לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




שושן פורים

שושן פורים

האם אתה גר בעיר "מוקפת חומה"? אם תשובתך היא "כן", יתכן שתחגוג את יום הפורים בתאריך שונה משאר יהודי העולם...

מאת

"ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם... והרוג בשונאיהם... ביום שלושה עשר לחודש אדר, ונוח בארבעה עשר בו, ועשה אותו יום משתה ושמחה. והיהודים אשר בשושן נקהלו בשלושה עשר בו ובארבעה עשר בו, ונוח בחמישה עשר בו ועשה אותו יום משתה ושמחה..." (אסתר ט', ט"ז-י"ח)

כאשר קבעו חז"ל את יום הפורים כמועד לדורות, הם לקחו בחשבון, שהעיר שושן הייתה מוקפת בחומה ויצרו את ההפרדה הבאה:

בעוד שבמרבית ערי העולם נחגג יום הפורים בי"ד (14) באדר, בערים אשר היו מוקפות חומה בזמן יהושע בן נון, יחוגו את החג – המכונה "שושן פורים" – ביום ט"ו (15) באדר.

(חז"ל שקלו בתחילה, שהתנאי לקיום שושן פורים, יהיה קיומה של חומה מימי אחשוורוש – משום שזהו זמן התרחשות הנס. אולם, על מנת שלא לכבד עיר פרסית יותר מאשר את ערי ארץ ישראל, אשר עמדו באותה עת בחורבנן, החליטו חז"ל לקבוע את "שושן פורים" עבור ערים שהיו מוקפות חומה בזמן יהושע. שושן עצמה נכללה בכלל זה כיוצאת דופן, משום ששם התרחש הנס).

העיר היחידה אשר הייתה מוקפת בחומה, ללא כל ספק, בזמן יהושע היא ירושלים.

העיר היחידה אשר הייתה מוקפת בחומה, ללא כל ספק, בזמן יהושע היא ירושלים (היבוסים חיו שם).

המגילה נקראת ביום ט"ו במספר ערים נוספות בישראל – כגון: יפו, עכו וחברון – אולם רק כמנהג, מתוך הספק, שאולי היו מוקפות חומה בימי יהושע (אף על פי שכמעט ודאי שטבריה היית מוקפת חומה באותה עת, היא אינה יוצאת מן הספק, משום שהחומה הקיפה רק שלושה צדדים שלה, בעוד שהצד הרביעי גבל בים). בכל אופן, בערים אלה חוגגים את יום הפורים ב-י"ד, כשקריאת המגילה פעם נוספת ב-ט"ו, אינה אלא חומרה ולכן אין אומרים את הברכות בקריאה נוספת זו.

באילו מקרים חוגגים?

בירושלים ושכונותיה – מכל מקום בו ניתן לראות את חומות ירושלים, חוגגים את שושן פורים. רחובות ושכונות שאינם מרוחקים יותר מקילומטר אחד מן החומות, חוגגים אף הם את שושן פורים, גם אם לא ניתן לראות מהם ישירות את העיר העתיקה.

אם תושב תל-אביב (שאינה מוקפת) נמצא בירושלים (מוקפת) בי"ד באדר ובכוונתו לחזור הביתה לתל-אביב לפני עלות השחר בט"ו (או לפי שיטת "החזון איש" בצאת הכוכבים, בליל ט"ו), עליו לקרוא את המגילה ביום י"ד – גם אם הוא מתעכב באופן בלתי צפוי בירושלים. אם הוא מחליט להישאר בירושלים עד ליום ט"ו, עליו לקרוא את המגילה רק בט"ו, כמו שאר תושבי ירושלים.

באופן דומה, תושב ירושלים השוהה בתל-אביב ובכוונתו לחזור הביתה לפני עלות השחר של י"ד באדר, יקרא את המגילה בט"ו – גם אם הוא מתעכב באופן לא צפוי בתל-אביב. אם בכוונתו לשהות בתל-אביב ביום י"ד, עליו לקרוא את המגילה ביום י"ד, כמו שאר תושבי תל-אביב ובנוסף – אם הוא חוזר לירושלים בט"ו, עליו לקרוא שוב את המגילה ביום זה, יחד עם תושבי ירושלים.

שושן פורים בשבת

במקרה שט"ו באדר יוצא בשבת, אז חוגגים "פורים משולש", אשר בו מצוות החג נפרשות על פני שלושה ימים כדלהלן:

קריאת המגילה:
חז"ל אסרו לקרוא את המגילה בשבת, על מנת שלא יטלטלו בטעות את המגילה ברשות הרבים – מה שמהווה חילול שבת. לכן, מוקדמת קריאת המגילה ליום ששי. היא אינה נדחית ליום ראשון, כמו מצוות אחרות מדרבנן כתשעה באב, משום שבמגילה עצמה כתוב: "...קִבלו היהודים... ולא יעבור להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה" (אסתר ט', כ"ז). מכאן אנו מבינים, שאסור שפורים יחלוף ללא קריאת מגילה, אבל רשאים להקדים אותה במידת הצורך.

מתנות לאביונים:
מצוות הענקת מתנות (כסף) לעניים, מוקדמת אף היא ליום ששי, י"ד באדר, משלוש סיבות: ראשית, על מנת לאפשר לעניים ליהנות ממתנותיהם מוקדם ככל האפשר. שנית, על מנת שהם יוכלו לקנות לעצמם צרכי שבת ושלישית, הם רגילים לקבל את המתנות האלה ביום קריאת המגילה ומכיוון שהמגילה נקראת מוקדם יותר, גם הם מקבלים את מתנותיהם מוקדם יותר.

שבת:
ביום השבת, ט"ו באדר, שהוא בעצם יום שושן פורים, מוסיפים את "על הנסים" לתפילות ולברכת המזון. ספר תורה שני נפתח בקריאת התורה בבוקר. וסיפור מלחמת עמלק (שמות י"ז, ח'-ט"ז) נקרא בנוסף לקריאת הפרשה הרגילה. ההפטרה זהה לזו של פרשת זכור.

משלוח מנות:
ביום ראשון, ט"ז באדר, נותנים זה לזה משלוחי מנות (מיני מאכל), ואוכלים את סעודת פורים. אף על פי כן, נוהגים לשלוח מספר משלוחי מנות כבר ביום ששי, אך את רובם שומרים ליום ראשון. יש פוסקים הסוברים שיש לתת גם מספר משלוחים ביום השבת עצמו – בכך ששולחים חלק מסעודת השבת למכרים.

הסעודה החגיגית יכולה להיערך תיאורטית גם בשבת, אבל היא נדחית עד ליום ראשון, בהסתמך על העיקרון של "אין מערבין שמחה בשמחה" – במקרה זה סעודת השבת וסעודת פורים. בכל אופן, נוהגים לפאר מעט יותר את סעודת השבת, משום כבוד הפורים.

18/2/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 6 תגובות ב-6 דיונים

(6) גיורא, 6/3/2012 06:08

טבריה - מוקפת חומה?

לפי כל המקורות, טבריה נבנתה בתקופה הרומית. אם כך, מדוע מונים אותה בין הערים שהיו מוקפות חומה בזמן יהושע בן-נון?

(5) ריבל, 2/3/2012 16:07

תודה

תודה רבה מאוד לכם קיבלתי בגללכם 100!!!

(4) , 4/3/2009 15:14

ישר כח

נהנתי לקרוא את המאמר של הרב שרגא סימונס
למדתי רבות על מצוות חג פורים ושושן פורים.המאמר נכתב בשפה ברורה ומובנת יישר כח! גלית

(3) שרון, 25/2/2009 10:40

שושן פורים

תודה רבה כי בעזרתכם אני קיבלתי 100 במיבחן של הנושא פורים

(2) ללא שם, 6/3/2007 11:51

עזרתם לי מאוד בעבודה....

תודה רבה!!!!!!!!!!
אני אסירת תודה לכם...
בזכותכם קיבלתי 100

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub