רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

רוחניות

להוריד במשקל דווקא בפסח

ו׳ בניסן ה׳תש״ע ו׳ בניסן ה׳תש״ע 21/03/2010 | מאת הרב ברוך לף

אפשר להימנע מעלייה במשקל בחג – אם רק נצליח להפנים את המשמעות העמוקה של השאלה, מדוע עלינו להימנע מאכילת חמץ.

בואו נודה במציאות - כולנו אוהבים לאכול. מחקר עכשווי גילה שלמעלה מ-62% מהאוכלוסייה הבוגרת בארץ, וכ-20% מהילדים, שמנים או סובלים ממשקל יתר. ומשום מה, נראה כאילו בתקופה זאת של השנה כולנו נחושים להשמין אפילו יותר.

"ובכן, אני פשוט צריך לקבל על עצמי לעלות במשקל בפסח. לפחות אנסה להפחית את הנזק השנה ל-2.5 קילו, במקום לחמישה כמו בשנה שעברה."

לא ידוע לי שא-לוהים ציווה עלינו להשמין בפסח. ותאמינו או לא, אפשר להימנע מעלייה במשקל בחג – אם רק נצליח להפנים את המשמעות העמוקה של השאלה, מדוע עלינו להימנע מאכילת חמץ בפסח.

חכמינו משווים את היצר הרע, החלק היותר נמוך ובהמי שבנו, לַשְּׂאור (מחמצת) שבעיסה. לכן התורה מייחסת משמעות רבה כל כך לאיסור אכילת חמץ בפסח, ולאכילת מצה במקומו. את המצה אוכלים משום שא-לוהים רוצה שנתרחק מהשפעת היצר הרע המיוצג בשאור שבחמץ.

אם החמץ מייצג את תכונת הגאווה השלילית, מדוע הוא כשר לאכילה במשך כל השנה?

התורה מדגישה ש"בצקו טרם יחמץ" – לא היה לו זמן לתפוח. חכמי הסוד מסבירים שתפיחת הבצק מייצגת את תכונת הגאווה השלילית – תחושת גבהות רוח וכוח, אשר מייצגת את התרבות המצרית באותו הזמן. א-לוהים רצה לסלק את 'חמץ' תרבות הגאווה של מצרים מעם ישראל, אל סביבה של 'מצה'. המצה, שבצקה לא מספיק לתפוח, מסמלת את תכונת הענווה שהיא חותם האיכות של עם ישראל.

אבל אם החמץ מייצג את תכונת הגאווה השלילית, מדוע הוא כשר לאכילה כל השנה? מדוע אנחנו דואגים לא "לצרוך" יצר הרע רק במשך הפסח?

הרמח"ל, רבי משה חיים לוצאטו עונה על שאלה יסודית זאת:

... עד יציאת מצרים היו ישראל מעורבים בשאר האומות גוי בקרב גוי ... וביציאה נבדלו ישראל, ונמצאו גופותם ליטהר ולהזדמן [להכין את עצמם] לתורה ולעבודה.

ולעניין זה נצטוו בהשבתת החמץ ואכילת המצה. והיינו, כי הנה הלחם שהוכן למזון האדם הוא משתווה באמת אל המצב הנרצה באדם, ועניין החימוץ, שהוא דבר טבעי בלחם, לשיהיה קל העיכול וטוב הטעם, הנה גם הוא נמשך לפי החוק הראוי באדם, שגם הוא צריך שיהיה בו היצר הרע והנטייה החומרית. אמנם לזמן מיוחד ומשוער הוצרכו ישראל להימנע מן החמץ וליזון ממצה, להיות ממעטים בעצמם כוח היצר הרע והנטייה החומרית, והַגביר בעצמם ההתקרבות אל הרוחניות. ואולם שיזונו כך תמיד אי אפשר, כי אין זה הנרצה בעולם הזה.

אך הימים המשוערים לזה ראוי שישמרו זה העניין, שעל ידי זה יעמדו במדרגה הראויה להם. והנה זה עיקר עניינו של חג המצות. (דרך ה', חלק רביעי, ח;א)

א-לוהים רוצה שבמשך כל השנה נחיה בתוך הגשמיות, שנעמוד בפיתוי להתענג יתר על המידה ונרומם את הגשמיות שבעולם. זהו חלק בלתי נפרד מתפקידנו בעולם - לעמוד מול אתגרים וניסיונות ולהשתמש בבחירה החופשית שלנו כדי לגבור על הפיתויים. דברים חומריים ראויים, אך במידה.

כך, בפסח אנחנו חיים בלי מנת המזון הרגילה שלנו. ימי הפסח הם הזמן אשר בו אנו אמורים להחליש את התאוות והתשוקות הגשמיות שלנו ליתר השנה. זה הזמן שבו עלינו לצאת להפסקה מהרגלי האכילה הרגילים שלנו, ולעבוד על הגבלת תאוות האכילה החזקה שלנו, שיכולה לצאת משליטה בקלות כה רבה.

מדוע דיאטות לא מצליחות

תעשיית הדיאטות העולמית מגלגלת מיליארדים רבים. מומחים בתחום עוסקים כל הזמן בחיפוש אחר שיטות ומוצרים חדשים לדיאטה, שיעזרו לנו לרדת במשקל. אולם כולנו יודעים מהניסיון האישי, שרוב הדיאטות פשוט לא מצליחות לגרום לנו לרדת במשקל לטווח הארוך. נכון, מי שעושה דיאטה יורד במשקל בהתחלה, אבל תוך זמן קצר הקילוגרמים חוזרים אליו שוב. מדוע?

אדם לא מסוגל לחיות לאורך זמן על פי שיטה מסוימת להורדת משקל. אי אפשר לחיות לנצח בלי פחמימות. בשלב כלשהו יימאס לנו מכל מזון הדיאטה המוכן. וכיוצא בזה.

דיאטות לא מצליחות משום שהן לא מאמנות אותנו לשנות את הרגלי אכילת היתר שלנו

דיאטות לא מצליחות משום שהן לא מאמנות אותנו לשנות את הרגלי אכילת היתר שלנו. אנחנו אוכלים באותה תאווה כמו קודם, רק מזון שונה, שאמור לעזור לנו לרדת במשקל. אנחנו צורכים מוצרים דיאטטיים כדי שנוכל לחגוג על גלידה ועוגות, רק עם פחות קלוריות. תאוות האכילה הרגילה שלנו, מוחלפת בתאוות אכילת מוצרים דיאטטיים.

השינוי היחיד באכילה שיגרום לנו לרדת במשקל לאורך זמן, הוא פשוט להרגיל את עצמנו לאכול פחות ולצרוך פחות קלוריות. מה שהרופאים והתזונאים מגדירים בתור שליטה בגודל המנה והימנעות מנשנושים תכופים ורבים. אם צורכים פחות קלוריות ממה שמוציאים, יורדים במשקל. לכן חשוב כל כך לעסוק בפעילות גופנית – כך אנחנו שורפים קלוריות רבות יותר ממה שהיינו שורפים בלעדיה. הרעיון אמנם פשוט מאוד, אבל הוא באמת הדרך היחידה שיש לה סיכוי להצליח – להפחית את התאווה לאכילת יתר.

כשחיים בדרך זו, ניתן לאכול כל סוג של מזון, רק לשים לב לא לאכול יותר מדי משום דבר. קחו חתיכה קטנה של עוגה מפעם לפעם, רק אל תאבדו את הראש ותבלעו את כל כולה. אכלו כפית מלאה בגלידה – אבל לא יותר. האמת היא שכפית גלידה תספק את בלוטת הטעם שלנו לא פחות מ-1/2 ליטר. אם נאכל לאט ונתענג על הטעם, יהיה לזה את אותו האפקט על בלוטות הטעם. לבטן לא משנה מה גרם לה לחוש שובע, כך שאנחנו יכולים באותה מידה למלא אותה באוכל בריא יותר ומשמין פחות.

עלינו להפסיק להשתמש במזון בתור מאלחש-רגשי, ופסח הוא הזמן המושלם להתחיל בכך. אפילו אם בזמן הקצר בו אנו אוכלים נרגיש טוב ונשכח מהבעיות שלנו, כל עוד לא נמצא להן פתרון ממשי הן יחזרו מייד אחר כך, ובסופו של דבר, כל מה שיישאר לנו יהיה רק קלוריות מיותרות.

השנה, נאכל נכון ונישמר מהקילוגרמים המיותרים של פסח!

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן