לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




טיפ לחיים מאת רבי שמעון בר- יוחאי

טיפ לחיים מאת רבי שמעון בר- יוחאי

יתכן מצב שבו כל העולם השתגע, אבל אתה צודק. כפי מידת כושר העמידות שלך נגד סחף הסביבה כך אתה בן עליה. אם אתה בוטח באמת שלך, לך עמה עד הסוף, גם אם נראה לך שכל העולם פועל הפוך.

מאת

"ראיתי בני עלייה והן מועטין, אם אלף הן - אני ובני מהן, אם מאה הם - אני ובני מהן, אם שנים הן - אני ובני הן". (תלמוד בבלי סוכה, דף מה;)

זהו אחד המשפטים היותר מפתיעים של הדמות העמוקה ורבת ההוד, רבי שמעון בר יוחאי.

רבי שמעון בר יוחאי בעצם מדבר כאן על עצמו. משפט מוזר ומתייהר שאם לא היינו יודעים מי חתום עליו היה נראה שהוא משדר שחצנות או מגלומניות. אבל רשב"י לא היה כזה. בדיוק להפך. מסתבר שבשורה הזעירה הזאת הוא רוצה להעביר לנו את אחד המסרים החשובים ביותר לאיכות חיינו בעידן המודרני. כלומר, אפילו בעידן המודרני.

כיום, סוברים המומחים, האדם מושפע ביתר קלות ממסרים שאליהם הוא נחשף. מהסביבה, מהחברה ואפילו מפרסומאים שלא מסתירים את האינטרס השיווקי שלהם, עיתונאים מטעים שפותחים את הדיווח שלהם ב"גילוי נאות"... כאלה אנחנו. חשופים ורגישים.

הרמב"ם כבר מציין כי טבעו של האדם לנטות בדעותיו אחר בני המקום, ולכן הוא ממליץ לבחור כעיר מגורים מקום שבו מתגוררים הצדיקים. ואם אתה גר בין אנשים שליליים ורעילים, ממליץ הרמב"ם, אל תגור שם. תארוז ותעבור דירה. אל תחשוב לרגע שמגורים משותפים לך ולאנשים מעוותי מחשבה יניחו לך להישאר בעמדותיך. אל תשחה נגד הזרם. פשוט אל תביא את עצמך למצב של נסיון.

ואם תהיתם לרגע עד כמה האופנה והפופולריות מכתיבות לנו את החיים, אכן חוקרים התנהגותיים הוכיחו שאנשים אפילו יאכלו אוכל שונה רק בגלל ה"מה יגידו". הם צפו בקבוצות שונות של אנשים שהזמינו לעצמם אוכל במסעדה, וגילו שכל אחד בקבוצה מזמין לעצמו מנה אחרת. למה, אולי כדי להתבדל מהאחרים? כדי לבחון את זה שוב הם התחזו למלצרים ובקשו מאורחי המסעדה שיזמינו היום את המנה שלהם כתוב על פתק. הסועדים לא אמרו בקול למלצר איזו מנה בחרו, אלא הגישו לו פתק קטן ועליו כתוב מה הם מזמינים. אף אחד לא יכול היה לדעת מה חברו לשולחן הזמין.

היה מאוד מעניין לגלות שברגע שההזמנה הפכה לדיסקרטית פתאום כולם הזמינו אותו הדבר. מתברר שעד היום אותם אנשים הזמינו מנות שהם כנראה פחות אוהבים, העיקר שאלו שלצידם באותו הרגע יחשבו שהם אנשים בעלי חשיבה מקורית... או כפי שניסח זאת פעם מישהו "אנחנו משלמים כסף שאין לנו, לקנות דברים שאנחנו לא צריכים, כדי להרשים אנשים שאנחנו אפילו לא מחבבים".

זה נכון באוכל, זה נכון בבגדים שאנחנו לובשים, בדיבור, בדפוס ההתנהגות והכי חמור, בנורמות מוסריות. אנו מאמצים או לא מאמצים ערכים על פי מידת הפופולריות והפוליטיקלי-קורקטיות שלהם. עובדה, יש היום בארה"ב 150 מליון איש שסבורים שהאדם המתאים ביותר לנהל את העולם החופשי הוא לא אחר מאשר דונלד טראמפ, למרות שעד אתמול מי שהיה מעז להתנסח כמוהו לא היה נבחר אפילו לדירקטוריון של איזה מוזיאון.

עד לפני 50 שנה היה לגיטימי לחלוטין להפלות שחורים בארה"ב, ואנשים ישנו בשקט בלילה כשהם יודעים שיש אזרחים סוג ב' שאמנם מתגוררים דלת מולם, אבל הם שווים ומקבלים הרבה פחות. מוזר לחשוב על זה בדיוק כפי קשה היום להבין כיצד אומה שלמה ישנה בשקט מול העוול הנורא שנעשה לג'סי אוונס, האצן השחור שקטף מדליות באולמפיאדת ברלין ב-1936 תוך שהוא שובר את התזה הנאצית על עליונותם של בני גזע הארי, אבל כשהוא ביקש מלגה על לימודיו האקדמיים בארה"ב הוא סורב רק מפני שהוא... שחור. התשובה היא פשוטה, באותו הזמן כולם אמרו שזה בסדר, אז איש לא הטריח את עצמו בשאלה המוסרית המעצבנת הזו. היום נפוץ כל כך לזהות את העוול שבדבר, עד שאיש לא יעז אפילו להביע עמדה הפוכה.

רבי שמעון בר יוחאי היה אדם שלא נתן לאופנה לעוות את הלך המחשבה שלו. גם כאשר היה בארץ ישראל שלטון אבסולוטי של הקיסר הרומאי הוא לא חשש לומר בקול בדיוק את מה שהוא חושב. כאשר חברו שיבח את הרומאים על השגשוג הכלכלי והחומרי שהביאו לאיזור הוא אמר: "כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן. שווקין להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס". (בבלי, שבת לג.)

האמירה הזאת כמעט עלתה לו בחיים. במשך 12 שנה הוא התחבא במערה בגלל דין מוות שהוצא נגדו. אבל לא איש כרבי שמעון יזוז ולו במשהו בגלל אופנה שנגדה את אמונת דרכו, צבעונית ומושכת ככל שתהיה.

סיפור חסידי מרתק שהתרחש במזרח אירופה במאה ה-19 מתאר כיצד הרב יהודה לייב ("רבי לייבל'ה" איגר, לימים גדול בישראל), ביקש כנער צעיר להתקבל לישיבת "קוצק" המוערכת. על פי הסיפור, הוא הגיע לישיבה בשעות הערב, קיבל חדר ומיטה ועלה על יצועו. ראשי הישיבה ביקשו לערוך לו מבחן קבלה קצר ולעמוד על אישיותו. לפנות בוקר, בטרם החל סדר היום בישיבה, קמו כל התלמידים לבית המדרש, התפללו תפילת שחרית, ומבלי שהתלמיד החדש ירגיש במשהו הם פשטו חזרה את הבגדים וחזרו למיטות. בשעת ההשכמה הרגילה התעורר התלמיד יחד עם יתר חבריו החדשים, אבל במקום לראות אותם הולכים לבית המדרש להתפלל הוא ראה שהם פונים לחדר האוכל, שם ערכו סעודה גדולה.

עיניו של התלמיד החדש כמעט יצאו מחוריהן. "הרי ישנה הלכה פסוקה בשולחן ערוך שאין לסעוד סעודה לפני התפילה", הוא שאל בחור שישב לצידו," מה בדיוק קורה כאן?" החבר הסתכל עליו במבט אדיש והניף את ידו בתנועת זלזול: "אה, פה זה בסדר. כאן אנחנו נוהגים כך."

תראה כמה תלמידי חכמים יש כאן, שהם יותר גדולים ממני או ממך, וכולם יושבים כאן ואוכלים." התלמיד החדש היה נבוך מאוד והלך לדבר עם ראש ישיבה. הוא הביא עמו ספר שולחן ערוך. הוא פנה לראש הישיבה כשבידיו ספר ההלכה האוניברסאלי: "למה נוהגים כך כאן? הרי זו הלכה המקובלת בכל תפוצות ישראל ואין מי שחולק עליה!"

ראש הישיבה הסתכל אף הוא באדישות רבה על התלמיד החדש ואמר לו: "כאן זו ישיבה חשובה, הקימו אותה אנשים גדולים ומורמים מעם. אם ככה הם נוהגים, כנראה שזה בסדר. אל תחשוב שאתה יותר צדיק מהם. הגעת כדי ללמוד בישיבה וללמוד מהישיבה. אם כך נוהגים כאן, אמץ את מנהגי המקום".

"אבל הרב!" הוא נזעק "האיסור כבר נאמר בתלמוד הבבלי והוא מעוגן גם בספר הזוהר וברמב"ם. איך יתכן שאפשר לשנות הלכה כזו?" וראש הישיבה בשלו.

כאשר התלמיד החדש ראה את הנחרצות של ראש הישיבה, הרבנים והתלמידים החל להתעורר בו הספק. כמעט פנה לשולחן האוכל בעצמו כשגער בו ראש הישיבה: "האם אתה הולך עכשיו לאכול? כיצד אתה מתעלם מהגמרא, מהרמב"ם ומהשולחן ערוך? האם רק מפני שראית הרבה אנשים עושים דבר-מה אתה כבר נסחף אחריהם ונוהג בניגוד לאמונותיך?" וראש הישיבה המשיך "דע לך, תלמיד יקר, שמה שראית כאן זו הצגה, שהיה בעצם מבחן קבלה עבורך. כולנו התפללנו כבר לפנות בוקר. כל זאת עשינו כדי לבחון את כושר העמידות שלך כנגד סחף הסביבה. אם אתה בוטח באמת שלך, לך עמה עד הסוף, גם אם נראה לך שכל העולם פועל הפוך תמיד תזכור: יתכן שכל העולם השתגע, אבל אתה צודק!"

זהו המסר שביקש רבי שמעון בר יוחאי לומר לנו. נכון, בני עליה הם מועטים. לא פופולרי היום להיות "בן עליה" ולעשות את מה שנכון ולא את מה שהחברה מציעה. בזמן שבני העליה הם אלף, אני כמובן אצטרף אליהם, אומר ר' שמעון. גם אם הם יהיו רק מאה אני אהיה שם. ואפילו אם אף אחד לא יהיה איתי, גם אם כל העולם כולו יהיו נגדי, אני והבן שלי נהיה שם. העולם יכול להשתגע, אני תמיד אעשה את מה שנכון ואת מה שאמת וצודק, ולא מה שפופולרי.

24/5/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 9 תגובות ב-8 דיונים

(8) שמעון אלעזר, 14/5/2017 17:03

וואי! איזה כתבה מאלפת! היא עוררה בי קונוטציות רבות , כמו, רק ביצענו פקודה ......

(7) אלישע בן אבויה, 6/6/2016 12:28

אכן ועוד הערה קטנה על רשב"י

אני מסכים שאכן אדם צריך להיות נאמן לערכיו. הנה, היום רבו מאוד חרדים דתיים וחוזרים בתשובה. ויש אנשים שחושבים שאין בעולם הזה בורא עולם ורוב רובה של היהדות ומצוותיה הם הבל הבלים ובכ"ז נוטים אחר הרבים ולוקחים על עצמם מצוות. לגבי רשב"י ככל הנראה מדובר באדם שדתיותו העבירה אותו על דעתו והיה קנא וקשה מאוד. עם זאת יש ללמוד ממידתו לדבוק באמת שלך.

(6) שרה, 28/5/2016 21:08

מאמר מעניין

אהבתי מאד ,רעיונות טובים לחיים,זה מחזק את החינוך שקיבלנו.יישר כח.

(5) אילה, 25/5/2016 20:00

מרתק

מעורר מחשבה וכל כך נכון ומדויק בימים טרופים אלו... תודה

(4) כל טוב עם ישראל, 25/5/2016 19:55

יפה מאוד!!! תודה. הלוואי שרבים יקראו.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub