לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




להבין את פורים ב-5 דקות (או פחות)

להבין את פורים ב-5 דקות (או פחות)

טעימה מהירה וברורה מהמסר של אחד החגים הפחות מובנים.

מאת

לפני שני דורות, איימה אחת האומות למחות את היהודים מעל פני האדמה. חג הפורים מחזיר אותנו אל הפעם הראשונה בהיסטוריה בה רצח-עם שכזה תוכנן כנגדנו – לפני כ-2,300 שנים.

בפורים אנו חוגגים את הצלתם של היהודים ממזימתו של המן - קצין רב דרג באימפריה הפרסית ויועץ למלך אחשוורוש. כעסו של המן על היהודים התעורר בשל סירובו של יהודי אחד – מרדכי – להשתחוות לפניו, כשהוא חולף על פניו. במקום לחפש דרך להתחשבן עם מרדכי לבדו על העלבון, המן חיפש כיצד לנקום בכל עמו של מרדכי. הוא ביקש, וקיבל, מהמלך אחשוורוש אישור לפעול נגד היהודים כרצונו. המן לקח את האישור ורץ עם זה - הוא זמם תוכנית שתמחה כל יהודי שחי באימפריה, ביום רווי-דם אחד.

המסר של המן היה ברור: השלכת קוביות סתמית תהיה הכלי שיחתום את קיצם של היהודים, בעוד שאלוקיהם יעמוד חסר אונים בצד

בפעולה מלאת סמליות, המן הטיל גורל כדי לבחור את היום בו הוא ועבדיו ישמידו את היהודים. המסר של המן, בכך שהפקיד את יום השמדת היהודים לגמרי בידי המזל, היה ברור: היהודים, שמאמינים בהשגחה של א-ל רחום וחנון, ישות שהכתירו כמלך העולם – יימסרו לגחמותיו של גורל עיוור. השלכת קוביות סתמית תהיה הכלי שיחתום את קיצם, בעוד אלוקיהם יעמוד בצד חסר אונים .

מזימתו של המן הגיעה בנקודה קריטית בהיסטוריה. אפשר לראות את הפרובוקציה של המן כמבחן, שבא לבדוק אם השפעת האלוקים עדיין ניכרת, בסופה של תקופת הנביאים. הוא בדק אם האל עדיין רלוונטי בתקופה חדשה ושונה מאוד – תקופה שבה ניסים כבר אינם שולטים ברמה, תקופה שאפשר לכנות "רגילה".

אירועי הפורים התרחשו בדמדומי תקופת התנ"ך. בשלב מוקדם יותר בהיסטוריה - כשבני ישראל יצאו ממצרים - מכות משמים ניחתו על המצרים; הים נבקע כדי לאפשר לעם לחצותו; מן ירד כדי להזינם במדבר; עמוד אש הנחה אותם בדרכם... אבל כעת, לא עוד נביאים; לא עוד ניסים גלויים.  האם, בעולם שבו המעורבות האלוקית הגלויה והתקשורת הנבואית כבר לא קיימות, אלוקים עדיין רלוונטי?

בהקשר הזה, היה בהשלכת הקוביות של המן אלמנט מפחיד במיוחד. כשאלוקים נמצא רק ברקע והניסים אינם מצויים, האם ישנה דרך משמעותית שבה יוכל רצון האלוקים לשלוט בעולם?

צירופי מקרים?

בסופו של דבר, היהודים ניצלו ממזימתו של המן – אבל, באופן מכוון, הם ניצלו בדרך לא ניסית. ברצף העלילה של פורים, התרחשויות אקראיות נקשרו זו בזו, עד לתוצאה הבלתי צפויה. כל אירוע בפני עצמו יכול להיראות כמו 'פוקס' מוצלח, אבל כשמסתכלים על כולם ביחד, האם עדיין ניתן לראות בהם מארג אקראי של צירופי מקרים?

במקרה יצא שהמלך חיסל את המלכה הראשונה שלו – ובמקרה הוא לקח במקומה את אסתר, נערה שבמקרה הייתה יהודייה. מרדכי, דודה של אסתר, שמע במקרה כיצד זוממים להתנקש במלך, וסיכל את המזימה. רק במקרה לא תיגמלו אותו מייד על מעשהו. לילה אחד, המן החליט לגשת אל המלך כדי לקבל אישור לתלות את מרדכי. במקרה, באותו לילה, המלך סבל מנדודי שינה ולא הצליח להירדם. הוא ביקש את ספר הזיכרונות המלכותי – ובמקרה הספר נפתח בעמוד שתיעד את גילוי הנאמנות של מרדכי, שנשכח כבר מזמן.

כל המקרים הנפרדים האלה נקשרים יחד כדי להציל את מרדכי – ובסופו של דבר את כל היהודים – מהמוות המתקרב.

כשאלוקים נסתר

מגילת אסתר – הספר המתאר את נס חג הפורים – היא הספר היחיד בתנ"ך ששם האלוקים אינו מוזכר בו כלל. נשמע מוזר שספר שלם בתנ"ך אינו מזכיר את שם האלוקים - אחרי הכל, אם התנ"ך לא עוסק באלוקים, אז במה הוא עוסק? אבל זאת בדיוק הנקודה. המסר של מגילת אסתר הוא שאלוקים כאן גם כשנראה שהוא לא. נוכחות האל בהיסטוריה אינה מורגשת רק כשהים נבקע לשניים או כשאש יורדת על פסגת ההר לעיני העם כולו. הזיקוקים האלה נחמדים, אבל הם לא הדבר החשוב ביותר בהשפעה האלוקית על העולם. אלוקים נוכח בהפעלה היומיומיות של החיים וגם של ההיסטוריה.

המסר של מגילת אסתר הוא שאלוקים כאן גם כשנראה שהוא לא

רצון הא-ל איננו בא לידי ביטוי אך ורק בהפרת חוקי הטבע, להיפך, עצם פעולתם של חוקי טבע אלה, הוא גילוי אלוקי. בכל פעם שגוף נופל מכוח המשיכה; בכל פעם שמולקולות מתפזרות בחלל בהתאמה לחוק השני של התרמודינאמיקה; בכל פעם שמים זורמים במורד הנהר, רצון האלוקים מתבצע בעולם. וכך גם בהיסטוריה. אלוקים אינו מתגלה בהיסטוריה רק כשמכות עצומות משחררות עבדים ממצרים; טביעת אצבעותיו הרבה יותר עדינה. הוא יכול להתגלות באופן מסתורי, בדרכים הקטנות ביותר והכי פחות בולטות.

צ'כוב אמר פעם שאם רובה נחגר מעל לגלימה במערכה הראשונה במחזה, עדיף שישתמשו בו עוד לפני המערכה השלישית. מחזאי טוב ניכר בכך ששום מרכיב בעלילה איננו מיותר. בסופו של דבר, כל דבר בא לידי שימוש. והדבר נכון גם לגבי המחזאי הגדול בשמים. כל מה שאנחנו בני האדם עושים, "בא לידי שימוש" בהצגה שכולנו מכנים חיים. אבל לא בהכרח בתסריט שאנחנו דמיינו, או תכננו.

אחשוורוש שואל את המן מה לעשות לאדם שהמלך חפץ ביקרו. המן, שחשב שהמלך רוצה לכבד אותו, מציע לערוך מפגן מלכותי. העצה הזאת יוצאת אל הפועל, אך היא משמשת לכבד את מרדכי, ולא את המן. המן בונה גרדום לתלות עליו את מרדכי, שבא לידי שימוש בדרך שונה ממה שהמן דמיין. הוא עצמו נתלה על העץ שהכין.

כולנו צריכים לבחור. הבחירה נתונה כולה בידינו - כך אנו זורקים את קוביות הגורל בחיינו. אבל מה שקורה אחרי זריקת הגורל כבר לא בידינו. אחד המסרים של פורים הוא שאלוקים נמצא בסביבה הקרובה, אפילו כשהוא נשאר מאחורי הקלעים. בלי תרועות ניסים, במרווח שבין הבחירה האנושית לתוצאה הסופית, למלך העולם עדיין יש את המילה האחרונה.

3/3/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 5 תגובות ב-5 דיונים

(5) אנונימי, 13/3/2016 17:11

ממש טוב. תמציתי וחזק ומחכים. תודה רבה

(4) דינה, 13/3/2014 06:00

אסתר בת דוד של מרדכי

הפרופסור הנכבד מגלה לנו מסתורי המגילה ועדיין לא גילח שאסתר היא בת דודה של אחשורוש. כמו שכתוב אסתר בת אביחיל דוד מרדכי? אביחיל הוא הדוד, מרדכי בן הדוד פורים שמח

(3) ארד, 8/3/2012 11:32

מגילת הסתר

(2) רחל, 6/3/2012 10:33

מאמר יפה ומעניין תודה.

(1) חן-שרה צברי, 4/3/2012 14:15

מאמר מקסים

יש כאן המון מה ללמוד דרך סיפור המגילה-"סיפור זה כמו תאטרון בבות" הכל קורה כמו שזה צריך לקרות האנשים הם הבובות והקב"ה הוא זה מה שמפעיל אותם. יש גם לומר "משנכנס הדר מרבין בשמחה"-וזה כי גורל היהודים השתנה מין הקצה לקצה מהשמדה ודאית לנס החג וגם זה לא היה נס רק של יהודי אחד אלה של כל האומה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub