רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

מדוע רבי עקיבא הוא הגיבור שלי

י״ד באייר ה׳תשע״ח י״ד באייר ה׳תשע״ח 29/04/2018 | מאת הרב דוד רוזנפלד

סופרמן? קטן עליו. הגיבור הענק, האנושי והאמיתי מלמד אותנו 10 שיעורים לחיים!

ימי ספירת העומר הם תקופת אבל לאומית. מדוע? התלמוד (יבמות סב, ב) מספר שרבי עקיבא, אחד מגדולי התנאים, איבד 24,000 תלמידים במגפה, בתקופה זו של השנה. העולם נותר "שמם" עד שהוא העמיד חמישה תלמידים חדשים – שיכלו להחזיר את התורה למלוא תפארתה בימים האפלים ההם.

חייו של רבי עקיבא הם עלילה מרתקת ורבת השראה – גבר חסר יחוס, ממוצא פשוט, הצליח להתגבר על כל הנסיבות, ולהגיע להישגים מדהימים. הייתי רוצה להעלות כמה מנקודות השיא בסיפור חייו – ולהסביר מדוע לדעתי רבי עקיבא הוא דמות מופת לכולנו.

1. הוא בא ממוצא פשוט

רבי עקיבא החל את חייו כרועה צאן. עד גיל 40 הוא היה חסר השכלה לחלוטין. בנוסף, בתור בן גרים, לא היה לו שום ייחוס יהודי להיתלות בו (גמרא, ברכות כז, ב). עם זאת, כאשר הוא עלה לגדולה בשנותיו המאוחרות, הוא מעולם לא שכח מי הוא היה ומאין הוא בא. העיקרון החביב עליו ביותר היה "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח). עשירים או עניים, פשוטים או מלומדים, גבוהים או נמוכים, חזקים או חלשים: כולנו ילדיו של א-לוהים. אין לחכמים או למיוחסים מונופול על הא-ל ותורתו. כולנו יקרים לא-לוהים.

2. הוא ראה דבר שעורר אותו, ופעל בהתאם

המדרש (אבות דרבי נתן ו, ב) מספר על נקודת המפנה בחייו של רבי עקיבא. באחד הימים, כשעקיבא היה בן 40, הוא חלף ליד באר והבחין באבן חלולה. לשאלתו מי ניקב את האבן, הסבירו לו שטיפות המים שנוטפות על האבן, שחקו אותה אט אט ובהתמדה.

ואז עקיבא הבין: אם מים עדינים ורכים יכולים לשחוק אבן, בפעולה איטית אך עקבית, גם התורה, שקשה כברזל, תוכל אט אט אך בהתמדה לחדור אל ליבו הרך. זאת הייתה נקודת המפנה של רבי עקיבא. ובעקבותיה הוא התחיל מיד ללמוד תורה – במשך 24 שנים רצופות.

כל כך הרבה פעמים בחיינו אנחנו מקבלים השראה ממלים או אירועים מעוררים. אנחנו יודעים שהם מדברים אלינו, ומבינים שא-לוהים שולח לנו מסר. ובכל זאת, ההתעוררות מתפוגגת עוד לפני שעשינו משהו – והחיים ממשיכים. אך לא כך רבי עקיבא. הוא ניצל את הרגע – ושינה את חייו תיכף ומיד.

3. הוא התחיל בסבלנות מהשלב הראשון

כשרבי עקיבא הלך ללמוד, הוא לא בדיוק שכר מורה פרטי או הצטרף לתוכנית לימוד למבוגרים, וגם לא נרשם כאנונימי לאיזשהו קורס אונליין. המדרש מתאר כיצד הוא הלך יחד עם בנו הצעיר ל'חדר', כדי ללמוד אלף-בית עם הילדים הקטנים. כאן באה ענוונותו לידי ביטוי – הוא לא נרתע מהמוזרות, הוא לא דאג לכבודו, אלא פשוט התחיל לעבוד.

4. הוא לא היה גאון אדיר

זה לא שרבי עקיבא נולד עם IQ 180, במשך שנותיו כרועה צאן, הוא היה סתם אחד כמו כולם. כדי להפוך להיות רבי עקיבא שאנחנו מכירים, הוא נאלץ לעבוד הרבה, וקשה.

הגמרא (יבמות טז, א) מספרת על פגישתו של רבי עקיבא עם תלמיד חכם גדול, בה הוא שאל אותו לגבי סוגיה הלכתית רגישה. תלמיד חכם זה היה גאון גדול, ואיש לא הצליח להפריך את סברותיו - גם כשהיה ברור שההלכה שונה מדעתו – ובכלל זה רבי עקיבא, שבאותו שלב היה מנהיגו המוצהר של הדור.

אחרי שהחכם שמע את דבריו של רבי עקיבא והפריך אותם, הוא העיר הערה מזלזלת ופוגעת על מי שמכונה 'גדול הדור'. אולם הגמרא מוסיפה, שרבי עקיבא לא נפגע מדבריו, משום שהוא נותר במהותו רועה צאן שהפך לתלמיד חכם, ולא החזיק לעצמו כל טובה.

5. הוא שאל את כל השאלות הקשות

למרות נקודת הפתיחה הנחותה של רבי עקיבא, היה לו יתרון בודד על חבריו. בשונה מאלה שהחלו ללמוד בתור ילדים קטנים, הוא הגיע כבוגר, וכתוצאה מכך, הוא ניגש לתורה בעיניים בוגרות. שום דבר לא התקבל אצלו כמובן מאליו, או נראה בעיניו כמו "טוב, ככה זה". רבי עקיבא הפך וחקר כל דבר ביהדות – וגילה אמיתות שאחרים לא הצליחו בכלל לראות.

לכן אנחנו מוצאים בשמו של רבי עקיבא חלק מהשאלות המשמעותיות ביותר בחיים. בפרקי אבות (ג, יט) הוא מתמודד עם הסתירה בין הבחירה החופשית של האדם לידיעת העתיד של א-לוהים - אם א-לוהים יודע מראש מה נעשה מחר, האם יש לנו באמת בחירה חופשית להחליט מה נעשה? כמו כן הוא דן (ג, כ) בדרך בה א-לוהים מנהל ודן את עולמו. המדרש (אבות דרבי נתן ו, ב) מתאר את רבי עקיבא כתלמיד עקשן שאינו מותיר שום סוגיה בלי לבחון ולתרץ אותה. רבי טרפון תיאר אותו בפסוק "מבכי נהרות חבש, ותעלומה יוציא לאור" - דברים הנסתרים מבני אדם, רבי עקיבא מוציאם לאור.

6. הכל היה בזכות אשתו – והוא ידע זאת

חלק גדול מגדולתו של רבי עקיבא בא בזכות אשתו המסורה. היא זאת ש"גילתה" אותו.

עקיבא עבד כרועה צאן אצל אחד מעשירי הדור, כלבא שבוע. רחל, בתו של כלבא שבוע, חיבבה את רועה הצאן עקיבא, שהיה "מעולה וצנוע", והציעה להינשא לו – בתנאי שיסכים ללמוד תורה. עקיבא הסכים והם נישאו בסתר. כשנודע הדבר לכלבא שבוע, הוא נישל מיד את בתו מכל נכסיו, ובמשך שנים הזוג הצעיר חי בעניות מופלגת (מסכת כתובות סב, ב).

אלמלא רחל, עקיבא היה נשאר בלי ספק רועה צאן אנונימי בעל עתיד עלוב. אולם רחל האמינה בו, היא עזבה חיי עושר אגדי כדי לבנות בית עם רבי עקיבא – משום שהיא ידעה שהוא יכול להפוך לאדם גדול – מתוך אמונה וסבלנות מספיקות לחכות ולראות כיצד זה קורה. וכשעקיבא היה מוכן, רחל עודדה אותו לעזוב את הבית וללכת ללמוד.

לבסוף, אחרי 24 שנים, רבי עקיבא חזר לעירו בתור גדול הדור, כשהוא מלווה בעשרים וארבעה אלף תלמידים. אשתו, שהייתה עדיין לבושה בבגדיה הבלויים, יצאה לקבל את פניו ונפלה לרגליו. התמונה הייתה מוזרה – אישה מבוגרת משליכה עצמה לפני רבי עקיבא המוקף בהמוני תלמידים נאמנים. התלמידים התקרבו אליה כדי להרחיקה מגדול הדור, אולם רבי עקיבא עצר אותם, ואמר את המשפט שהפך מאז לקלאסי: "הניחו לה, שלי ושלכם שלה הוא".

7. הוא מעולם לא שכח את מוצאו

רבי עקיבא פרץ את דרכו לשיא בכל מובן של הביטוי. בסוף חייו הוא היה המנהיג המוכר של יהדות העולם; הוא נהיה עשיר; הוא היה מכובד ונערץ על כולם; דעתו נשמעה ונחשבה בכל נושא יהודי, ובכל זאת הוא אף פעם לא שכח מאיפה הוא בא. הוא עדיין היה אחד מהעם. הוא ידע מה זה להיות עני, להיות בלתי מוכר, להיות חסר השכלה.

ובתוך ההצלחה התגלתה אהבת האדם שבו. הפסוק האהוב עליו ביותר היה ויקרא יט, יח: "ואהבת לרעך כמוך" (ספרא ד, יב). בפרקי אבות (ג, יח) הוא אומר, "חביב אדם שנברא בצלם [א-לוהים]", וכן, "חביבין ישראל שנקראו בנים למקום". כולנו יקרים לא-לוהים.

למעשה, רבי עקיבא לא שכח עד כמה הוא שנא בעבר את תלמידי החכמים (פסחים מט, ב). הוא ידע איך זה להיות בור ועם הארץ, והוא זכר את האיבה והשנאה שחשים בני המעמדות הנמוכים. היתה לו אהבה וסבלנות לכולם – בגלל שהוא עצמו היה אחד מהם, ובגלל שהוא ידע כמה קשה להתגבר על צורת חשיבה מוקדמת ולהשתחרר ממנה.

8. הוא איבד את הכל, והמשיך הלאה

רבי עקיבא זכה לתהילה והפך למורם ורבם של 24,000 תלמידים. הגמרא מספרת (יבמות סב, ב), שכולם נפטרו במגפה תוך תקופה קצרה – בימים שבין פסח לשבועות. כפי שמתארת זאת הגמרא, העולם נותר שמם. זה היה אסון אנושי נוראי, זה היה אובדן שאין כמותו לעולם התורה.

אך לא רק זה. רבי עקיבא ראה במו עיניו כיצד כל עבודת חייו יורדת לטמיון. שנים בהן הוא לימד את המוחות המבריקים ביותר של הדור הבא אבדו לו, בלי שום סימן שיעיד על כל מה שהיה.

אם יש בעולם אדם שאפשר היה לסלוח לו אילו היה חי את שארית חייו ברחמים עצמיים, הרי זה רבי עקיבא. האם יתכן סימן ברור יותר משמים שעמלו של רבי עקיבא אינו רצוי, שמורשתו היקרה אמורה לשקוע במצולות השכחה? איך אדם מסוגל לא לקפוא מרוב בלבול ויגון בשלב כזה?

אולם רבי עקיבא הצליח לאסוף את עצמו ולהתחיל מההתחלה. הגמרא ממשיכה ומספרת שהוא מצא חמישה תלמידים חדשים – חמישה במקום 24,000. במקום לנסות לאסוף תלמידים רבים, הוא בחר להתמקד בחמש נשמות יקרות, שיוכלו להחזיר יחד את התורה לתפארתה.

אין ספק שרבי עקיבא לא התאושש מעולם מצער האבדן. כמו שראינו, דרכו הייתה לבחון את השאלות הקשות ביותר בחיים, ובכל זאת הוא לא הניח לחוסר יכולתו להסביר את מה שקרה, למנוע ממנו לממש את משימת חייו. לכל אחד מאיתנו יש בחיים שאלות שהוא לא מוצא עליהן תשובה. למרות חוכמתו האדירה – ואולי דווקא בגללה – רבי עקיבא לא היה יוצא מכלל זה. אולם שאלות וספקות לא עצרו אותו. חכמת הרב לא שקעה, להיפך, היא המשיכה לצמוח ולהתפתח – ובסופו של דבר נותרה לדורות הבאים.

9. הוא תמיד ראה את הטוב

כשרבי עקיבא היה בוחן את חייו הקשים, הוא תמיד ראה את טובו של הא-ל בכל מה שקרה – לא רק בחייו האישיים אלא בכל אירועי העולם. הוא התפרסם באמירתו, "כל דעביד רחמנא, לטב עביד" – כל מה שא-לוהים עושה, הוא עושה לטובה.

הגמרא (ברכות ס, ב) מספרת כיצד רבי עקיבא הלך פעם בדרך. היו לו נר, תרנגול וחמור. באחד הערבים הוא הגיע לכפר וביקש קורת גג ללון תחתיה, אולם איש לא הכניסו לביתו. תגובתו הנצחית והאמיצה עברה במחשבתו: "כל מה שהבורא עושה, הכל לטובה". הוא התארגן לשינה בשדות. בלילה, באה רוח וכבתה את נרו, שועל טרף את התרנגול ואריה טרף את החמור. רבי עקיבא ראה כל זאת, וקיבל את הכל בהשלמה.

כאשר הוא התעורר בבוקר, הוא גילה שבלילה התנפלו שודדים על הכפר שבו הוא לא מצא מקום להתארח. אילו הוא היה שם, הוא ודאי היה נשבה יחד עם התושבים, ולא רק זה, גם אילו הנר היה דולק, התרנגול היה קורא או החמור היה נוער, הוא ודאי היה מתגלה וגורלו היה נחרץ.

הגמרא (מכות כד, ב) מספרת שפעם רבי עקיבא וכמה חכמים אחרים עברו ליד המקום בו עמד קודם בית המקדש (הם חיו זמן קצר אחרי החורבן), וראו שועל יוצא ממקום קודש הקודשים. חבריו החלו לבכות מהמראה המדכא, ורבי עקיבא החל לצחוק. לתמיהתם של חבריו הוא הסביר: "יש לנו שתי נבואות, של אוריה וזכריה. אוריה ניבא, 'ציון שדה תחרש, וירושלים עִיִּין תהיה, וההר לבמות יער" (מיכה ג, יב). זכריה ניבא: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים... ורחובות העיר יימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה" (זכרי ח', ד-ה). כל עוד לא התמלאה נבואתו של אוריה (במלואה ככתבה וכלשונה), חששתי שמא נבואתו של זכריה לא תתקיים. אולם כעת שנבואתו של אוריה התקיימה, ברור שגם נבואתו של זכריה תתקיים – ככתבה וכלשונה.

רבי עקיבא עבר את כל זה, ובכל זאת מעולם לא איבד תקווה. אותם מראות שהעלו בעיני אחרים דמעות של ייאוש, מלאו אותו בתקווה נצחית. כל מה שקורה בעולם הזה, הטוב והרע, נובע מבורא טוב עד אין גבול. אולם לא תמיד אנחנו יכולים להבין את החיים. לפעמים, אנחנו חייבים להיות סבלניים ולחכות.

10. הוא מת מות גיבורים

היינו מקווים שאחרי חיים כל כך קשים ומלאי גבורה, רבי עקיבא ורחל יזכו לחיות את שארית חייהם בטוב ובנעימים. אולם גם זה נמנע מהם.

הגמרא (ברכות סא, ב) מתארת את סופו המר של רבי עקיבא. הוא נכלא ונשפט על ידי הרומאים בשל "חטאו" – לימוד תורה ברבים. הוא נמצא אשם וחייב, והרומאים סרקו את גופו במסרקות ברזל חדים, עד מותו.

ברגעיו האחרונים של רבי עקיבא בעולם הזה, הוא קרא קריאת שמע, וקיבל על עצמו עול מלכות שמים. תלמידיו שאלו אותו: "רבנו, עד כאן?!" והוא ענה: קריאת שמע אומרת לנו לאהוב את ה' "בכל נפשך" (דברים ו, ה), ולפי הבנתי משמעות הדבר, "אפילו נוטל את נשמתך". כל חיי הצטערתי על הפסוק הזה: האם אזכה לאהוב את א-לוהים באמת, אפילו אם הוא ייקח את נפשי? סוף סוף ניתנה לי הזדמנות לעשות זאת, אז איך אוכל לוותר עליה עכשיו? ובעוד פיו ממלל את המלים "ה' אחד", יצאה נשמתו.

רבי עקיבא הוא אחד מעשרת הרוגי מלכות שנרצחו על ידי הרומאים – עשרה מענקי התורה שהוצאו להורג בזמן חורבן בית המקדש השני וזמן קצר אחריו. על רוב החכמים האחרים, למרות גדולתם, יתכן שמי שאינו תלמיד חכם בעצמו לא היה אפילו שומע. אולם לא כך רבי עקיבא, הוא היה אחד מאיתנו: סיפורו הוא סיפורנו, חייו הם חיינו. הוא החל את חייו בפשטות וצניעות כמו רבים מאיתנו, ובכל זאת הוא צמח והפך למי שכולנו יודעים שגם אנחנו היינו יכולים להיות. יהי זכרו ברוך.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן