לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




פסח – סיפור אהבה

פסח – סיפור אהבה

סיפור האהבה החל בלילה, כשהאהובה לא הייתה מוכנה ולא חשה ראויה לאהבה ובכל זאת בא האוהב והציל אותה...

מאת

סיפור האהבה המיוחד בין עם ישראל לאלוהיו, התגבש והתעצב בליל הפסח, הלילה בו יצאנו ממצרים.

המלה "פסח" נגזרת מהפועל "לפסוח", לדלג. המדרש מציג משמעות עמוקה יותר למונח זה:

"קול דודי הנה זה בא, מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות" (שיר השירים ב, 8) .

במדרש שיר השירים (רבה ב') נאמר:

כאשר אמר משה לבני ישראל, החודש הזה אתם נגאלין, אמרו לו: "היאך אנו נגאלין, וכל  מצרים מטונפת מגלולי עבודה זרה שלנו?" אמר להם משה, הואיל והוא חפץ בגאולתכם, אינו מביט בגלולי עבודה זרה שלכם, אלא "מדלג על ההרים".

הם הקשו ושאלו אותו: "היאך אנו ניגאלין אם עברו רק 210 מתוך 400 שנות העבדות שנגזרו עלינו?" על כך ענה משה, "הואיל והוא חפץ לגאלכם, אינו מביט בחשבונותיכם" אלא "מדלג על ההרים".

בלילה זה, סדר הדברים הנורמטיבי מתהפך. במקום שהעם היהודי יקרא לאל לגאול אותו, האל מגיע אליהם בהפתעה, כשהם בשפל המדרגה הרוחני ולא ראויים לגאולה.

בנקודת שפל זו בדיוק אומר האלוקים למשה: "בני בכורי ישראל" (שמות ד', כב'). האל, אבינו, מתייחס אלינו כאל ילדיו. אבא אינו מחכה שילדיו יהיו ראויים להצלה מגוב האריות, הוא פשוט מציל אותם.

זהו השלב הבסיסי ביותר בהיווצרות העם: הקשר האוהב, שאינו תלוי בדבר, בין הבורא לבין עמו. האלוקים "דילג" על מעשינו, כמו אוהב נלהב, שמתעלם מחסרונותיה של אהובתו – "על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי, י', יב'), ואולי זה המקור לקלישאה הטוענת כי "האהבה היא עיוורת".

סיפור האהבה מתחיל כאן

חג הפסח הוא תחילתו של לוח השנה היהודי הקדום. מערכת היחסים הזו היתה בתחילתה חד צדדית ובלתי תלויה בדבר. הגיעה מהאל כלפי עם ישראל, שזה עתה בא לעולם. אהבתו סיפקה לנו את הביטחון והכוח להם היינו זקוקים על מנת לקבל על עצמנו את האחריות שנדרשה מאתנו במעמד הר סיני.

זו הסיבה שאנו קוראים דווקא את "שיר השירים", סיפור האהבה הגדול מכולם, בשבת של חג הפסח. הוא גם מבאר לנו עניין נוסף, שקשור לשמות החגים.

כל אחד משני הצדדים בוחר לזכור את החג באמצעות השם המועדף עליו.

אנו מכנים חג זה "פסח" כדי לזכור איך פסח האל על בתינו במהלך המכה האחרונה, מכת בכורות, אך בתורה שם זה כלל אינו מוזכר. במקום זאת, מכנה התורה  את החג הזה:"חג המצות". שם שמזכיר דווקא את נכונותנו לעזוב את מצרים בחיפזון וללא כל דאגות למרות הבצק שלא תפח.

, כמו זוג אוהבים, שמתעקשים להכיר את חסדי האהוב ולהבליט את תכונותיו הטובות, אנו מכירים תודה על הנס שנעשה לנו, כאשר פסחה המכה מעל בתינו, ומן הצד השני, האלוקים בוחר להבליט את הסתפקותנו במצות ואת בטחוננו בו: "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". כל אחד בוחר לזכור את החג באמצעות המחווה שעשה   למענו בן הזוג.

אהבה, אמון והערכה, הם מרכיבים חשובים בכל קשר קרוב, בין אם מדובר בקשר בין בעל לאישה, בין הורה לילד, או בין חברים. כאן, בסיפור פסח, מוצק בסיס חשוב למערכת יחסים מיוחדת שיש לנו עם רבון העולם. לא כזו שבין משרת לאדון, בין נתין למלכו, אלא בין אהוב לאהובתו.

והשנה? זה יקרה שוב!

השנה, שוב נחווה מחדש את ליל הפסח הראשון, שנקרא "ליל שימורים", הלילה בו שמר עלינו האלוקים.

זוהי נקודה בזמן שבה האל שוב שואף לגאול אותנו ולא דורש דבר בתמורה.

זוהי ההזדמנות לחוש את קרבת האל ואת אהבתו, בעת בה עטף אותנו והגן עלינו מכל משמר.

בואו נרשה לעצמנו לבטוח בו וניקח את הסיכון ואת הסיכוי הכרוכים באהבה זו.

22/3/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) אנונימי, 19/4/2016 22:01

"זוהי נקודה בזמן שבה האל שוב שואף לגאול אותנו ולא דורש דבר בתמורה." אבל הוא יתברך כן דורש ועוד איך דורש

בס"ד למרות שברור שהדרישה הזאת היא לטובתינו והיא היא אהבה אלינו, שהוא יתברך רוצה שנגדל להיות באמת מה שאנחנו יכולים להיות כך שנוכל באמת להחזיר לו יתברך אהבה, (וגם אחד לשני בתוך כך). אבל עדיין - ועוד איך שהוא יתברך דורש. נראה לי שקראתי שאין להפסיק בין ברכת גאל ישראל ובין העמידה מהסבה הזאת - כדי להדגיש שלשם כך הוא יתברך גאל אותנו. יתכן שגם בפירוש רש"י לפרשת שמות, כשקבה מדבר עם משה רבינו מתוך הסנה, נאמר שלמען קבלת התורה (והמצוות בתוך כך כמובן) הוא יתברך הוציאנו ממצרים.

(2) אודליה, 7/4/2009 15:42

מדהים!

כ"כ יפה מרגש!
תודה לך! =]

(1) ברכה, 25/3/2009 06:48

פסח

פסח כי ה פסך על הבתים בני ישראל
מתהילה אדם ברכה בוחבוט

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub