הרב חזקי ליפשיץ, מתחיל בהכנות לליל הסדר שלושה חודשים לפני החג, הוא קונה מצרכים לליל הסדר, טון מצות, 2000 בקבוקי יין, אלפי ק"ג של קמח תפוחי אדמה ומאות ליטרים של שמן. לא, לא מדובר באב למשפחה ברוכת ילדים במיוחד, וגם לא בבעל בית מלון. הרב ליפשיץ הוא שליח חב"ד בקטמנדו שבנפאל ונושא בתואר: "מארגן הסדר הגדול בעולם". מזה כ-15 שנה מארגנת חב"ד סדר ציבורי לכל היהודים (רובם ישראלים) המטיילים במזרח ורוצים להרגיש "בבית" בליל הסדר.

הסיפורים על צעירים שעזבו "טראקים" (מסעות בהרים) מרהיבים, וטיולים מרתקים על מנת להשתתף בליל הסדר בקטמנדו הם רבים. צעירים המתעדים לשהות במזרח בתקופת פסח מתכננים מראש את שהותם בימי החג בקטמנדו. השמועות עוברות מפה לאוזן וליל הסדר המרכזי נחשב כחוויה שאין להחמיצה.

התמונה באדיבות ארגון חב"ד

"זאת חוויה שלא אשכח לעולם. כאשר אתה מטייל במזרח, מול נופים עוצרי נשימה, כאשר אתה עורך כל יום מסעות להרים עצומים וחוזה במראות מדהימים, קשה להשאיר חותם בשטף הזיכרונות, ובכל אופן ליל הסדר בקטמנדו היא אחת החוויות המרגשות והחרוטות היטב בזיכרוני מן הטיול למזרח", כך מספר איתן רוזנפלד (24) שחזר לפני כשנה לארץ ממסע שנמשך שמונה חודשים במזרח.

"החבר'ה שכנעו אותי להצטרף, אני – שמקשר את ליל הסדר לדודות רחוקות, וללחץ משפחתי לשבת יפה משך ערב שלם ולשמוע את ההגדה, העדפתי להמשיך בטיול. כשראיתי שכל חברי נוטשים לכיוון ליל הסדר החלטתי גם אני להצטרף".

האירוע עצמו מתחיל שעתיים לפני כניסת החג, כדי שיהיה זמן לכל מי שרוצה לצלם או להסריט את האירוע המיוחד למזכרת. ישנה גם תזמורת שמוקמת מדי שנה ומנגנת שירי חג.

בסיוע מערכת הגברה מסביר הרב ליפשיץ לנוכחים על מהות החג, ומפרט את המנהגים השונים בסדר. כחצי שעה לפני כניסת החג מסתיים הפרק הזה, והנוכחים מקפלים את הציוד המוקצה משימוש בחג. עם כניסת החג מתפללים ערבית, ומתחילים לחוג את ליל הסדר, הפעם על פי כל כללי ודקדוקי ההלכה.

התמונה באדיבות ארגון חב"ד

איתן ממשיך בתיאורו: "ליל הסדר נערך באולם מפואר של בית מלון מקומי, עשרות מלצרים נפאלים מעונבים חייכו ובירכו אותנו ב"נמסטה" (שלום בנפאלית). על כל שולחן הונחו הגדה ותוכנייה, נוסף על מצות, יין ושאר צרכי הסדר. לאחר דברי ברכה של שגריר ישראל בקטמנדו, אבי ניר, החל הסדר. אני שרגיל לקריאת הגדה "יבשה", נפעמתי נוכח הכריזמתיות של הרב ליפשיץ שהלהיב את הקהל, עבר משולחן לשולחן, (בכל שולחן ישבו כ-60 איש) וסחף את כל הנוכחים (כ-1500 חבר'ה) לשירה וריקודים עד השעות הקטנות של הלילה, אני חושב שזאת הייתה הפעם הראשונה שהבנתי את משמעות המילים בהגדה.

בין לבין הוגש אוכל כשר למהדרין חם וביתי, מבית היוצר של שליחי חב"ד ומתנדבים ישראלים שבאו לעזור. הקירות רעדו בשעה ששרנו כולנו "עם ישראל חי" ו"משיח משיח", ועד אשר כבו האורות מיאנו המטיילים לצאת מן המלון".

על ההכנות ליל הסדר השנה מספר הרב ליפשיץ בשיחה בין-יבשתית:

"אנחנו מצפים השנה ל 1500-2000 משתתפים. עד עכשיו נרשמו כמה מאות, והגל הרציני של הנרשמים הוא בשבוע שלפני החג. כעת כבר ניתן לחוש בזרימה מוגברת של מטיילים מכל רחבי המזרח שמגיעים בתקופה זו לקטמנדו על מנת להעביר כאן את החג. מבחינת ההצטיידות אנו מחכים לקונטיינר מהארץ שעושה את דרכו לנפאל במסלול עקלתון ועליו כטון מצות ו-2000 בקבוקי יין. בדרך לכאן עוברת המכולה במצרים, סרי לנקה, כלכתה בהודו ומשם דרך היבשה לנפאל. זה קו מאוד לא פופולארי. מספיק שיש שביתה באיזשהו מקום כדי שהמכולה תאחר ותגיע יום לפני פסח, או חלילה יום אחרי. אנחנו מקווים שהקונטיינר יגיע לכאן כשבוע לפני החג כדי שנוכל להיערך בזמן".

איך בעצם החלה מסורת הסדרים בקטמנדו?

"בשנות השמונים, כאשר הטיולים למזרח הפכו לפופולרים יותר ויותר, פנו מספר מטיילים מנפאל, במכתב לרבי מלובביץ' בו הם שאלו אם יש אפשרות לשלוח להם מצות ויין להעביר את ליל הסדר. הרבי בתגובה שלח שני חסידים אוסטרלים, שארגנו את הסדר הראשון בקטמנדו ב-1989, לחגיגה אז הגיעו כ-350 מטיילים ומאז אנו ממשיכים במסורת ורואים בכך שליחות לזכות יהודים רבים כל-כך לשבת לשולחן סדר גם במדינה רחוקה כמו קטמנדו".

איך משכנעים את יאיר/אורי/זיו שסיימו זה עתה 3 שנות שירות צבאי, קלעו ראסטות בשיערם, ויצאו "לקרוע" את המזרח לבוא ולהסב לשולחן הסדר?

(צוחק) "אני ארחיב את התיאור... לבשו שרוואל, ארזו את החיים הקודמים בתרמיל, ומנסים מה שיותר לשכוח את ליל הסדר האחרון, שבו ההורים שלהם הכריחו אותם לשבת יפה אצל הדודה טובה...

וברצינות, דווקא שאדם נמצא רחוק מהבית הוא מחפש משהו להרגיע קצת את הגעגועים, לכן אנחנו כמעט ולא משכנעים מטיילים לבוא לכאן, בדרך כלל הגעגועים לטעם ולהווי של הבית בישראל עושה את שלו. מה עוד שהאווירה כאן מאד טובה, אין לחץ משפחתי, וכל אחד חופשי לקום וללכת. כולם, אגב נשארים עד הסוף".

נחזור לאירגון הסדר, איך מכינים אוכל ל-1500 איש?, הרבה מארחות נלחצות מ-15 סועדים...

"מדובר באמת בהפקה גדולה, אבל אנחנו נעזרים הרבה במטיילים שמתייצבים כאן בשבוע שלפני החג ומסייעים בהכנת האוכל, בארגון וכו'. מבחינת הצד ה"רוחני" של הערב, אני זוכה לתיגבור של מספר שליחי חב"ד שבאים לעזור ולסייע בימים שלפני החג ובסדר עצמו כמובן".

התמונה באדיבות ארגון חב"ד

בימים שלפני החג מוצפים בתי חב"ד בארץ בפניות של הורים למטיילים בכל רחבי העולם המתענינים בסדרים שמקיימת חב"ד.

כמידי שנה גם השנה יתקיימו סדרים בקטמנדו ובפוקראה (נפאל), בבנגקוק (תאילנד), בשנחאי (סין), בטוקיו (יפן), בהונג-קונג, בקוסקו (פרו) ובצ'ילי ובמקומות נוספים. בכל אחד מהסדרים הללו אמורים להשתתף מאות ישראלים שיסבו יחד אל שולחן החג, ובכל מקום אשר יהיו, ישירו כאיש אחד בלב אחד "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

כולי תקווה כי יצליחו לראות במשפט הזה מעבר למשמעות הפיזית הפשוטה ויצליחו להתפלל בלב שלם שנזכה לחגוג כולנו בירושלים בבנינה.

אמן כן יהי רצון.