לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




הארץ הטובה

הארץ הטובה

למה אני כל כך שמח לחיות בישראל.

מאת

סת' גולדין אינו רב. הוא סופר יצירתי, יזם, ואיש שיווק. בספרו Linchpin הוא מעלה נקודות רבות מלאות תובנה ומחזקות, נקודות שהאירו לי מחדש כמה מעלות עצומות שיש לחיים בארץ ישראל. ממש מצאתי בו 'שיחת מוסר', מהטובות ששמעתי מזה זמן רב.

אחד מפרקי הספר שלו מתחיל באיור:

ולא.

נקודה.

אולי יש לנו את כל התירוצים וההסברים שמסבירים למה לא עשינו את פרויקט החזון האולטימטיבי שלנו, אבל זה בדיוק מה שהם – תירוצים כדי להתחמק ולא לעשות את הצעד המפחיד קדימה.

האיור מסכם בצורה כל כך מושלמת מה שקרה לרעיון שלי לכתוב טור באתר. צוות אש התורה השתעשע עם הרעיון הזה במשך שנים (כן, שנים). להתחיל בטור של העורך, שידבר על כל מיני עניינים – חילוקי דעות בקשר לאתר, גישות לנושאים שעומדים בפתח העולם היהודי, יישום החוכמה היהודית בחיינו היום, ובנוסף, כדי להציג את הפנים האנושיות שעומדות מאחורי מערכת אש התורה.

אולם בכל פעם שניסיתי להתחיל, ההתנגדות הפנימית שלי התעוררה: זה לא יעניין אף אחד, אין לך זמן, וחוץ מזה, מה יש לך בכלל להגיד?

טוב, לפעמים הקול הפנימי צודק – אבל הוא בדרך כלל טועה לגמרי. במלים של סת' גודין, "הילחמו בהתנגדות". זה סתם היצר הרע שמדבר. אל תיתן לו שום מקום.

אז אני מתחיל לכתוב את הבלוג, ורואה בו הזדמנות לפתוח בשיחה עם קוראי האתר. תרגישו חופשי להעיר, להתווכח, ולהגיד לי מה אתם חושבים, ואני אעריך כל שאלה או הערה שיש לכם ביחס לתוכן ולסרטים באתר. אני קורא את כל התגובות שנשלחות לאתר.

ישראל, ביתנו

אוטוטו יום העצמאות. כאדם שלא נולד בארץ, זה גורם לי להעריך מחדש את החיים כאן. זה לא מובן מאליו. זה מעורר אותי לחשוב למה אני שמח לחיות בישראל, וכל הסיבות שעלו לי מרוכזות וסובבות סביב הרעיון שישראל היא הבית שלנו.

זוכרים את ההרגשה כשהייתם ילדים וחזרתם הביתה אחרי בית ספר בידיעה שאמא ואבא שלכם יהיו שם, להגן עליכם, לאהוב אתכם, לייעץ לכם. אתם בבית, תחת כנפיים המגוננות של הוריכם. אני לא יודע אם כולם מתחברים לרעיון הזה, אבל החיים בישראל הם כמו לחיות בבית של אלוקים. אפשר להרגיש כאן את קרבתו הרבה יותר בקלות. אנחנו לא לבד. הוא ממש פה (יותר קל להרגיש את זה אם המשרד שלך צופה אל הכותל המערבי, אבל לא הכרחי). החיבור הרוחני כל כך מוחשי פה.

בית זה המקום שבו כולם בני משפחה. כולנו מרגישים מחוברים מכיוון שהספר, הירקן ונהג המונית – כולם הם האחים והאחיות היהודים שלנו. אז אנחנו מתווכחים, אכפת לנו, אנחנו מתפללים אחד על השני, אנחנו מתערבים. זרים מוחלטים באוטובוס יגידו לך מה אתה צריך לשנות בחינוך הילדים. חוסר הרשמיות יכולה להיראות לפעמים כמו חוצפה, אבל היא באמת רק ביטוי של קשרים משפחתיים.

בית הוא המקום שאליו אתה שייך. שום דבר אינו זר לי. בישראל החיים פועמים בעברית. כל המדינה מנקה את החמץ ואוכלת מצה בפסח. מדברים בשפה של העם שלי. הילדים שלי יכולים לגדול בלי לדעת מי זה סנטה קלאוס. אני לא מרגיש שאני מגדל את הילדים שלי עמוק בתוך תרבות זרה ומנוכרת. אני לא תמים – אני מבין שישראל אינה המקום המושלם והילדים שלי אינם חיים אולי בסוג של בועה, אבל אי אפשר להשוות את לוחות המודעות בירושלים ללוחות המודעות בלוס אנג'לס או ניו יורק.

ובית זה המקום שבו אתה מכה שורשים ומשקיע לטווח הארוך. זה המקום שבו אנחנו בונים את עתידו של עם ישראל. והוא לא אחד מהבתים החדשים בבנייה קלה שבפרברים; אנחנו בונים את ביתם של אבות אבותינו. כשאתה חי בישראל אתה מוקף בהיסטוריה יהודית. הרבה יותר קל לחוש באמת את גלגלי הייעודי היהודיים סובבים, מתקדמים בזמן שאנחנו עמלים למלא את תפקידנו כעם ולהיות אור לגויים. החיים כאן מאלצים אותי לשאול את עצמי מה אני תורם במודע לעם ישראל. כאן ההיסטוריה היהודית והתכלית היהודית קמות לחיים.

אלה כמה מהמחשבות שאני ארגיש ביום העצמאות כשאחשוב על הזכות היקרה והאתגר האדיר שאלוקים נתן לנו בחיים במולדתנו.

בסך הכל גירדתי מעט את פני השטח בטור הזה. נשמח לשמוע ממכם, בתגובות למטה, את הסיבות שבגללן אתם מעריכים את ישראל.

20/4/2015

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) סופיה, 23/4/2015 14:35

לא הכל מדוייק, אבל מכבדת את דעתך.

מדבריך, ניתן היה להסיק שהנך מכיר את סביבתך הקרובה בלבד, ולא מודע לסביבות אחרות בארץ. הרי ידוע שלא כל המדינה פועמת בעברית ומנקה את החמץ בפסח. לא כל מי שמתקיים בישראל חי את הערכים שלך, ובכללם יהודים כשרים. אינני מתיימרת להתריס, רק להזכיר שישראל הינה מדינה עם הרבה חילוקי דעות, שנראה שיותר מחלקות מאשר מחברות. עם זאת, מאחר ואני רוצה לכבד את בקשתך, ארשום מה אני כן מעריכה בישראל: 1) כפי שנאמר, זה הבית של היהודים ולכן, למרות שגם אני לא נולדתי כאן, זה הבית שלי, בו יש לי זכות הצבעה וזכויות אזרחיות ודתיות אחרות. 2) אני מעריכה את האנשים הטובים והנפלאים שפגשתי כאן. האמת היא שגם בחו"ל יש אנשים מדהימים לא פחות (לפעמים יותר), ובכל זאת, אני מעריכה את האנשים כאן שמתאמצים לעזור אחד לשני, למרות כל הקשיים. 3) אני מעריכה שאני חלק ממדינה קדושה עם הישגים מרשימים ומורשת של ערכים נעלים. 4) אני מעריכה את הגיוון שניתן לחזות בו גם בארץ 'קטנה' זו. כל כך הרבה יהודים ולא-יהודים מסוגים שונים, מסורות שונות, חינוך שונה, תרבות ושפה שונה ואף צבע עור שונה. וכמו שאמר יולי אדלשטיין אתמול - "וכולם לתפארת מדינת ישראל". 5) אני מעריכה את כל המפעלים והיוזמות שמטרתן ועשייתן היא למען אזרחי ישראל, הקטנים עם הגדולים (כגון מפעל פר"ח). 6) אני מעריכה את האנשים המשכילים, הנדיבים והמוכשרים שבוחרים להישאר בארץ הזו, למרות שיש להם אפשרות ריאלית לעזוב. אנשים שבליבם יודעים שלארץ הזאת צריך לתת, ולא רק לחפש כל הזמן לקבל. 7) אני מעריכה אותך ועל אתר "אש התורה" על ההזדמנות להיחשף לתכנים בעלי משמעות עמוקה, וכן על האפשרות להגיה אליהם. חג עצמאות שמח!

(2) אנונימי, 23/4/2015 09:39

חמוד

אתה כותב יפה, נעים לקרוא אותך

(1) ילהל, 20/4/2015 11:46

ארץ ישראל יפה שלי ושלנו

כל הכבוד לרב נחמיה: מה שאמרת שווה יותר מן הזהב! אתם יודעים שאין עם כזה שיש לו כזה היסטוריה ארוכה עמוקה! וכך גם מחוברים לאדמתנו תחת כנפי השכינה..

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub