי להתארגן ואז הושלכו אל תוך הלילה. כלבי רועים גרמניים נבחו. היו צעקות וצווחות. מלאת אימה, אמי עמדה ברחוב, אוחזת בכל כוחה בבובתה האהובה, הדבר היחיד שהצליחה לקחת עמה.

השכנים באו ובהו בהם בשתיקה.

 

"את יהודיה מלוכלכת. במקום שאליו את הולכת לא תצטרכי צעצועים".

אמי הבחינה בחברתה, מרתה, בתו של השרת הלא-יהודי של בית הכנסת. שתי הבנות תמיד שיחקו יחד. מרתה עמדה שם עם אביה. היא ניגשה לאמי ולרגע חשבה אמי שלפחות חברתה הטובה מתקרבת כדי להיפרד לשלום.

בשעה שמרתה התקרבה, היא תלשה את הבובה מידיה של אמי.

אמא שלי התחילה לבכות. "זו הבובה שלי! תחזירי לי את הבובה שלי!"

"אבא שלי אמר שאני יכולה לקחת כל מה שאני רוצה. אתם לא יכולים להשאיר כלום".

האב והבת התבוננו באמי, צוחקים. ואז סינן אביה של מרתה, " את יהודיה מלוכלכת. ואת צריכה ללמוד את עובדות החיים. במקום שאת הולכת אליו לא תצטרכי צעצועים".

הוא ירק על הקרקע.

"אבל אל תדאגי", הוסיף. "מרתה תטפל יפה בכל החפצים שלך".

אמי נשלחה לברגן-בלזן.

כמה פעמים היה העולם מוכן להיפרד לשלום מהיהודים? כמה פעמים נשבע העולם להשליך אותנו לים, להטיל עלינו אימה, לשלול את זכות הקיום שלנו בכל דרך אפשרית ולהשמיד את ילדינו?

המשלוח של אמי נעצר בלינץ. הם ירדו מקרונות הבקר. ראשיהם גולחו. בין כל ההתייפחויות, מצאה אמי את עצמה מובלת כעדר לתוך מקלחת. בדיעבד הם הבינו שתא המקלחת שימש גם כתא גזים. אמי הרגישה שחייה הגיעו לקיצם. היא כבר לא הרגישה כבן אדם. היא לא יכלה לשאת את מראה אמה היפה, שכל חינה וכבודה נגזל ממנה.

באותו רגע של אפילה חונקת, קרה דבר מרגש.

כשאמי התלבשה, היא הכניסה את ידה לכיסה. בפנים הייתה פיסת נייר מקומטת. היא הוציאה אותה ויישרה בזהירות את הנייר המקומט. היה זה דף מתוך ספר תפילה. סבא שלי טמן בחשאי את הדף בכיסה, כמסר מעודד לבתו הקטנה. המילים של תפילת שמע ישראל מילאו את לבה של אמי בתקווה. המסר היה ברור: לא משנה מה יקרה, לא משנה לאן ייקחו אותך החיים, דעי שאת לעולם לא לבד. ילדתי היקרה, את חלק מהעם היהודי. אלוקים שומר עלייך. לעולם אל תאבדי את אמונתך.

המילים של תפילת שמע ישראל מילאו את לבה של אמי בתקווה. המסר היה ברור: לא משנה מה יקרה, דעי שאת לעולם לא לבד.

ישנן פעמים בהן אנו מחפשים את ידו של אלוקים ומרגישים ייאוש. אנו כמהים לראייה ברורה. איננו מבינים מה קורה. אנו מרגישים כאילו נוכחות השם מוסתרת. אולם עלינו לדעת כי מאחורי כל הבלבול, ישנה תוכנית אלוקית. אלוקים מנחה אותנו. אנחנו נשרוד.

זהו המסר של חג פורים.

אסתר המלכה, בכבודה ובעצמה, קוראת אלינו עד היום.

ההתייחסות לאסתר בתורה היא בביטוי "הסתר אסתיר" - אני, אלוקים, אסתיר את פניי. ישנן עיתות של אפילה כשאנו מרגישים שפניו של אלוקים מוסתרות. במגילת אסתר, שמו של האל איננו מופיע. ייתכן שלא תמיד אנו רואים או מודעים לידו של אלוקים בחיינו, אולם עלינו לדעת שנוכחותו תמיד מנחה אותנו. עלינו לחדור דרך המסך של החיים ולחפש את האור מאחורי העננים.

באותו לילה נורא כשאמי נשלפה ממיטתה וגורשה למחנות, מרתה ואביה האמינו ככל הנראה שהם סיימו עם היהודים אחת ולתמיד. הנאצים לא יכולים היו להעלות בדעתם שביום מן הימים יתהלכו בני העם היהודי ברחובות ירושלים ויציפו את הכותל המערבי בדמעותיהם.

אותו דף המכיל את תפילת שמע החזיק לא רק את אמי, אלא דור שלם של יהודים. איננו יכולים להרשות לעצמנו לוותר.

 

 

אנחנו עדיין כאן, ממשיכים לספר את סיפורנו הייחודי.

הבה לא נאבד תקווה לעולם. במקום זאת, הבה נאמץ לחיקנו את מילותיה של אסתר. בעיתות צרה, אסתר המלכה אמרה לנו מה עלינו לעשות. היא ביקשה שנתאחד, נפסיק לפגוע זה בזה, ונתפלל בצוותא. זהו הזמן לחזק את גאוותנו כיהודים.

לצד התגברות האנטישמיות המתפשטת ברחבי העולם, השנאה של תנועת ה- BDS והאיומים על אדמתנו, עלינו לעצור רגע ולחשוב. התמודדנו בעבר עם אויבים אכזריים. סבלנו מפוגרומים, אינקוויזיציות, מסעות צלב, שואה והתקפות טרור רצחניות. אולם אנחנו עדיין כאן, ממשיכים לספר את סיפורנו הייחודי.

הבה לא נאבד תקווה לעולם. במקום זאת, הבה נאמץ את מילותיה של אסתר המלכה, "לך, כנוס את כל היהודים". התאחדו. שלחו משלוחי מנות למישהו שאולי לא כל כך הכרתם או התחברתם אליו קודם. השפיעו על חייו של אדם אחר, גם אם רק במילה טובה או חיוך מאיר פנים. דברו עם האל ותמכו בעם היהודי.

ביחד, נוכל להפוך את הצער לשמחה ואת האפילה לאור.

 

לחצו כאן לקריאת עוד מאמרים מעוררי השראה בנושא פורים. 

5/3/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub