רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

9 ציטוטים על ישראל של הרב יונתן זקס

ג׳ באייר ה׳תשע״ח ג׳ באייר ה׳תשע״ח 18/04/2018 | מאת הרב לורד יונתן זקס

ישראל היא ביתה של התקווה. עצם קיומה הוא עדות לאמונה.

"ישראל תמיד הייתה מדינה קטנה, בית לעם קטן, ועם זאת, מה שאבותינו השיגו שם שינה את האופק הרוחני של המין האנושי. שם לימדו הנביאים את האמונה באל אחד שכולנו ילדיו; שם הביע אליהו הנביא את עוצמת האמת, הושע דיבר על אהבתו של אלוקים ועמוס סיפר על הצדק האלוקי; שם אמר הנביא מיכה: "וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹהֶיךָ" (מיכה ו, ח). שם שר המלך דוד את תהילים, ובנו שלמה המלך בנה את בית המקדש. ולמרות שפעמים רבות כשל העם ולא עמד באידיאלים הגבוהים שהציב לו האל, דור אחרי דור קמו נביאים - גברים ונשים - שהזכירו לעם את גורלו כעם קדוש בארץ הקודש. עוצמת דבריהם לא חלפה מן העולם ועד היום יש להם את הכוח לעורר בנו השראה".

 

 


 

"היהודים חיו כמעט בכל מדינה שקיימת על פני כדור הארץ. בארבעת אלפים שנה, רק בישראל הם היו אומה חופשית ובעלת שלטון עצמאי. רק בישראל הם  מסוגלים, אם הם בוחרים בכך, לפתח חקלאות, מערכת רפואית, תשתית כלכלית - וכל אלה ברוח התורה ותוך יישום עקרונות של חופש, צדק וקדושת החיים. רק בישראל יכולים היהודים לדבר עברית - שפת התנ"ך - כשפת היום יום שלהם. רק שם הם יכולים לחיות לפי זמן יהודי, לפי לוח שנה שבנוי בהתאם למקצבי השנה היהודית. רק בישראל יכולים היהודים לחיות את היהדות במלואה, ולא בגרסה חלקית. בישראל, ורק בה, יכולים יהודים ללכת היכן שהלכו הנביאים, לטפס על ההרים עליהם טיפס אברהם אבינו, להרים את עיניהם לגבעות בהן התבונן דוד המלך ולהמשיך את הסיפור שהחלו אבותיהם".

 

 


 

"ישראל נותרה מוקד התקווה היהודית. בכל מקום בו היו יהודים, הם בנו בתי כנסת, שכל אחד מהם היה פיסה סמלית של בית המקדש בירושלים. בכל מקום בו הם היו, הם התפללו על ירושלים, כשפניהם לכיוון ירושלים. הם זכרו אותה ובכו בגללה, כפי שכתוב בספר תהילים, בכל מאורע משמח. הם מעולם לא ויתרו על דרישתם על הארץ, והיו מקומות, בעיקר בצפון, שאותם לא עזבו מעולם. העם היהודי היה ההיקף של מעגל שמרכזו היה ארץ הקודש וירושלים, עיר הקודש".

 


 

 

"למרות שישראל הייתה חייבת להילחם במלחמות רבות, מן היום הראשון היא ייחלה לשלום. בשפה העברית יש שתי מילים נרדפות לחוזק: כוח וגבורה. כוח הוא החוזק הדרוש כדי לנצח במלחמה. גבורה היא האומץ הדרוש כדי לעשות שלום. ישראל הפגינה שני סוגים אלה של חוזק. אולם שלום הינו דואט, לא סולו. לא ניתן לעשות שלום על-ידי צד אחד בלבד. לו זה היה אפשרי, ישראל הייתה עושה שלום לפני זמן רב".

 

 


 

"בזכות ישראל, עברית - שפת התנ"ך - נולדה מחדש כשפה חיה. הקהילות היהודיות שהיו נתונות תחת איום ניצלו, דוגמת יהודי אתיופיה, שהיה להם מגע מועט ביותר עם יהודים אחרים במשך מאות שנים. יהודים הגיעו לישראל מלמעלה ממאה מדינות, מייצגים את הלקסיקון המלא של גיוון תרבותי. השממה שבה ופרחה. ירושלים נבנתה מחדש. העולם של לימוד התורה, שנהרס כתוצאה מהשואה, קם לתחייה וקולות הלמידה מהדהדים בכל רחבי המדינה. מבחינה כלכלית, פוליטית, חברתית ותרבותית, אין דומה להישגיה של ישראל באף מדינה בגילה ובגודלה. בעת חציית ים סוף, אמרו החכמים שהיהודי הפשוט ביותר ראה ניסים שגדולי הנביאים האחרונים לא נועדו לראות. זו, ללא ספק, בזכותם של אלה שהיו עדים ללידתה מחדש ולתקומתה של מדינת ישראל. המשיח עדיין לא הגיע. ישראל לא במצב של שלום. בית המקדש לא נבנה מחדש. ועדיין, חלק גדול מתפילותינו במשך אלפיים שנה, נענה. לאחר התבוננות בהיסטוריה ייחודית זו, אין אחד שיכול להטיל ספק בכוחה של האמונה לחולל שינוי. ההיסטוריה של אומה מעוצבת על-ידי אמונותיה".

 

 


 

"כיצד ניתן לחיות תחת איום מתמיד של אלימות ומלחמה? זה דורש אמונה. עם ישראל תמיד ניזון מאמונה - אמונה באלוקים, בעתיד, בחיים עצמם. ולמרות שישראל היא מדינה חילונית, עצם קיומה הוא עדות לאמונה: האמונה של מאה דורות בכך שהיהודים ישובו; האמונה שהובילה את החלוצים לבנות מחדש את הארץ כנגד כל הסיכויים; האמונה שאחרי השואה העם היהודי יוכל לחיות שוב; האמונה שממשיכה לומר, לנוכח המוות: בחרו בחיים".

 

 


 

"איכשהו, בדרכים שאינני מבין לחלוטין, נגע בעם היהודי כוח עליון, שהוביל הן את אבותינו והן את בני זמננו, כל פעם מחדש, לקרוא תיגר על הפרמטרים הנורמליים של ההיסטוריה. איכשהו, השמיים והארץ נפגשו בלב היהודי ורוממו את האנשים לעשות את מה שנדמה היה כבלתי אפשרי. דקארט אמר: אני חושב, משמע אני קיים. האקסיומה היהודית היא שונה: אני מאמין. אני מאמין, משמע אני קיים.

 

 


 

"המסע עדיין לא נגמר. ולאחר ארבעת אלפים שנה, יהודים עדיין מתקשים לחיות על-פי אמונתם ללא פחד. יש רק מדינה יהודית אחת, מדינה שגודלה הוא פחות מרבע אחוז משטחן של מדינות ערב, המקום היחיד עלי אדמות בו היהודים מהווים רוב, המקום היחיד בו הם יכולים לעשות את מה שעמים אחרים תופסים כמובן מאליו: לבנות חברה על פי ערכיהם ולהיות מסוגלים להגן על עצמם. על כל יהודי שחי כיום יש 100 מוסלמים  ו- 183 נוצרים. ועדיין, אנו חייבים להילחם על הזכות להתקיים".

 

 


 

"יבוא יום, כשהסיפור של ישראל בעידן המודרני ידבר לא רק אל היהודים, אלא לכל אלו המאמינים בכוחה של הרוח האנושית כשהיא מבקשת עזרה מהאלוקים, כסמל נצחי לניצחון החיים על המוות וניצחון התקווה על הייאוש. ישראל הגיעה להישגים מופלאים. היא הפריחה את השממה. היא לקחה שפה עתיקה, והפכה אותה לשפה חיה ומדוברת. היא לקחה את האמונה העתיקה ביותר בעולם המערבי והפכה אותה לצעירה. ישראל לקחה אומה שבורה ומרוסקת והפיחה בה חיים. ישראל היא המדינה שההמנון הלאומי שלה, הוא התקווה. ישראל היא ביתה של התקווה".

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן