לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




שבת הגדול- ראשית צמיחת הגאולה

שבת הגדול- ראשית צמיחת הגאולה

שבת הגדול צריכה לשמש כהגה מייצב בים הסוער שבו אנחנו מפליגים. שכן השגת החירות והחופש, הקדושה והתכלית, ההתקדשות והייחודיות, היא תהליך שמאלץ אותנו לחשוב על העבר שלנו בצורה חדשה ולמפות את דרכי הפעולה שלנו לקראת העתיד.

מאת

השבת לפני חג הפסח מכונה "שבת הגדול". מדוע?

ההסבר המוכר אומר שהיום העשירי בחודש ניסן שחל בשבת באותה שנה שבה יצאנו ממצרים - הוא היום שבו החלה הגאולה של בני ישראל בפועל, שכן זהו היום שבו לקחו את השה לקורבן הפסח – ובכך הרגישו שהם כבר בדרך החוצה. 

ההסבר המסורתי הזה לוקה קצת בחסר, ובמשך מאות שנים הציעו טעמים רבים אחרים לכינוי הזה. אני מציע רעיון משלי בעניין זה.

אני מרגיש שיש לשבת הגדול משמעות וחשיבות מיוחדת למצב בעולם הכללי ובעולם היהודי היום. שבת הגדול מייצגת את ה"אתחלתא דגאולה", את התחלת התהליך, את הנסיעה המטלטלת שבאה לפני הכביש המהיר והנוח בדרך אל היעד הסופי של החופש, החירות, הביטחון וההתעלות הרוחנית.

אינני איש קבלה או פילוסוף. אינני מתעסק בשאלה אם אלה ימים שקודמים ממש לימות המשיח. אך נדמה לי שכל מתבונן רציונאלי בעולם היהודי חש שאנחנו כיום במצב הפכפך... שיש תחושה שמתחולל שינוי שהופך תוכניות וגישות לבלתי רלוונטיות.

כעת ברור לכולם שאירופה סיימה את תפקידה בכל מה שנוגע ליהודים, אחרי יותר מאלף שנה של חיי יהדות תוססים ופורחים. לעומת זאת, מדינת ישראל, שמוקפת אויבים, אלימות ואנדרלמוסיה פוליטית ושקועה במחלוקות ובסכסוכים חברתיים פנימיים, מצליחה להתפתח ולשגשג.

מעניין לציין, ואולי אפילו מטריד, שהסכסוך הדיפלומטי הנוכחי בין ישראל לממשל בארה"ב מעסיק את התקשורת ואת הפרשנים הפוליטיים יותר מכל נושא אחר. מגוחך לחשוב שהמדינה הקטנה שלנו, שגודלה כשטחה של ניו ג'רזי ואוכלוסייתה שווה אולי לזו של העיר ניו יורק, יכולה בכלל להתנצח בתנאים שווים עם מדינה שיש לה השטח, העוצמה והאוכלוסייה של ארצות הברית של אמריקה.

אבל זה בדיוק מה שקורה לנגד עינינו. אירופה, ארה"ב והעולם המוסלמי נמצאים כולם בתהליך של שינוי חברתי, מדיני וטכנולוגי אדיר. העולם שלנו הוא עולם שהסבים שלנו לא היו מצליחים אפילו לזהות.

הגל האדיר הזה של שינוי, חוסר וודאות וסכנה, של פחד מצד אחד ותקווה לטוב מצד שני, הם "השבת הגדול" של הדור שלנו. הוא ההקדמה לימים טובים יותר שיובילו לגאולת עם ישראל והאנושות כולה. נדמה לי שכל המגזרים בעולם היהודי מכירים בעובדה זו.

שבת הגדול צריכה לשמש כהגה מייצב בים הסוער שבו אנחנו מפליגים. מפני שהשבת, על כל גדולתה, עוזרת לנו לשאת את המבט קדימה ובו בזמן גם להתבונן לאחור. היא מסיימת שבוע ומתחילה שבוע חדש. לכן היא "הגדול" – גדולה מכל הימים שעברו ומשפיעה קדושה לתוך ימי החול שיבואו. היא מתחילה תהליך של גאולה בכולנו ומכוונת אותנו לעבר הגאולה האחרונה של עם ישראל והאנושות כולה.

בלי מעבר דרך שבת הגדול, לא יכולה להתרחש גאולה. שכן השגת החירות והחופש, הקדושה והתכלית, ההתקדשות והייחודיות, היא תהליך, לא אירוע שמתרחש בן-רגע. אנחנו שרויים בעיצומו של תהליך כזה שמאלץ אותנו לחשוב על העבר שלנו בצורה חדשה ולמפות את דרכי הפעולה שלנו לקראת העתיד.

חג הפסח, הבא עלינו לטובה, ייתן לנו זמן והזדמנות להרהר במה ששבת הגדול לימדה אותנו. אין "גדולה" גדולה יותר מגישה ריאליסטית שמשאירה עדיין מקום לציפייה לנס. עוד נזכה לחיות ולראות ש"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub