לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




איך להתמודד עם הערות מעצבנות בערב פסח

איך להתמודד עם הערות מעצבנות בערב פסח

הרבנית ימימה מזרחי מתיחסת לבעיות האמיתיות של ערב פסח....

מאת

שאלה - לרבנית ימימה היקרה,

הגיעו מים עד נפש!!! ימים של עבודות בית בלתי פוסקות ובעלי - מציק מציק מציק לי. ביקורת מבוקר עד לילה!

הוא לא מפסיק לשאול שאלות "למה" שמתישות אותי - "למה את מנקה את המדפים הגבוהים?" "למה את לא מפעילה מספיק את הילדים?" "מתי נאכל?" "מה יהיה?" "כמה הוצאות יש לך?"

לא מספיק לי הילדים – הנה גם בעלי, עוד אחד שמטפס לי על החצאית. יש לך עצה? איזו קייטנה בשבילי? בשבילו?

תודה,
רעיה נואשת

הרבנית ימימה מזרחי עונה

אשת חיל יקרה!

ליבי איתך. נשים נשברות מהערות. הן לא יכולות לשאת בנטל ההערות. למדנו שכל תנועה קטנה בימי טרום פסח היא או חירות או עבדות. "מסובין", למשל, זו מחווה שמוציאה אותך לחירות. גם שתיית יין. גם אכילת כזית מצה. ואם דברים כל כך קטנים, ומחוות כל כך זעירות, מוציאים אדם לחירות, זה מעיד על כוחם של דברים זעירים כמו הרמת גבה, או מילה קטנה של כעס להכניס בן אדם למצב של שיעבוד.

נשים בימים האלה משקיעות באמת את כל הכוח של הגוף ושל הנפש בסדר, בניקיון ובעיקר בלהיות "אשת–חיל". "חיל", אומר הרמב"ן, זה כוח להיות ממונה על משימות רבות בה בעת (כמו רמטכ"ל) (רמב"ן בפרשת יתרו, שמות י"ח, כא). את עכשיו במקסימום המולטי-טסקינג הנשי, מוקפת, שלא לומר מותקפת, משימות מכל הכיוונים.

וכל אישה היא בדמותה של חוה, ו"חווה" – חיה מחיווּי: מה מחווה לה המראה? מה אומרים לה אחרים על תִפקוּדיה? נשים מתקוממות מהרעיון הזה. פעמים רבות נשים אומרות לי "ימימה, יש לי גב משל עצמי. אני לא צריכה שיתנו לי מחמאה, אני יודעת היטב להחמיא לעצמי, אינני זקוקה לגב".

ועדין, כך ה' ברא נשים, בדמותה של חוה. כשאני מודה בכך, רווח לי. לא מספיק לי החיזוק העצמי שאני נותנת לעצמי. כן, עוזר לי מאד להרים עיניים לשמים ולהגיד "אבא בוא איתי"; מקדם אותי ומריץ אותי ומשמח אותי לשמוע תשבחות - "קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ, בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ: 'רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה!'" (משלי ל"א, כח-כט). לידיעת כל הגברים שפשוט שוכחים אותנו בימים האלה ורק גוערים בנו.

שיעורי בית לגבר של ערב פסח: אין לך מושג כמה תוריד מעצמך כשתהיה לצדך אישה שמחה. מילה טובה, חיוך, פרגון - היא באמת שמחה ממעט כל כך!

ועכשיו – מילה לךְ. תביני גם אותו בימים האלה. איש הוא לא "חוָה". בהכללה, קשה לו לחוות תהליכים שהוא לא רואה את סופם. בשורה התחתונה, בימי טרום פסח, הבית לא בגאולה ולא בגלות: הכיסאות נערמים על השולחן, הספרים בערימות על הרצפה הילדים בחופש אבל צריכים להיות מעוסקים הבית חציו חמץ וחציו כשר לפסח ולימוד התורה לא מסודר, לצערי הגדול ואי הסדר מבלבל אותו (מחילה, גברים). גברים צריכים או יום או לילה. וההוצאות אינסופיות! נא לא לשכוח שקללת האיש היא הפרנסה.

אז מה עושים? כשאת שוקעת בתוך תהליכי הניקיון האינסופיים, הוא יכול לעשות מטלות נקודתיות שיש להן התחלה, אמצע וסוף. ושמתי לב לדבר שמאד מאד מאד מרגיע בן זוג: כתוביות בגוף הסרט. הסברים מיישבים את דעתו עליו: "רואה – זה כבר הספקנו. פה, אם אתה יכול לעשות כך וכך ולעזור לי. תחזיר לי את הילד מהגן בשתיים בצהרים".

הסברים, הסברים! אם את שותקת ומחכה לחיווּי חיובי, דעי שגם את צריכה לדבר. קיבלת תשעה קבין (מידות) של שיחה על מנת להרגיע את הכל, כל הזמן. להסביר מה קורה, לעשות לאישך סיור מודרך בבית.

וכל הזמן – "תודה". פסח הוא חג התודה ההדדית, אומר רבי יצחק מברדיצ'ב בספרו "קדושת לוי". בתורה קוראים לחג "חג המצות" ואילו אנו קוראים לו "פסח" – למה? כי ה' אומר לנו: "אתם הגיבורים שלי – איך אכלתם מצות? איך יצאתם ממצרים עוד לפני שהספיק בצקכם להחמיץ? איך האמנתם בי!" ואנחנו אומרים לנו "מה פתאום, ה'. זה אתה. איך פסחת על בתינו! איך דילגת ופסחת על העוונות שלנו וגאלת אותנו!"

זו מריבת האוהבים היפה של החג, וזו מריבת האוהבים היחידה שאני מרשה...

כך מחנכים היום ילדים. ילדינו מוּכֵּי taking things for granted. עבורם, הכל מובן מאליו. היות שברוך ה' אנחנו לא חיים בעוני של תקופת הצנע, הם לא יודעים הכרת הטוב מהי. את זה הם ילמדו רק ממך. אז כשהילד שואל אותך (לעיתים בלי מילים) "מה העבודה הזאת לכם?" את עונה לו "השתגעת? זבח! זבח פסח הוא לה', זו לא עבודה של עבד. זה קורבן תודה" (הרש"ר הירש, "חורב", לפסח). כשאת אומרת לבנך "אני פשוט חייבת לה' כל כך הרבה – את המינימום הזה אני לא אעשה עבורו? בעבור זה עשה ה' – לי! יודע כמה הוא עשה בשבילי?"

תודה לך. תודה לאישך. תודה לילדים. תודה לה'. התודה הקטנה הזו, כמה יש בה בכדי לגאול את כולנו.

בשרי לי בשורות טובות!
ימימה.

קטע זה נלקח מתוך 'פרשה ואישה' בספר חדש שעתיד לצאת לאור בקרוב, ובו הרבנית ימימה מזרחי עונה לשאלות נשיות בוערות, בנושאים שונים ומגוונים: תפילה * רווקות * התמכרויות * חמות-כלה-גיסה * חינוך ילדים * זוגיות * לידה * ועוד http://parasha.ravpage.co.il/passover

11/4/2014

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 15 תגובות ב-10 דיונים

(10) תמירה, 26/3/2015 09:40

הפתרון האמיתי לבעיה

נראה כי הכותבת מנסה ליצור מהבעיה מציאות וורודה ונעימה עם פתרון קסם- הוא מעיר? תני לו עבודות משימתיות... הוא שוב מעיר- תהיי הקריינית בגוף הסרט... אלא מה?! זה לא עוזר! לא כל גבר בנוי או פנוי לעזרה בבית (לא כולם אברכים בחופש מהישיבה) והבעל הוא גם לא ילד קטן שאפשר לתפעל. יש גברים ( או נשים) שמידת הביקורתיות והשיפוטיות או האנוכיות שלהם דרושות תיקון. אז מה בעצם ה"רעיה הנואשת" שואלת מבין לשורות? היא זועקת: לבעלי מידה קשה- איך מתקנים? התשובה היא אחת- הרוצה לתקן את העולם יתקן קודם את עצמו. איך תתקני את עצמך? עמדי על שלך. בנחת, בחכמה, מבלי לפגוע או לריב- אך עמדי על שלך. את עושה כמייטב יכולתך בתקופה המטורפת הזו, ואם לבעל זה נראה לא מספיק הוא מוזמן לתת דוגמה אישית ומעשית ופשוט לעשות!! או להתגבר ולשתוק! או כפי שאני אוהבת לומר: "לא רוצה/ לא יכול לעזור? אל תפריע!!!!" תעריכי את עצמך- מה שאת עושה בימים אלו, זה הכי טוב שאפשר לעשות בזמן הנתון הלחוץ הזה. ברגע שאת תהיי חזקה ותעריכי את עצמך- לא תהייה לו ברירה והוא יעריך אותך (או לפחות ינמיך פרופיל עם ההערות). רגע... בעצם תהייה לו ברירה: להשאר בעל מידות רעות... אבל אז כבר תדעי מול מי את עומדת. ואז גם הטיפול בבעיה הוא אחר. גבר ואישה הם שונים! וגבר שחושב שהערות הן מתכון להצלחה מוריד את נישואיו ביגון שאולה, במו ידיו. מעירים לך... פוגעים בך.... - את לא חייבת לסבול! צאי לחירות! קודם חירות של עצמך מהמחשבות השליליות והביקורת שיש לך עליך- ומתוך כך תצאי גם לחירות מההערות/ מחשבות/ התנתגויות של הסביבה! זכרי: ה' יתברך יצר אותך כפי שאת! יחודית בעולם ומושלמת למילוי תיקונך פה! מי שיש לו בעיה עם זה- מוזמן לפנות לייצרן :) התרכזי בלעשות הכי טוב שאת יכולה, בלהיות הכי טובה שאת יכולה ובלהעריך את עצמך על זה שאת מי שאת!! ושבלעדייך חיי ילדייך וחיי בעלך לא היו חצי ממה שהם כיום- ב"ה. ולגבי הכתיבה במאמר: צר לי, אך לפעמים מילים יפות וקישוט של דברי תורה ופסוקים לא באמת נותנים פתרון למי ששואל. רק מי שעבר סבל של ביקורתיות והערות יודע למה "כללי האצבע" שמובאים בכתבה לא יועילו. חג שמח!

(9) נחמה, 25/3/2015 11:30

אם את רוצה שבעלך ינקה באותה מידה כמוך

אז את צריכה לקחת בחשבון שהוא יעשה את זה בסטנדרטים שלו זאת אומרת- את אומרת שגבר ואשה שווים אז בבקשה יש לזה השלכות אם הגבר הוא שווה אליך אז לא את מחליטה מה יהיה הסטנדרט של הניקיון אלא באותה מידה גם הוא. ואז תתכונני לבית כשר לפסח אבל בקושי נקי. את רוצה לקבוע בעצמך את הסטנדרטים משום שאת היא העקרת ולא הוא .אז כן. את עקרת הבית את קובעת אלו עבודות יש לעשות והוא עזור לך כמה שהוא יכול

(8) אמבי, 29/5/2014 21:31

בשורה אחת - אבל בנקודה אחרת ...

הרגשת הנחיתות שזועקת בחלק מהתגובות לדעתי לא במקומה, והנסיון להציג כאילו גבר ואשה שווים בתכונת נפשם חלש כבר מזמן ... פשוט לכל בר דעת שזוג צריך וחייב לעזור זה לזה ולהתחשב זה בזה, ובטח גם בהכנות לפסח, וזאת בלי דקדוקי לשון ופוליטיקלי קורקט, וביטויים מעליבים, ובלי בעיקר הפיכת יוצרות ... הנה קטע על מהות האדם (אדם = איש ואשה יחדיו) רש"ר הירש בראשית ב, יח: "אין אדם נקרא "אדם" אלא בזכות אשתו; ורק שניהם כאחד קרויים "אדם". התפקיד הוא רב מכוחו של אחד, ויש צורך לחלקו לשנים. משום כך נתווספה האשה אל האיש, למען ימלאו בשלמות את ייעוד האדם. ואשה זו תהא "עזר כנגדו" ... ו"עזר כנגדו" איננו מביע שעבוד, אלא שויון גמור ועצמאות שוה. האשה היא "כנגדו", לצדו של האיש, מקבילה לו, בשורה אחת ... האשה נוטלת חלק מן החובות, הכלולות בתפקיד האדם; כך יוכל האיש למלא ביתר שלמות את החובות שעדיין נותרו לו. אך לשם כך יש צורך, שה"עזר" יהא "כנגדו" - לא "עמו": אל יפעל עמו במקום אחד, אלא יפעל כנגדו במקום אחר, בשורה אחת ממולו. אילו היה העזר נוצר בדמות איש, היו מוטלות עליו כל חובות האיש, ואף הוא היה זקוק ל"עזר". משום כך הוא נוצר כאשה; האשה עומדת בצד האיש, לא עמו ולא תחתיו; היא פועלת "כנגדו", בשורה אחת ובנקודה אחרת. כל אחד יפעל בתחום המיוחד לו, וכך ישלימו זה את זו".

(7) eliya, 27/4/2014 13:56

אני גבר,ואצלי זה ההפך !!!

כיצד עלי להתנהג???????

(6) נועה, 14/4/2014 03:18

מאמר מקסים

תודה על הטיפים! אוהבת את מה שאת כותבת, את בדיוק נוגעת במקומות הנכונים.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub