לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




חמץ, יצר הרע, ומלכודת הקופים

חמץ, יצר הרע, ומלכודת הקופים

צריך לדעת מתי הגיע הזמן, לוותר על הממתק.

מאת

דיויד כהן יצא מהמרצדס המשוריינת שלו, ומיד הוצמד לראשו קנה של אקדח. "תן לי את המפתחות למכונית, ובלי להתחכם!"

דיויד עבר על התרחיש הזה עם סוכני הביטוח שלו עשרות פעמים, וידע היטב איך להתנהג. אסור ליזום שיחה. כל דיבור עלול רק להחמיר את המצב. הוא מסר לשודד את המפתחות, וראה איך הוא נכנס לרכב ונוסע, כשהוא מותיר את דיויד, מבועת.

הוא רץ לחנות הקרובה ביותר, וקרא בהיסטריה לאנשים לעזור לו. כנהוג במקסיקו סיטי, כולם התעלמו ממנו. אף פעם אי אפשר לדעת מי עומד מאחורי פשע במקסיקו, ועדיף לא להתערב. דיויד הוציא את הנייד שלו, וביד רועדת חייג לחברת הביטוח.

סוכנים חמושים הגיעו תוך כמה דקות, והתחילו לשחזר איתו את התקיפה, שוב ושוב, במקצועיות רבה. הם חזרו ואמרו לו איזה מזל היה לו שהתוקף רק לקח את המכונית שלו. הוא היה יכול, באותה קלות, לחטוף גם אותו. דיויד מסר להם את המידע שהם רצו, מילא את כל הטפסים, וענה על כל השאלות. רק כאשר הוא הגיע הביתה, הוא קלט פתאום את הכל. ברכיו החלו לרעוד, והוא קרס בבכי, כאשר כל גופו רועד בלי שליטה.

 במקסיקו, הם חיו כמו ממש כמו בני מלכים. הם אף פעם לא הדיחו כלים, לא רוקנו אשפה, לא הפעילו מכונת כביסה ולא הבריקו נעל. צוות שלם של משרתים, נהגים ועוזרים עמד תמיד לרשותם.

אולם כעת, דיויד הבין שהם גמרו עם מקסיקו סיטי. הוא התקשר אל אביו, כדי לספר לו על החלטתו. אביו הקים את האימפריה התעשייתית של המשפחה, והיה איש משפחה בכל נשמתו. על כל החלטה משפחתית היה צריך לדבר קודם איתו.

דיויד הזכיר לאביו את סיפור הקופים בג'ונגל של סלבה לקונודה.

כשדיויד היה ילד, אביו סייר בג'ונגלים המקסיקנים, וראה משהו מעניין. האינדיאנים שחיו בג'ונגלים שם, מאד אהבו לאכול בשר קופים, ולכן ניסו לצוד אותם, אולם מאד התקשו ללכוד את בעלי החיים הזריזים. עם הזמן, הם פיתחו שיטת לכידה מתוחכמת: הם היו משאירים ממתק בנקודה מסוימת ביער. הקופים הזהירים היו מגיעים אליו רק כאשר אף אחד לא היה בסביבה. בבוקר האינדיאנים חזרו למקומות המחבוא, וגילו שהממתק נעלם. אחר כך התחילו להשאיר את הממתק בתוך קליפות קוקוס חלולות, ואז קשרו את הקליפות לעצים קרובים. לבסוף, הם הקטינו את הפתח בקליפות הקוקוס, למידה כזאת שתספיק כדי שהקוף יוכל להכניס לתוכה את ידו הריקה, אבל לא תאפשר להוציא יד סגורה שאוחזת בממתק. הקופים נאלצו לבחור אם לעזוב את הממתק, או להישאר תקועים בקוקוס שקשור לעץ.

אבא, הגיע הזמן שנרפה מהממתק, הגיע הזמן שנעזוב את מקסיקו

הקופים תמיד העדיפו לדבוק בממתק. הילידים היו מוצאים אותם צווחים .בפראות, מפוחדים מהציידים, אולם בשום אופן לא שחררו את הממתק

"אבא, הגיע הזמן שנרפה מהממתק", אמר דיויד לאביו. "הגיע הזמן שנעזוב את מקסיקו". כן, הם יצטרכו לוותר על המון מותרות, על תנאי פינוק ועל הרבה ממנעמי העולם הזה, אבל כבר לא יצטרכו לנהוג ברכבים משוריינים עם שומרי ראש חמושים. הם כבר לא יצטרכו ללמוד מילות קוד למקרה שיחטפו, בהם יוכלו לתאר כיצד שוביהם מתייחסים אליהם. הגיע הזמן שהמשפחה תצא לחופשי.

 

פסח: לצאת מהג'ונגל

מנקים עכשיו לכבוד חג הפסח, מסלקים את החמץ, ומשחררים את בתינו מכל פירור חמץ. מה רע כל כך בחמץ, שלכן צריכים לסלק כל זכר ממנו?

בתלמוד מופיעה תפילה מעניינת של רבי אלכסנדרי:

רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות. יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם (ברכות דף יז).

רבי אלכסנדרי דימה את היצר הרע, את הדחפים השליליים שלנו, לשאור שבעיסה - החמץ. אם נעקוב אחר תפיחתו של הבצק, נוכל להבין למה. הבצק אינו תופח במהירות, אלא תופח אט אט בצורה כזאת ותפיחתו כמעט ואינה מורגשת. אולם אם נניח לו, נתעלם ממנו, ונחזור כמה שעות אחר כך, נגלה שקערת הבצק הכפילה ושלשה את עצמה.

זוהי בדיוק שיטת הפעולה של היצר הרע, הקוטב השלילי שלנו. הוא אינו מנסה לגרום לנו לעשות פתאום משהו נורא, אלא מתחיל במחשבות קטנות וחתרניות, שאם מניחים להן, הולכות ותופחות עד שהבעיה הופכת למפלצתית.

היצר הרע משכנע אותנו יום אחד להניח לאשה להשכיב את הילדים לישון – אחרי הכל, עבדנו קשה וזקוקים בעצמנו למעט שקט! ואז הוא משכנע אותנו להתעלם מהכלים – שמישהו אחר יטפל בהם. אחר כך שאנחנו חייבים להישאר במשרד עד מאוחר – פשוט חייבים להספיק שם כל כך הרבה! לא חולף זמן רב עד שמפסיקים להגיע לטקסי הסיום של הילדים שלנו – באמת היינו שמחים להיות שם, אבל פשוט יש דברים יותר חשובים. ולפני שאנחנו מבינים מה קורה, הוא יכול לנתק אותנו מהמשפחה שלנו, ולהפוך אותנו לסוג של 'הורה נעדר', שתמיד הבטחנו לעצמנו שלעולם לא נהיה.

כל מה שקשור למצה צריך להיעשות בזריזות, שימת לב ושמירה תמידית

זאת בדיוק השיטה שבעזרתה האינדיאנים בג'ונגל מצליחים ללכוד את הקופים. זה מתחיל בממתק קטן, ואז אגוז קוקוס קטן, ואז שרשרת קטנה שמחברת את האגוז לעץ, ולפני שברור להם מה קורה, הקוקוס סוגר עליהם והם נלכדים.

הדרך של המצה הפוכה בדיוק. המצה מורכבת בדיוק מאותם חומרים כמו חמץ: קמח ומים. אבל בניגוד לחמץ, על המצה שומרים שהבצק לא יתפח. כל מה שקשור למצה צריך להיעשות בזריזות, תשומת לב ושמירה מתמדת. אחרת, בהיסח הדעת, ישתנה כל הטבע של הבצק.

פסח הוא הזמן להשתחרר מכל מה שכובל אותנו. אנו צריכים לצעוד בדרכה של המצה – זריזות, חריצות, השגחה ושימת לב לפרטים הקטנים - ולא להניח לפירור של חמץ לתפוח לאט מבפנים. אנו צריכים לוותר על הממתק - ולדבוק בחירות. רק אז נוכל לפתוח פתח לחיים של בני מלכים אמיתיים.

12/4/2014

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) ש. ארליך, 25/3/2015 09:34

נפלא!

פשוט נפלא!!!

(1) חגי, 22/4/2014 06:36

איזה יופי

אש התורה קלאסי. תובנה שמחברת אותך לחיים! תודה רבה על האתר ועל מה ומי שאתם.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub