לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




ליל הסדר – כוחה של מסורת

ליל הסדר – כוחה של מסורת

מידי שנה בשנה, אנו חוזרים ומספרים את סיפור יציאת מצרים. מהו המסר שעובר כך מדור לדור ולמי עלינו למסור אותו?

מאת

כוחה העצום של המסורת היהודית, בא לידי ביטוי בליל הסדר. מידי שנה יושבים מיליוני יהודים, ברבבות בתי אב, בארץ ובעולם ומספרים שוב ושוב את סיפור יציאת מצרים.

לא אנחנו התחלנו במנהג הזה וגם לא אבותינו או אבות- אבותינו. בני הדור אשר יצאו בעצמם מן השעבוד המצרי – אותם אנשים אשר ראו בצעירותם את עשרת המכות, אלה שצעדו בין קרעי ים סוף וזכו לקבל תורה מסיני, אותם אנשים שנדדו ארבעים שנה במדבר ושזכו בסופו של דבר לנחול את ארץ ישראל – הם שערכו את ליל הסדר הראשון. ומאז, ברצף שלא נפסק מעולם, עובר הסיפור מאב לבנו, דור אחר דור, עד לימינו אלה.

אין זה פלא, אם כן, שבמרכז הסדר עומדים דווקא הילדים. בני דור ההמשך הם אלה שצריכים לקלוט את המסר על מנת שיוכלו להעבירו הלאה בעתיד.

אולם, מהו המסר?

שלוש הנקודות העיקריות בהגדה

א. מי אנחנו?

ההגדה פותחת במעין תקציר היסטורי המתאר את תולדותיו של העם היהודי. היא מספרת על אבות האומה: החל באברהם אבינו, אשר זכה לגלות את א-לוהים וכלה ביעקב אשר ירד עם משפחתו בת 70 הנפשות למצרים.

לא עוד חלק ממשפחת העמים הפגאניים! לא עוד חוקים פרימיטיביים ואכזריים!

בני ישראל שהתקבלו תחילה באהבה במצרים, גדלו והתרבו בצורה שנתפשה בעיני ההנהגה המצרית כמסוכנת. היחס אליהם השתנה מקצה לקצה – גזרות שונות 'נחתו' על בני ישראל אשר הפכו להיות 'עם של עבדים'.

ואז, לאחר מאתיים ועשר שנות גלות במצריים, כשעם ישראל כבר כמעט ומאבד את ייחודיותו כעם, מתחיל סיפור הגאולה: משה רבנו, עשרת המכות, יציאת מצריים וקבלת התורה בהר סיני – אשר הופכת אותנו "באופן רשמי" לעם הנבחר – לא עוד חלק ממשפחת העמים הפגאניים! לא עוד חוקים פרימיטיביים ואכזריים! לא עוד מוסר אנושי סובייקטיבי ומשתנה!

ב. מי נמצא מעלינו?

ספר 'הכוזרי' (ריה"ל) מתאר ויכוחים דמיוניים בין מלך 'כוזר', העוסק בחיפוש האמת, לבין חכמי הדתות המונותיאיסטיות והפילוסופיה.

המלך שואל את חכמי הדת מהו הבסיס לאמונתם. כולם פותחים בבריאת העולם. כולם, חוץ מהחכם היהודי – הוא בוחר לבסס את האמונה היהודית על יציאת מצרים.

מלך 'כוזר' מטיל ספק בחוכמתו של היהודי, אולם זה ממהר להסביר, שאמונה שכלית אינה יכולה להתבסס על מעשים שנעשו ללא עדים, או על התגלויות שהיו לאדם יחיד.

מכאן מובן, עד כמה חשוב המסר העובר בהגדה – עם שלם (שש מאות אלף גברים מעל לגיל עשרים, יחד עם נשיהם וטפם) יצאו ממצריים, לאחר שחזו עין בעין בעשר המכות. הם ראו כיצד ים סוף נחצה במיוחד לכבודם ומעל לכל – הם עמדו למרגלות הר סיני, "ראו את הקולות" ושמעו את דבריו של א-לוהים: "אנכי ה' א-לוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני." (שמות כ', ב-ג)

ג. ומה הלאה?

להמשיך הלאה. להמשיך ולשמור על אותם כללי חיים שהציב בפנינו האינסוף בעצמו.

את המסר הא-לוהי הראשון קיבל העם בעודו במצרים. היו אלה מצוות מעשיות של קידוש החודש, ברית מילה וקרבן הפסח. חכמינו מגלים לנו, שבני ישראל כבר היו שקועים כל כך בתרבות המצרית, עד שכמעט ולא היו שונים מהמצרים. לכן ביקש מהם א-לוהים לקיים שלוש מצוות, שתרוממנה אותם מעט מעל לשאר העמים. רק כך נמצאה ה"זכות" לגאולה.

לא מדובר אך ורק בחירות הפיזית – אלא גם ובעיקר, בחירותו הרוחנית של האדם.

בהר סיני ניתנו עשרת הדברות – ציוויי "עשה" ו"לא תעשה" בעניינים עקרוניים שבין האדם לא-לוהים ובין אדם לחברו. המסורת מעבירה מדור לדור את המסר החשוב שניתן לנו בהר סיני. מסר של מוסר א-לוהי בלתי משתנה. מסר שדורש מכל אחד מאיתנו להיות אדם טוב, גם במעשים ולא רק בלב.

חג הפסח נקרא גם חג החירות. לא מדובר אך ורק בחירות הפיזית – יציאה מהשעבוד הגופני במצרים – אלא גם ובעיקר, בחירותו הרוחנית של האדם.

בשמירה קפדנית על ההוראות שקיבלנו ישירות מהא-ל, העוברות אלינו במסורת רצופה מדור לדור, אנחנו לומדים כיצד לשמור על עצמנו, שלא להשתעבד לחומר, להתעלות אל מעל לקשיי החיים ולהגיע לחירות האדירה, הטמונה בהתחברות אל האינסוף.

איך מעבירים את המסר?

כל זה והרבה יותר, נמצא בהגדה. אבל, מבחינת הילדים, ההגדה היא לא יותר מאשר טקסט ארוך ומייגע, שרובו כלל לא מובן. המטרה שלנו כהורים, יחד עם קריאת ההגדה ככתבה וכלשונה, לקשט לתבל ולהטעים את הלילה, עד שהמסר יהיה מובן לכל אחד מן הנוכחים – כל אחד כפי יכולתו וכפי תפישתו.

ראשית חייבים להתכונן! כמה זמן מראש עורכים חזרות להצגת סוף השנה בבית הספר? גם עבור ההצגה הזאת מוכרחים להשקיע זמן – ובתחילה – לנסות ולהבין בעצמנו, מה מספרת ההגדה. גם כשהבית מוצף במי סבון ואקונומיקה, צריך למצוא את הזמן ללימוד מעמיק יותר ולחיפוש אחר סיפורים, משלים ורעיונות מתאימים.

מקומם של הילדים, בליל הסדר עצמו, הוא ליד האב. האורחים יאלצו להסתפק במקום מרוחק יותר.

במהלך ליל הסדר מתאמצים מאוד לשמור על ערנותם של הילדים. עושים כל מיני שינויים ופרובוקציות על מנת לעורר אותם לשאול שאלות (וכמובן מתגמלים אותם בפרסים), "מתרגמים" רעיונות מן ההגדה לשפתם, עורכים משחקים והצגות, מנסים להמחיש מה שאפשר, נותנים להם לקרוא בקול... והעיקר – לא שוכחים שמטרת הערב, כפי שהגדיר אותה בורא עולם היא: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור..." (שמות יג, ח) – העברת המסר לדור הבא!

20/3/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) כתר מלכות, 25/3/2007 13:50

מעולה המשך כך תוכן מרגש הרגשתי שהכזרתי אותי למצרים

(1) ליהי זיסקוביץ, 18/3/2007 10:47

יש קן הרבה מידה על פסח וזה הוסה ידה

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub