לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




"עמוס טוב הלב" – אגדה ליום כיפור

אנשים המאמינים בכוחם של מעשים טובים, אוהבים לספר את סיפורו של "עמוס טוב הלב"

מאת טד רוברטס

ראוי לזכור לקראת יום הכיפורים, שהתורה מלמדת כי דווקא מעשים הם הגורם המשפיע ביותר. לא אמונה ולא מדיטציה. קודם כל נדאג להביא קערת מרק מהביל לשכן החולה שלנו – ומה לגבי תהילים? אחר כך תהילים. קודם כל, המרק.

לא היה אדם שהבין זאת טוב יותר מאשר עמוס, הסוחר העשיר וטוב הלב.

יום אחד בתחילת עונת האביב, קיבל עמוס, הסוחר העשיר, הזמנה להתייצב בפני המלך. בבוקר המחרת, לבש עמוס את בגדיו המפוארים ביותר, והלך להתייצב בפני המלך. המלך הודיע לו באופן חגיגי, שעליו להתכונן למסע אל ממלכה אחרת. "מחר", אמר המלך, "עליך לצאת לדרכך. בוא אל ארמון המלכות עם זריחה, ואני אראה לך את הדרך. כדאי לך להתכונן היטב לקראת המסע שלך", הזהיר המלך.

בראשו של עמוס התרוצצו אלפי סימני שאלה.

עמוס, מותר לך לקחת איתך רק את מה שלא ניתן לסחוב."

אך לפני שהספיק לתרגם את תהיותיו למילים, הוסיף המלך: "עמוס, מותר לך לקחת איתך רק את מה שלא ניתן לסחוב".

עמוס נותר לו לבדו, עם אוסף שאלות ללא תשובות, אך הוא ידע שאסור לו לחקור את המלך.

עמוס הבין שלא נותר בידו זמן רב. עד מחר בבוקר, היה עליו להיות מצויד כהלכה, עבור מסע שאורכו אינו ידוע, אל ארץ שאינו מכיר. אך מה יכול היה לקחת איתו לאור החידה המבלבלת של המלך?

מהו הדבר לו זקוק האדם בארץ זרה, אך ש"לא ניתן לסחוב"? לאחר שהתייעץ עם חבריו, הוא הסיק שהמלך בוודאי התכוון לכל חבילה שלא דורשת את מאמץ זרועותיו. אהה! אם כך, עליו למלא את כיסיו, חשב. אך בהתחשב בנכסיו הרבים, היה עליו להצטייד בכיסים ענקיים.

קודם כל, זהב – כדאי שיקח איתו את כל מטבעות הזהב שלו. אדם זר בארץ חדשה זקוק להון רב ולאשראי גדול. לזהב יש ערך אוניברסלי. היתה לו גם כספת עם כל החוזים, המסמכים המעידים על נכסיו וכל תעודות ההסמכה שלו. הוא חייב לקחת איתו את התעודות שלו. אבל רגע, מה לגבי מזון?

מסע מעורפל, למשך פרק זמן לא ברור? הוא בוודאי יהיה זקוק לאוכל: הרבה עוגות-חיטה מתובלות בשמן שומשום ודבש. אך הוא שוב נזכר בחידה של המלך. מותר היה לו לקחת רק את "מה שאי אפשר לסחוב". והרי כיסים הם רק כיסים; היה עליו להחליט החלטות קשות ביותר.

הוא זימן לפניו את החייט שלו. "תפור לי חליפה, ומייד!", ציווה עליו. "תפור אותה עם הרבה כיסים. כיסים ענקיים. עמוקים ורחבים. המלך שולח אותי מחר בבוקר למסע ארוך לממלכה רחוקה".

בלילה ההוא, בשעה מאוחרת, חזר החייט ובידו הבגד שתפר. על פניו של עמוס טוב הלב התפשט חיוך רחב. החליפה נתפרה בדיוק לפי ההוראות שנתן. שורה ארוכה של כיסים היתה תפורה על הצד הקדמי ועל הצד האחורי של המכנסיים. והמעיל כולו, בעזרת הביטנה שבצדו הפנימי, הפך לכיס אחד גדול. מחר, חשב עמוס, הוא יארוז את חפציו ויתייצב בפני המלך.

כל כיס הכיל חפץ שעשוי לעזור לו לשרוד בממלכה חדשה. הוא העמיס על עצמו את כל חבילותיו, וצעד כך אל ארמון המלך.

וכך עשה. אך כשסיים להכין את עצמו למסע, נתגלה מראה מגוחך ביותר. הכיסים שלו, שהיו דחוסים במטבעות זהב, עוגות חיטה שומניות, וחבילות עבות של תעודותיו, משכו אותו כלפי מטה כאילו יד בלתי-נראית שואבת אותו לתוך האדמה, ואם לא היה מחזיק את מכנסיו בשתי ידיו, הם היו נופלים לו עד הברכיים. ואפילו גרוע יותר ממכנסיו הנופלים, היה מעילו הכבד שהיטה את כתפיו ואת גבו לאחור. עמוס טוב הלב הרגיש שהוא מאבד את כל הכבוד העצמי שלו. לא היה מכובד להופיע כך בפני המלך. עמוס טוב הלב הפך כעת לעמוס הליצן.

אך מה הוא יכול לעשות? כל כיס הכיל חפץ שעשוי לעזור לו לשרוד בממלכה חדשה. הוא העמיס על עצמו את כל חבילותיו, וצעד כך אל ארמון המלך.

בדרך לממלכה האחרת

חדר המלכות היה ריק לגמרי. הפמוטים המפוארים נעלמו כאילו לא היו שם מעולם. החדר היה חשוך, כמו בלילה ללא ירח, בו כוכב אחד בודד מנצנץ לו מבין העננים.

היכן היה המלך? כיצד ניתן להגיע לממלכה החדשה ללא הכוונתו של המלך? עמוס הסוחר טוב הלב היה מוקף בצללים. מאחוריו השאיר את ביתו הקודם, שכעת לא יכול היה לחזור אליו. מלפניו עמדה רק תעלומה אינסופית.

עמוס טוב הלב התמוטט על רצפת החול, שבעבר היתה מכוסה בשטיח בד מפואר ועבה. משב רוח הקפיא את פניו, כאילו היתה זו נשיפה מפיו של מלאך המוות. באופן אינסטינקטיבי הוא הרים את מבטו למעלה כלפי המלך האמיתי, המלך של כל העולם כולו. כעת הוא ראה שלא קיימת תקרה בחדר המלכות. הוא היה בבאר עמוקה של זמן. מעליו נפרש רק אור חיוור, כמו אור של זריחה, וצלליות של דמויות מעורפלות פיזזו מעליו.

לפתע הוא שמע קולות. קודם קול של ילד. "עמוס לב-טוב, אל תפחד".

"אבא שבשמים עזור לי. אנא, עזור לי", בכה עמוס לפני מלך מלכי המלכים. "המלך הלך, ואני לא מכיר את הדרך לארץ הנמצאת מעבר להרים".

לפתע, מעבר למשב הרוח הקרה, הוא שמע קולות. קול מתוק של ילד שאומר "עמוס טוב הלב, אל תפחד. אתה שילמת לרופא כדי שירפא את הרגל שלי והצלחתי לרדוף אחרי השפנים שבאחו, בזכותך".

אחר שמע קולות מבוגרים יותר: "עמוס, אתה היית עבורינו כבן אוהב. הפגנת הכרת תודה ונאמנות שהייתה כמוסיקה מתוקה לאוזנינו, וכך עזרת לאיחוד בינינו".

קול נשי נשמע בחלל: "כשהייתי חולה הבאת לי מרק. סילקת מחיי את הרעב ואת הבדידות".

"אתה עזרת לי בליל חורף קר, הוצאת את החמור שלי מהתעלה", אמר שכן אחד, "ובכך היית עבורי השראה, לנהוג בדרך זו גם כלפי אחרים".

"ואני הילד הקבצן. בכל יום בדרכך לבית הכנסת, הנחת מטבע בכוס שלי. גדלתי ללא מרירות, בזכותך".

שפע של זכויות עמדו לצדו של "עמוס טוב הלב". הוא עמד זקוף. בגדי הליצן שלו נשרו, כבר לא היה לו צורך בהם.

"הנה היא הדרך", הם אמרו כשהם מלווים אותו למסע הארוך ביותר שאדם יכול לעשות.

"עמוס טוב הלב" לא לקח עימו דבר, מלבד את מעשיו הטובים.

15/9/2007

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 5 תגובות ב-5 דיונים

(5) שלי, 21/9/2009 18:39

תשומת לב

לא יכולתי שלא להבין מתוך הטקסט כי עמוס בעצם מת. סיפור יפה, אבל בעיני צריך להזהר מפני קהל צעיר מידי.

(4) שולי, 21/9/2009 13:58

אגדה מרגשת מאוד , מתאימה לימים הנוראים - מוסר השכל יש להרבות במעשים טובים.

(3) אחלה שםם!, 5/10/2008 05:27

אחלה של סיפור :-)

(2) , 20/9/2007 11:56

גמר חתימה טובה

סיפור מקסים , נהנתי , תודה.

(1) בחורה, 22/9/2006 22:46

:)

יפהפה.. אגדה מאוד יפה.. נהניתי מאוד.
תודה!

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub