רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

פסח

מצוות ומנהגי פסח

ג׳ בניסן ה׳תשע״ח ג׳ בניסן ה׳תשע״ח 19/03/2018 | מאת ירמיהו ראק

פסח הוא חג מלא בתוכן עשיר ועומק מדהים. לפניכם קצור המצוות והמנהגים המעשיים של פסח והרעיונות שעומדים מאוחוריהם.

פסח.

ריח של חומרי ניקוי באויר.

הרבה הוצאות על מצות, יין, אוכל לליל הסדר, ומתחילים להתכונן לזמן איכות משפחתי (או פשוט המון זמן משפחתי)...

פסח הוא חג מלא בתוכן עשיר ועומק מדהים, ננסה לרכז בקצרה את המצוות והמנהגים המעשיים של פסח ואת הרעיונות העומדים מאחוריהם.

חמץ- אז נתחיל בחמץ. בפסח לא אוכלים חמץ. חמץ נוצר מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון), שהתערבו במים והחמיצו - כלומר, שהתחיל תהליך של תפיחה.

הסיבה לכך היא שבני ישראל יצאו ממצרים במהירות והבצק שהכינו לשם הכנת לחם לא תפח כראוי. זכר לזה לא אוכלים חמץ.

היחודיות של איסור החמץ הוא שמלבד האיסור לאכול אותו בפסח, אין להשאיר אותו בבית כלל, ומה שנשאר שורפים בערב פסח.

אחד ההסברים לכך הוא, שחמץ מסמל גאוה - הוא תופח יותר ממה שהוא באמת. בפסח, בו מתחיל המסע של עם ישראל לקראת היותו לעם עם ייעוד, מלמדת אותנו התורה לפתח דווקא ענוה והכרת היכולות האמיתיות שלנו. למאמר בנושא לחצו כאן.

בדיקת חמץ- בלילה שלפני ליל הסדר בודקים את הבית מחמץ. מברכים "אשר קדשנו במצוותיו וציונו על ביעור חמץ". הבדיקה נעשית לאור הנר (ובמקומות דליקים כמו ליד ארונות וכדומה כמובן שעדיף להשתמש בפנס), מחפשים את החמץ שהצליח לשרוד את מסע הנקיונות. נוהגים להחביא עשר חתיכות קטנות של חמץ (של לחם וכדומה) במקומות שונים בבית, ועל הבודק למצוא את כולם. מומלץ לעטוף אותם היטיב בשקית שלא יתפזרו פירורים בבית, וכדאי לכתוב איפה החביאו אותם שלא לפספס אחד מהם בבדיקה. את החמץ שנותר שורפים למחרת בבוקר, ערב פסח. (ישנה אפשרות לשמור חמץ על ידי "מכירת חמץ"- שמוכרים את החמץ לגוי, נעשה בדרך כלל על ידי הרב.) להרחבה בהלכות בדיקת חמץ לחצו כאן.

מצה- ההפך של החמץ. לחם שנעשה ידי קמח ומים בלבד. את המצות מכינים במהירות תוך פחות מ-18 דקות, כדי שהן לא יחמיצו. כמו כן, מקפידים באופן מיוחד על הנקיון שלא ידבקו חתיכות בצק לכלי העבודה ויחמיצו. בליל הסדר יש להשתמש ב"מצה שמורה" - מצות שנשמרו לשם הכנת מצות כבר משעת קצירת החיטים, ונזהרו שלא יגעו במים ויחמיצו. להרחבה בהלכות המצות לחץ כאן

המצה נאכלת בפסח זכר לחיפזון והמהירות בה יצאנו ממצרים, שלא הספיק הבצק להחמיץ, וכן מסמלת המצה "לחם עוני"- מאכל של עניים ועבדים שאכלו בני ישראל כשהיו עבדים במצרים. להרחבה ראה כאן.

ליל הסדר- הלילה הראשון של פסח. בליל הסדר עורכים סעודה גדולה בחברת כל בני המשפחה. יש מצוות רבות, ומנהגים שונים בליל הסדר. (שריינו מספיק זמן!):

אוכלים מצה- בליל הסדר יש מצוה לאכול מצה (בשונה משאר ימי החג בהם אין מצוה לאכול מצה, אלא רק יש איסור לאכול חמץ).

מרור- זכר לעבדות ולקושי של בני ישראל במצרים אוכלים ירק מר (המנהג הרווח הוא לאכול חסה- זהירות, חרקים!).

אפיקומן- אוכלים עוד מצה בסוף הסדר, מצה זו נאכלת זכר לקרבן פסח שהיה נאכל בזמן בית המקדש בשלב זה של הסדר (נוהגים להחביא את המצה כדי שהילדים ירצו להישאר ערים, ו"לגנוב" את האפיקומן).

4 כוסות- שותים 4 כוסות של יין במהלך הסעודה, כנגד 4 לשונות של גאולה שמוזכרים בתורה "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי".

סיפור יציאת מצרים- החלק המרכזי בליל הסדר. יש מצוה מיוחדת לספר לבני המשפחה, בדגש על האב לילדיו, את סיפור יציאת מצרים. מעבירים את החשיבות של המאורע- תחילתו של העם היהודי, בירור יסודות אמונת ישראל, ותחילת המסע של עם ישראל לתכליתו. הסיפור הוא עמוד השדרה של ההגדה ו"כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".

"מה נשתנה" – 4 הקושיות ששואל הבן את אביו על הדברים המשונים בלילה זה, שעליהן עונה האב על ידי סיפור יציאת מצרים.

ליל הסדר נקרא כך כי יש סדר מסוים לניהולו, לחץ כאן להרחבה בנושא. חשוב להפוך את הסדר לחווייתי ומעניין כדי להעביר את המסר והחוויה באופן המועיל ביותר.

ו"חד גדיא" כמובן - בסוף הסדר (אתם עדיין ערים?!) מגיע החלק האחרון והחביב, "נרצה". אוסף שירים שונים לפסח שמתחילים ב"חסל סידור פסח" ומסתיימים ב"חד גדיא". פיוט חביב זה, ממש מוזר! בתרגום מארמית, הוא מתאר את עלילות הגדי שנקנה בשני זוזים, נטרף על ידי החתול, שננשך על ידי הכלב, שהוכה על ידי המקל, שנשרף באש וכו' וכו'. כמובן שזה משל שבא ללמד משהו חשוב. ראו כאן בהרחבה!   

 

קערת ליל הסדר- אחד הסמלים של ליל הסדר היא הקערה. בקערת ליל הסדר מונחים מאכלים שונים הקשורים לליל הסדר, על פי סדר מסוים (ליל הסדר כבר אמרנו?). יש מנהגים שונים איך לסדר את הקערה. המנהג הרווח ביותר הוא:

זרוע- כנף של עוף או שוק של עוף או כבש, זכר לקרבן פסח.

ביצה- זכר לקרבן חגיגה (קרבן נוסף לקרבן הפסח שהיה נאכל לפניו כדי לאכול את הפסח על בטן מלאה- ראה אפיקומן).

כרפס- חתיכת ירק, בדרך כלל משתמשים בסלרי, תפוח אדמה, וכדומה. הכרפס נאכל לפני שבירת המצה של האפיקומן, אחר שטובלים אותו במי מלח. 

חזרת- השורש של הירק חזרת, גירסה מרה וחריפה יותר של המרור, יש לרסק לפני האכילה, וגם אז בזהירות, הוא מאוד חריף!

חרוסת- תערובת של פירות (תפוחים, אגוזים, תמרים ועוד), יין וקינמון. כשאוכלים את המרור טובלים  אותו קצת בחרוסת (ולאחר מכן מנערים, כדי שישאר הטעם המר) שהמרקם שלה מזכיר את הטיט - חומר הבניה המרכזי - שעם ישראל נאלצו לעבוד איתו במצרים.

על פי חכמת הקבלה ישנה חשיבות מיוחדת לקערה ולסדר הפנימי שלה.

קטניות- מנהג נפוץ בעיקר בקרב יוצאי אשכנז לא לאכול קטניות בפסח. נוהגים שלא לאכול קטניות (אורז, שעועית, תירס וכדומה), ויש מנהגים שונים לגבי מה נכלל באיסור קטניות. הטעם למנהג הוא, מכיון שאפשר לטעות ולהחליף ביניהם לבין חמץ, שכן ניתן לעשות מהם קמח, ולהתבלבל בין קמח של קטניות לקמח חיטה. כמו כן מצוי שמתערבבים גרגרי חיטה בגרגירי הקטניות, וכן הדמיון בתבשילים שאפשר לעשות מקטניות וחיטים יכול ליצור בלבול. המנהג הוא רק לא לאכול אך אין שום בעיה שיהיו קטניות בבית (הם לא חמץ!) ותינוקות שמשתמשים בתחליפי מזון, יכולים לאכול קטניות.

שביעי של פסח - היום האחרון של פסח הוא גם "יום-טוב" כמו היום הראשון (בניגוד לימי החג האמצעיים של פסח שנקראים "חול המועד"). הייחודיות של יום זה נובעת מכך שזהו היום השביעי לצאת בני ישראל ממצרים, אז עמדו המצרים להדביק אותם על שפת הים, ובחצות הלילה בדיוק נבקע הים - הנס הגדול של קריעת ים סוף. יש הנוהגים לקרוא את "שירת הים" (שמות פרק טו) בליל שביעי של פסח זכר לנס הגדול. ראה עוד.

פסח כשר ושמח!

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן