לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




סוד ההצלחה של פסח

סוד ההצלחה של פסח

כיצד להזניק קדימה את יציאת מצרים האישית שלנו.

מאת

שמעון א, אלוף קראטה ישראלי בן 16, הגיע לארה"ב עם 11 נערים נוספים מהארץ לתחרות הבינלאומית הראשונה שלו. הוא עבר אימונים מפרכים וממושכים, אולם כשראה את יריביו, ובמיוחד את הנציג היפני, הוא נבהל. נראה לו שהקראטה זורם בדמם של היפנים.

ומה זורם בדם שלו? פתאום הוא קלט: הוא לא ראה את אף אחד מהמתמודדים מתפלל. למרות ששמעון לא היה דתי, הוא הרגיש שהוא צריך לבקש עזרה מא-לוהים. וכך, לפני כל התמודדות, הוא היה מתפלל לעזרה משמים. שמעון צבר ניצחון אחר ניצחון, ובסופו של הטורניר, הוא זכה במקום הראשון מבין המתחרים הישראלים ובמקום השני בליגה העולמית.

שנה אחר כך, שמעון הסביר שתפילותיו לא היו נוסחת פלאים שחיזקה אותו או נטרלה את מתחריו. אלא, היא פשוט ביטאה את הכרתו בכך שא-לוהים הוא הסיבה המוחלטת למה שקורה. מובן שאם הוא לא היה מתאמן היטב, הוא לא יכול היה לנצח. אבל צפייה בהרבה תחרויות ספורט המחישה לו שהמאמצים האנושיים, אפילו כשהם מגובים בכישרונות אישיים מדהימים, לא תמיד באים לידי ביטוי בניצחון. הוא הסיק שניצחונות מפתיעים, ולא פחות מהם כישלונות מפתיעים, נקבעים מלמעלה.

לפני הרבה שנים, בעלי ואני השקענו את רוב חסכונותינו בקרן נאמנות בשם 'טייגר' - נמר. הקרן נוהלה על ידי ג'וליאן רובינשטיין, שדורג בתור מנהל הקרנות המבריק והמוכשר ביותר בעולם. גאונותו של רובינשטיין הוכיחה את עצמה במהרה. ההשקעה שלנו שילשה את עצמה. היינו באופוריה.

גם אם נהיה החכמים ביותר ונשקיע את המאמצים הרבים ביותר, בסופו של דבר, הצלחה וכישלון נקבעים על ידי א-לוהים

ואז, בן לילה, פשוטו כמשמעו, מניית טייגר צנחה. זה היה קשור איכשהו למכירה יפנית של הין. מעולם לא הבנתי את נפתולי הכלכלה המדויקים, אולם פתאום כל רווחינו התנדפו. רובינשטיין כתב מכתב למשקיעיו והסביר כיצד אפילו המומחים שלו לא יכלו לצפות את הכישלון הפתאומי הזה, וכיצד הוא מתכנן להרים את טייגר לתהילתה הקודמת. משפט המחץ הסופי במכתב גרם לי למצמץ. רובינשטיין הרגיע את משקיעיו לא לחשוש, משום ש"הנמר הזה עוד ישוב לנהום".

הוא לא. תוך כמה חודשים הקרן קרסה סופית.

רובינשטיין לא הבין את מה ששמעון בן ה-16 ידע: שא-לוהים הוא הסיבה המוחלטת. למרות שמאמצי האדם חיוניים ובסיסיים, גם אם נהיה החכמים ביותר ונשקיע את המאמצים הרבים ביותר, בסופו של דבר, ניצחון ותבוסה, רווח והפסד, הצלחה וכישלון נקבעים על ידי א-לוהים.

לצעוק

לאבותינו במצרים לקח הרבה זמן לתפוס את הנקודה הזאת. במשך 116 שנים של עבדות ועוד 80 שנות שעבוד אכזרי, הם לא חשבו לפנות לא-לוהים. אבותינו, שנטמעו בתרבות הכללית, סגדו לעבודה הזרה של הזמן והמקום. הם התדרדרו כמעט לרמת הטומאה העמוקה ביותר, ושכחו את כוח-העל היחיד עליו לימדו אותם אברהם יצחק ויעקב. במקום זה, הם קיוו להשתחרר על ידי שינויים פוליטיים, כמו המלכתו של פרעה חדש ורחום יותר.

רק כשפרעה מת, ויורשו המשיך במדיניות השעבוד שלו, אבותינו נואשו מלהשיג שיפור במצבם דרך אמצעים טבעיים. רק בשלב זה, מעידה התורה, הם צעקו לא-לוהים. הפסוק הבא אומר לנו שמייד אחר כך א-לוהים החל את תהליך הגאולה.

ה"ויצעקו" של בני ישראל, שזירז את תהליך הגאולה ממצרים, לא היה מה שאנחנו מכנים תפילה. הם לא התנסחו במילים, לא פרשו תחינות ארוכות ולא בקשות מנוסחות היטב לזכות ברחמי הא-ל. צעקתם הייתה פנייה פשוטה ולא רהוטה לא-לוהים, בתור המקור היחיד לגאולה. ובכל זאת, ההכרה הבסיסית הזו הזניקה את כל ניסי היציאה ממצרים.

מה שידע המתדלק

תוכנית 12 השלבים היא הטיפול המוצלח ביותר בעולם בהתמכרויות קשות וכפייתיות. ליוויתי פעם ידידה אלכוהוליסטית למפגש של אלכוהוליסטים אנונימיים. הדובר הראשון שפנה לקבוצה הציג את עצמו בשם תום, אלכוהוליסט שנגמל. הוא היה לבוש במדים של עובד תחנת דלק. "בכל בוקר", הצהיר תום, "אני יורד על הברכיים ומתחנן לא-לוהים שייתן לי לעבור עוד יום בלי אלכוהול." באותו שלב, הוא כבר היה יבש 22 שנים.

שני הצעדים הראשונים של תוכנית 12 השלבים הם: 1) להודות שאנו חסרי אונים (מול האלכוהול, אכילת היתר, התמכרות לאינטרנט וכדומה). ו-2) להאמין שכוח גדול מאיתנו יכול להציל אותנו. עשרת השלבים הבאים פורשים תוכנית מפרכת של חשבון נפש מוסרי, להודות בטעות, לכפר על מעשים וכו'. תוכנית 12 השלבים דורשת מחויבות ומאמצים אדירים, אבל היא מתחילה בהכרה פשוטה ונחושה בכך שא-לוהים, ורק א-לוהים, נמצא בשליטה מוחלטת.

הלוואי שרובינשטיין היה יודע את מה שתום הבין.

מתנת החירות

כדי להשיג כל דבר שהוא – לנצח בטורניר קראטה, להתעשר, לקבל ציון גבוה במבחן, להתחתן עם נסיך (נסיכת) החלומות, להתקבל ליחידה/קורס/אוניברסיטה שרצית, למצוא עבודה טובה בתקופת שפל או להתגבר על מחסומים פסיכולוגיים ורגשיים – דרושה עבודה קשה. אולם יחד עם (ולא במקום) המאמץ הזה, אנחנו צריכים לדעת שא-לוהים מנהל את העולם.

פסח הוא החג של הגילוי הא-לוהי. כדי לזכות במתנות הכפרה של יום הכיפורים והשמחה של חג סוכות שמגיעה אחריו, עלינו לעשות את העבודה הפנימית המפרכת של בחינה עצמית ותיקון התנהגותנו הפסולה; כדי לזכות במתנת התורה בשבועות, עלינו 'לספור את העומר', ולעבד את דרכנו דרך 49 רמות זיכוך רוחני. לעומת זאת, המתנה של חירות פנימית בפסח, ניתנת "בחינם". בליל הסדר, א-לוהים מרעיף על כל היהודים את האפשרות להשתחרר מכל שיעבוד פנימי שמעכב אותם. זה כמו לזכות בלוטו.

מובן שכדי לזכות בלוטו צריכים להתאמץ וללכת לדוכן הלוטו כדי לקנות כרטיס, לבדוק איזה מספר ניצח, ולגשת לתבוע את הזכייה. ובדומה, כדי להיות ראוי לצאת ממצרים, אבותינו היו צריכים להטריח את עצמם לשחוט את קרבן הפסח ולמרוח את דמו על משקוף הבית. היום, כדי לזכות בשחרור שהחג מציע, אנחנו צריכים להטריח את עצמנו ולהשתתף בסדר, לאכול את הכמויות הנכונות של המצה, לשתות ארבע כוסות יין ולמלא בזהירות את יתר מצוות הסדר.

החליטו לפני הסדר, "למה אני משועבד/ת?"

שני צעדים נוספים דרושים כדי שנוכל לתבוע את מתנת הפסח האישית של החירות הפנימית: להחליט לפני הסדר "למה אני משועבד/ת?" התשובות האפשריות הן רבות: כעס, דעת החברה, חומרנות, קנאה, התנהגויות בעלות כוח הרס עצמי, פחד ממחויבות, אימפולסיביות, עצלות, שתלטנות, רמאות, ביקורתיות, תובענות וכולי. ואז, במהלך הסדר, כשאנחנו אוכלים את המצה בשקט, להחליט לפעול כדי לממש את השינוי הזה, ולפנות לא-לוהים שישחרר אותנו מאותו השעבוד.

זה לא בא במקום המאמץ היומיומי להתגבר על השעבוד. אבל כדי שנוכל לזכות בחירות אמיתית, עלינו להודות קודם, שמה שבאמת מקדם את תהליך השחרור הפנימי הוא ההכרה שא-לוהים, ורק א-לוהים, הוא המקור לשחרור הזה – ולכל דבר אחר.

1/4/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 11 תגובות ב-5 דיונים

(5) איתן, 9/4/2015 14:39

יפה מאד

ממש מחזק

(4) אנונימי, 19/3/2013 12:28

עברתי את זה גם , נסי תרופות לתקופה קצרה

זה עוזר!!!

(3) דנה, 4/4/2012 11:11

פשוט מקסים והכי נכון!!

מקסים!!

(2) מיקי, 3/4/2012 14:31

הדרך הטובה בותר

אני שמעתי על דרך מדהימה, שמומלצת גם למי שאינו סובל מדיכאון, וקל וחומר שמועילה לסובלים מדיכאון. כל לילה לפני השינה לכתוב תודה לה' על 4 דברים שיש לי, על 4 דברים טובים שקרו לי היום, ולספר על 4 דברים שלא אהבתי היום. לי היה קצת קשה לעשות את זה- א. זה היה נשמע לי קצת מצחיק ב. חששתי שיקראו את זה בטעות. אבל באמת שכשעזרתי אומץ, זה ממש עוזר לי. אולי תנסי רק ליום אחד? אחרי שבוע מתמכרים לזה מרוב הנאה!

(1) קופר תמר, 1/4/2012 14:15

מה התשובה לדברים שאינם בשליטה?

אני סובלת מדכאון כרוני שנים, עם כל התרופות שבעולם, מאמצים אישיים שלי כמו ספורט, תחינות ותפילות ובקשות שרק הקב"ה יודע עליהן, והדיכאון משתלט עלי כמו צונאמי, ביחוד בזמנים מועדים כמו לפני פסח וגורם לי להרגיש שיתוק וחוסר יכולת לכלום. הדברים רק נעשים קשים משנה לשנה. האם יש פתרון לשעבוד הזה? ואיך זה מחזק את האמונה בבורא עולם???

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub