רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

והשתייה? כדת!

כ״ג בניסן ה׳תשס״ד כ״ג בניסן ה׳תשס״ד 14/04/2004 | מאת הרב שרגא סימונס

לחיים! מה עומד מאחורי המצווה הכל-כך לא שגרתית הזו – להשתכר בפורים?

"חַיָּב אִינִיש לְבַסּוּמֵי בְּפוּרַיָּא, עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּך מָרְדְּכַי."

אדם חייב לשתות לשכרה בפורים, עד שהוא לא יבדיל בין המן הארור למרדכי המבורך. (מסכת מגילה ז עמוד א, שולחן ערוך – אורח חיים תרצה, ב')

האם שתייה לשכרה אינה סותרת את דרך התורה? האם אין היהדות מעמידה בחשיבות עליונה את המרדף אחר החכמה?

כיצד, אם כן, אובדן הבהירות השכלית יכול בכלל להביא אדם לבהירות רוחנית?

שמעתי פעם בארה"ב, נציג יהודי מרואיין ברדיו לגבי פורים: "מה מיוחד בפורים?" שאל המראיין.

הסביר היהודי: "בדיוק כפי שלאירים ישנו פסטיבל "האלכוהול והבירה " שמכונה "יום סט. פטריק", כך בדיוק קבעו עבורנו חכמים פסטיבל "האלכוהול והבירה" משלנו, שנקרא "פורים".

שטויות!!!

ועכשיו להסבר האמיתי

דבר ראשון צריכים לברר מהי הגדרתו של המושג "צחוק". צחוק מופיע כאשר הבלתי צפוי מתרחש. תינוקת צובעת את הפרצוף באודם של אמא – ואנחנו צוחקים. המיקרופון קלט הערה צינית 'שלא לשידור' מפיו של פוליטיקאי – ואנחנו צוחקים. כאשר שני אלמנטים מנוגדים נפגשים, השינוי הבלתי צפוי תופש אותנו לא מוכנים וככל שהדבר מפתיע יותר, כך הוא גם מצחיק יותר.

אדם הסבור, כי הוא שרוי בסכנה גדולה ולפתע מגלה שהוא יצא מכלל סכנה, צוחק בהקלה.

בימי מרדכי ואסתר, היהודים הפכו בין לילה ממועמדים לחיסול טוטאלי, לגיבורי הניצחון! היה זה מהפך ניסי של 180 מעלות. השמחה במקרה זה נובעת, הן מראיית הצדק שנעשה עם אויבינו והן מהיציאה מהמצר בו היינו נתונים. אדם הסבור, כי הוא שרוי בסכנה גדולה ולפתע מגלה שהוא יצא מכלל סכנה, צוחק בהקלה. מי שחושב, שהוא חי לבדו בעולם עוין ולפתע מגלה, שא-לוהים נמצא לידו, צוחק בשמחה.

מה זה קשור לשתיה?

כיצד עוזר האלכוהול לחוות את הרעיון הזה, שהעולם הוא טוב ושהכול נעשה לטובה?

בני האדם צופים בעולם מתוך נקודת מבט מוגבלת, כשהמציאות האמיתית היא, שא-לוהים והיקום הם אינסופיים. אבל, מכיוון שאנו קשורים לעולם פיזי בר חלוף בגופותינו, אנחנו נאלצים לחיות עם האשליה של סופיות ומוגבלות העולם.

לאחר שאנחנו שותים, נחלשת ממילא תחושת הביטחון בחושים הפיזיים שלנו – אז משתחררת הנשמה מכבלי המגבלות הגופניות ויכולה לחוש באחדות היקום והא-לוהים. השתייה היא הזדמנות להפחית את המגבלות הגופניות, אשר מונעות אותנו מלראות את א-לוהים בבהירות יתרה.

המסר של פורים הוא, שאף על פי שקשה לראות אותו – א-לוהים נמצא איתנו כאן בעולם בכל רגע ורגע. אפילו כשהדברים נראים גרוע, אפילו כשאנחנו סובלים, באופן כלשהו הכול לטובה – משום שמאחורי הקלעים עומד א-לוהים גומל חסד, אשר מכוון את האירועים לטובתנו.

גם ה"רע" וגם ה"טוב" משמשים שניהם כנתיבים באותה דרך, שבסופו של דבר תוביל לטובה.

כך נוכל להבין את משמעות האמירה: "לשתות, עד שלא מבדילים בין ארור המן לברוך מרדכי" – ההבדל בין "ארור" ל"ברוך" נובע רק מהראיה הצרה והמוגבלת שלנו. אבל, במציאותו האינסופית של בורא עולם, אין כל הבדל בין השניים. גם ה"רע" וגם ה"טוב" משמשים שניהם כנתיבים באותה דרך, שבסופו של דבר תוביל לטובה.

אנחנו שותים בפורים עד לנקודה, שבה אנו מאבדים את יכולתנו להישען על החושים ואז, בנקודה זו, מתאחדים כל ההיבטים בחיינו למציאות אחת. אנו מרגישים שהכול נובע מ"התוכנית האדירה והנצחית" של א-לוהים. תוכנית, אשר בסופה המן הרשע בא על עונשו ומרדכי בא על שכרו. אנחנו שותים עד שאין ביכולתנו לשקול בהיגיון איזו צורת התגלות של הא-ל גדולה יותר. משום שבאמת הכול אותו דבר.

נקודה חביבה נוספת בנושא זה: הגימטרייא של "ארור המן" היא 502, הגימטרייא של "ברוך מרדכי" גם היא 502. בפורים אנחנו משתכרים עד שאנחנו כבר לא יכולים לעשות את החשבון!

נכנס יין? יצא סוד!

אילו היינו ברמה רוחנית גבוהה יותר, לא היינו צריכים להשתכר. אילו היה ברור לנו באמת, שהכוח היחידי השולט בעולם הוא א-לוהים, לא היינו מודאגים ולחוצים אפילו טיפה – להבדיל מהלחץ שבו אנו שרויים בדרך כלל. עם ביטחון מלא בא-ל, היינו רגועים לחלוטין. אבל מכיוון שאנחנו לא ברמה גבוהה כל כך, אנו שותים על מנת להשתחרר, לצחוק על הצרות, לשכוח מהדאגות ולשבור את מחיצות התפישה המוגבלת שבנינו סביבנו. רק אז נוכל לראות, שעולמו של הבורא טוב ושהכול יסתדר.

התלמוד אומר: "נכנס יין, יצא סוד." (ערכן המספרי של כל אחת מהמלים "יין" ו- "סוד" הוא 70) – היין מכוון אותנו אל המציאות הנסתרת (והמחזקת) של נוכחותו של א-לוהים.

"עושים צחוק" מהיצר הרע

אם זו המציאות האמיתית, מדוע כל כך קשה להבחין בה בחיי היומיום?

היהדות מלמדת, שישנן נטיות מנוגדות בכל אדם ואדם – מצד אחד נטייה חיובית (היצר הטוב) ומצד שני נטייה שלילית (היצר הרע). א-לוהים ברא את הנטייה השלילית, על מנת לאתגר אותנו להתאמץ ולהתגבר עליה. הנטייה השלילית, היא המקור לכל אותן דאגות מיותרות, שמחלישות את היכולת שלנו להבחין בנוכחות הא-לוהית ולהעריך את כל הטוב בחיינו.

סיפור נפילתו של המן ועלייתו של מרדכי מלמד אותנו, שגם בזמן בו אנו חסרי אונים ואין בכוחנו לפעול, ממשיך א-לוהים להגן ולשמור עלינו.

בפורים אנחנו מתחפשים ומציגים מערכונים – לועגים להרגלים שלנו, לתכונות האופייניות ולדאגות. אנו תוקפים את מקור הדאגה המחלישה – את היצר הרע. אנחנו צוחקים מתוך כך, שאנו חושפים עד כמה הוא באמת מטופש.

סיפור נפילתו של המן ועלייתו של מרדכי מלמד אותנו, שגם בזמן בו אנו חסרי אונים ואין בכוחנו לפעול, ממשיך א-לוהים להגן ולשמור עלינו. בפורים אנחנו שותים "לחיים" מתוך הידיעה, שכל הצרות זמניות. אנחנו שרויים בשמחה, כי אנו מבינים, שבדיוק כפי שא-לוהים הציל אותנו מהגלויות הקודמות, כך הוא יעשה שוב.

מסר ממנהל רפואת ילדים בביה"ח שניידר:

בתור רופא ילדים ומנהל רפואת ילדים כללית במחלקת הילדים בביה"ח שניידר, ראיתי יותר מדי בני-נוער ומבוגרים, אשר נזקקו לטיפול רפואי לאחר שתיית יתר בפורים.

בשנה שעברה, אמבולנסים של "מגן דוד אדום" ברחבי הארץ, נקראו מספר רב של פעמים, לפנות אנשים כתוצאה מצריכת אלכוהול מוגזמת.

מכיוון שישנם ביאורים הלכתיים שונים למושג "עד דלא ידע", אני מרגיש מחויבות רבה, להזהיר אנשים ובמיוחד ילדים ובני-נוער, מהסכנות הטמונות בצריכת אלכוהול מוגזמת ולעודד אותם, שלא להשתכר בפורים בצורה שעלולה לסכן את חייהם וחיי הזולת.

חשוב לזכור ולהזכיר כי נהיגה ברכב במצב של שיכרות, מנוגדת לחלוטין הן להלכה והן להגיון האנושי. עצם הזכרת העניין עשויה לתרום תרומה ניכרת להצלת חיי אדם. כדאי מאוד לעודד רבנים, מורים והורים לדון בנושא זה עם תלמידיהם הצעירים והמבוגרים כאחד, לפני פורים ובמשך השנה.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן