רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

רוחניות

הקורבן האולטימטיבי: פסח כחלון זמן רוחני, חלק א'

ט׳ בניסן ה׳תשע״ח ט׳ בניסן ה׳תשע״ח 25/03/2018 | מאת Tzvi

את אחד החגים החשובים ביהדות הפכנו לעוד סיבה לאורגיית מזון. אנחנו חוגגים אותו בניוטרל מבלי להפיק את מה שלמענו נוצר. בואו נעמוד קצת יותר לעומק על קנקנו האמיתי של חג הפסח

במקביל ללוח השנה הרגיל, קיים גם לוח שנה רוחני. מקובלים ביהדות מציינים כי במועדים שונים קיימות אנרגיות מיוחדות המשפיעות על חיי האדם, מעין "חלונות בזמן". אנרגיות אלה עובדות במחזוריות קבועה במקביל למחזורי הטבע (כגון עונות ושנים), וכל אדם שיודע את סודן ואת הדרך להתחבר אליהן יכול לשלוט בחייו הנראים לכאורה כאוטיים.

כתבים קבליים רבים, כולל הזהר הקדוש, מציינים כי כל יום ואף כל שעה משעות היממה נשלטים על ידי אנרגיות שונות וכי חייב אדם לדעת את מהותן כדי שיוכל לכוון צעדיו ופעולותיו באופן מושכל. זהה הדבר לידיעת מזג האוויר טרם צאתך מהבית, שיכולה למנוע טעויות מביכות כמו בגד ים ביום גשם.

וכאן אנו מגיעים לפסח.

חג זה הינו אחד החגים החשובים ליהודים. זהו חג שמצוותו דאורייתא, מן התורה עצמה. למצער, הפכנו את החג לעוד סיבה לאורגיית מזון. הקלישאה הרוחנית מטיפה לנו כנגד פסטיבל חיי האוכל שאנו מנהלים על ידי רצף לוגי פשוט עד כדי צביטה בלב: אדם יכול להתקיים ללא מזון בין 20 ל-40 יום, אולם ללא אוויר רק כחמש דקות. כלומר האוויר חשוב לאין ערוך מהמזון.

ולמרות זאת, אנו לעולם לא חוגגים סביב טקס נשימה (אני יודע, זה משעמם), אבל כל חג (בעיקר אצלנו, בני ישראל) סובב סביב אכילה במידות מוטרפות כאילו מחר האוכל עומד לצאת מהאופנה. פסח הוא הקורבן האולטימטיבי לתרבות ממוקדת האכילה שפיתחנו בחברת השפע. האם באמת אנו זקוקים לעוד סיבה לאכול?!

אמנם פסח בכל זאת מספק עבור רבים את הקשר ליהדות ולמסורת, מקרב לבבות ומעניק חוויית ילדות מקסימה עבור זאטוטים המתרוצצים בעיניים מלאות עליצות בחיפוש אחר האפיקומן. אבל למה להסתפק בזה? מבלי לוותר על המשפחתיות והמסורת ניתן להעלות את החג בכמה ליגות מבחינת התמורה לחיינו.

האנרגיה הטהורה מתחדשת

הקבלה פותחת את עינינו להבין כי חג הפסח נבנה סביב מועד ספציפי - ט"ו בניסן - שהינו אחד מחלונות הזמן הרוחניים החשובים ביותר לאדם ככלל וליהודים בפרט. למעשה, יום זה חשוב עד כדי כך, שאם נבין את מהותו והאנרגיות הפועלות בו ונדע לרתום אותן באופן נכון, יכול הדבר להשפיע לטובה באופן משמעותי, כמעט מאגי, על חיינו בכל השנה הקרובה.

כדי לפשט את העניין נבהיר כי הקבלה מדברת על שתי אנרגיות מרכזיות הפועלות על האדם: דינים וחסדים. אדם השקוע בעצמו, נתון לשליטת יצריו וחי חיים אוטומטיים בחוסר מודעות תמידי (כמו הרוב המוחלט של בני האדם היום), מושך אנרגיות דינים על עצמו, דבר המרחיק אותו מרוחניות ומשפיע באופן שלילי על חייו מכל הבחינות (בריאות, מזל וכד').

כל כניעה ליצר כגון זעם, כעס, עצבות, זללנות, שיפוט, התנשאות וכו' מגבירה את הדינים החלים על האדם, וחייו מושפעים מכך באופן ישיר לרעה.

מאידך, כל התגברות על היצר, כמו שמחה במקום כעס, ענווה במקום התגאות על הבריות, פרגון במקום לשון הרע וכד', גורמת להקטנת אנרגיות הדינים והגברת אנרגיות החסדים שאדם מושך, מה שמשפיע לטובה על כל תחומי חייו הגשמיים.

מדרשים בזהר מספרים כי הבעיה המהותית היא שיצר האדם רע מנעוריו ובדרך כלל חזק ממנו (מנשמתו), כך שהאדם מוצא עצמו הולך ונכנע יותר ויותר ליצרו (הנקרא סטרא אחרא בארמית - "הצד האחר"), מושך יותר ויותר דינים על עצמו והעולם. התנהלות זו מייצרת מצב שבו "הולך ופוחת הדור", התדרדרות ברורה של האדם והטבע עד למצב שאנו נביא על עצמנו את הכליה הפיסית והרוחנית.

אין ספק שאנו רואים סימנים לכך יותר מאי פעם. המצב האקולוגי המתדרדר, הטבע ש"זועם" על האדם בגלי צונאמי, רעידות אדמה ושרפות - אלה הם רק קצה הקרחון של היותנו שקועים בעצמנו עד כדי כך שאנו "ספוגים" באנרגיות דינים שמחריבות אדם ועולם.

הקבלה מסבירה שכדי לדחות ככל האפשר את הקץ והכליה שמביא על עצמו האדם, ולתת לו הזדמנות להתעשת ולשנות דרכיו, "לפנים משורת הדין" ולמרות אנרגיות הדין ההרסניות שהאדם מושך לעולם, יצר האל חלונות בזמן, ימים ספציפיים במהלך השנה, שבהם ניתן לעצור את ההתדרדרות ו"להיטען" באנרגיית חסדים שתשפר את המאזן הרוחני באדם ובעולם.

זהו מעין אשראי רוחני של "אור דחסדים" שאנו יכולים לקבל כמעט ללא מאמץ, מעין מתנת חינם שאפילו אינה מחייבת אותנו להיות אנשים טובים המושלים ביצרם כדי לקבלה.

על פי המדרש, העולם נברא בניסן ולא בתשרי שבו אנו חגים את "ראש השנה". ככזה, חודש זה מהווה חלון בזמן שבו מתחדשת כל שנה האנרגיה הטהורה של בריאת העולם במלוא עצמתה. חג הפסח, או יותר נכון ט"ו בניסן, זהו היום האנרגטי ביותר של "אור דחסדים" בחודש זה וכל מה שצריך לעשות כדי למשוך או "לקלוט" אנרגיה זו לתוכנו הוא לבנות את "האנטנה" המתאימה ולהשתמש בה נכון בליל הסדר.

חשוב להבין: ט"ו בניסן אינו תאריך חשוב משום שבו מתקיים ליל הסדר, אלא ליל הסדר נקבע ליום זה בגלל ט"ו בניסן!

הידע הנחוץ קיים במלואו בספרות היהודית והקבלית, ובניית "האנטנה" המתאימה היא לב ליבו של הסדר. למרבה הצער, באלפיים השנים האחרונות שכחנו להציץ במדריך למשתמש, ואנחנו חוגגים בניוטרל מבלי להפיק את מה שלמענו נוצר החג.

הגדת פסח השתנתה במהלך הדורות, נוספו לה חלקים, נגרעו ממנה חלקים ושונו בה חלקים, אך הדבר החשוב ביותר נותר מאחור - "המדריך למשתמש" שמביא אותנו למודעות הנכונה ולביצוע הנכון של הסדר כך שנבנה את אותה "אנטנה" רוחנית יקרה לנו ולילדינו.

במאמר הבא, נחשוף באופן רשמי הנחיות להפיכת ליל הסדר עבורנו לחג בעל משמעות עמוקה בהרבה מאשר ארוחה, או כפי שסיינפלד סיכם זאת בזמנו: "הם ניסו להרוג אותנו. אנחנו ניצחנו. בואו נאכל".

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן