לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




יום כיפור: טיפים ליצירת שינוי אמיתי

יום כיפור: טיפים ליצירת שינוי אמיתי

אם אתם רוצים להשתחרר מהרגלים רעים, עליכם לעשות רק צעד אחד קטן בכוון הנכון.

מאת

ראש השנה, יום הדין מאחורינו. יום כיפור, שהוא יום של מחילה , לפנינו. האם לא היה עדיף שיימחלו לנו על עוונותינו ונהיה נקיים וחדשים ביום כיפור, ורק אז נגיע לראש השנה, עם סיכוי טוב יותר לשנה טובה ומתוקה?

התשובה טמונה בהבנת מהותו של ראש השנה. ביום זה אנו נשפטים, אך לא על מעשי העבר, כי אם על העתיד – על החזון שלנו, תוכניותינו ושאיפותינו לשנה הבאה. ראש השנה משחזר את בריאת האדם, זמן בו לא היה עבר. השפע הפיסי והרוחני לשנה הבאה, מוענק לנו בהתייחס למה שאנחנו באמת רוצים בתחילת השנה החדשה.

רק לאחר שהבהרנו לעצמנו מהן מטרותינו ושאיפותינו לשנה הקרובה, אנו מוכנים לגשת ליום כיפור. כעת קל לנו יותר לאזור עוז ולהתחיל בעבודה הקשה, של תהליך השינוי ותיקון החסרונות שלנו, שמנעו מאתנו בעבר להגיע להישגים שהצבנו לעצמנו בראש השנה.

הרבי מנוברדוק סיפר פעם סיפור, על איש שנסע ברכבת ומישהו אמר לו שהרכבת נוסעת בכיוון ההפוך ליעד שאליו התכוון להגיע. האיש קם ובקלילות עבר לשבת במושב הנגדי, בכיוון הנסיעה שלו וחשב שבכך פתר את הבעיה ויגיע ליעדו בשלום!

זה מה שהיינו עושים, לו היה עלינו להשתנות ולתקן את טעויותינו, אם יום כיפור היה מגיע לפני ראש השנה. עדיין היינו על הרכבת שנוסעת בכיוון הלא-נכון, בעודנו מביטים מנקודת המבט של השנה החולפת. היינו נושאים עמנו את כישלונות העבר ואת הגישות שהובילו אותנו אליהן. התשובה שלנו הייתה מלאכותית בלבד.

רק לאחר ראש השנה, היום בו אנו מתחברים לשאיפותינו וליעדינו, אנו יכולים לגלות מי אנחנו ולאן אנו הולכים. רק אחרי שוידאנו, כי אנו נמצאים על הרכבת שנוסעת ליעד הרצוי, אנו מוכנים ליום כיפור, ויכולים להתחיל לעבוד על הסרת המכשולים שמונעים מאתנו להגיע ליעדנו.

"היום שאחרי"

אחד המכשולים הגדולים ביותר שניצבים בדרכנו הם ההרגלים. גם אם בראש השנה הצלחנו לראות קדימה, וגיבשנו את חזון חיינו החדשים, "היום שאחרי" תמיד מגיע ותכופות אנו מוצאים את עצמנו באותו מקום בו היינו לפני ראש השנה.

"למה הדבר דומה? למכונית, כשמפסיקים את פעולת המנוע בשעת הנסיעה, ממשיכה היא להתקדם, הגלגלים ממשיכים בתנועתם, אף על פי שהכוח להנעתם נסתלק (שפתי חיים א', רבי חיים פרידלנדר, עמוד 59).

איך נוכל להיפטר מהרגלים שהוטבעו בנו במשך שנים?

"אדם מטמא עצמו מעט – מטמאין אותו הרבה. מלמטה, מטמאין אותו מלמעלה " (תלמוד יומא ל"ט, א')

כלומר, כשאנו ממשיכים לנהוג על פי דפוסי ההתנהגות השליליים, אנו יוצרים מציאות רוחנית מסוימת, שדוחפת אותנו להמשיך בדרכנו השלילית. זהו מלכוד מסוים. יחד עם זאת, איך נוכל להיפטר מהרגלים שהוטבעו בנו במשך שנים? איך נוכל להשתחרר מאחיזתה של אותה "הרוח" שגורמת לנו ליהנות מדבור לשון הרע, ששואפת שנמשיך להיות עצלים ואנוכיים? מה שגרם לנו לשגות בשנה החולפת, עדיין קיים בתוכנו, וממשיך להסיע אותנו באותם דפוסים. איננו יכולים לקוות שהדבר ייעלם מעצמו, כאילו לא היה. האם יש למלכוד זה פתרון?

לשבור את ההרגל

אותו פסוק מייאש מהתלמוד שצוטט לעיל, מפרט כעבור כמה שורות, מספר דרכים לשינוי התנהגות זו.

שבירת השגרה במהלך עשרת ימי תשובה עשויה לסייע לנו לשבור את ההרגל.

"תנו רבנן (ויקרא יא) 'והתקדשתם והייתם קדושים' [מכאן אנו למדים] אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה. מלמטה מקדשין אותו מלמעלה. בעולם הזה מקדשין אותו לעולם הבא:"

שבירת השגרה במהלך עשרת ימי תשובה עשויה לסייע לנו לשבור את ההרגל. עשו דברים שאתם לא רגילים לעשות: התעוררו חצי שעה מוקדם יותר בבוקר. אכלו אוכל כשר יותר מזה שאתם נוהגים לאכול, ורק במשך שבוע, אל תדברו עם חברים שעמם אתם נוטים לרכל. למדו קטע מספר חוכמה/ מוסר כל יום, במשך עשר דקות. רכשו לעצמכם הרגל חיובי חדש מדי יום.

"מעביר על מידותיו"

לפניכם שיטה נוספת. בתלמוד מסכת ראש השנה, י"ז א' מובא סיפור על רבי הונא שחלה מאוד. רבי פפא ראה אותו גוסס וביקש שיכינו לו תכריכים. בסופו של דבר, החלים רבי הונא ממחלתו. בא רבי פפא לבקרו ושאלו: "מה ראית בעולם הבא?" ענה לו רבי הונא: "ראיתי שנגזר עליי גזר דין מוות, אך אלוקים אמר למלאך המוות: 'מכיון שאינו קפדן, וותרו לו'".

"שנאמר: 'נושא עון ועובר על פשע' למי נושא עוון? למי שעובר על פשע".

מעשינו בעולם הזה משפיעים ישירות על הגורל שמכתיב לנו אלוקים. ר' הונא ניצל ממוות, משום שהיה "מעביר על מידותיו", כלומר, זורם, לוקח בקלות את הטעויות והעלבונות של אחרים, לא שופט יותר מדי ולא מקפיד על כבודו. מכיוון שויתר לאחרים ו"נתן לדברים לעבור", החליט גם אלוקים, בתורו, שגם הוא לא יקפיד עם רבי הונא. הוא "ויתר" על גזר הדין, על אף שאולי רב הונא היה ראוי לו.

לא נצפה ולא נדרוש יתר על המידה מבן או בת זוגנו, שותפנו לדירה או חברנו.

בואו ננסה להיות סבלנים וותרנים. לא ניעלב בקלות, לא נהיה רגישים ולא נגיב בחריפות לביקורתם של ההורים, החמות והחברים. לא ניתן לכעס להשתלט על הקשר שלנו עם ילדינו, תלמידינו ועמיתינו שאינם מקשיביםשומעים או מעריכים אותנו. לא נצפה ולא נדרוש יתר על המידה מבן או בת זוגנו, שותפנו לדירה או חברנו. בקיצור, לא נקפיד עם אחרים ואלוקים לא ידקדק עמנו במקביל.

מי יודע? אולי כך נפתח הרגלים חדשים שיהפכו אותנו לפחות ביקורתיים, פחות שיפוטיים, ויאפשרו לנו להיות אוהבים וסבלנים יותר לאורך כל השנה.

15/9/2007

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) אנונימי, 16/9/2010 08:38

זו אינה הונאה עצמית

במשך כל חיינו התנהגותנו מושפעת מדמיון מודרך שאנו חווים כל רגע ורגע.מנסיוני,כשחשבתי לוותר ולמחול,אכן הרגשתי הרבה יותר טוב,גם כלפי עצמי וגם כלפי מי שסלחתי לו,ועדיף לחשוב כך מאשר להסתובב עם הרגשה מסוכסכת עם כל מי שעשה לי רע.גם אם זו הונאה עצמית ,זה עובד,וזה כדאי.

(2) אנונימי, 9/10/2008 16:55

הונאה עצמית

מנסיון. היתה שנה שניסיתי ב 10 ימי תשובה לשנות משהו- משך השנה רק היתה לי אכזבה מעצמי, מהעולם. צריך להזהר עם משחקי המחשבה האלו.

(1) , 28/8/2008 13:21

מממממש יפה שווה את הקריאה אתר עם ים מסרים פשוט ים !!!!!!תורה רבה רבה!1!!\

מאמר ממש יפה ומיוחד!

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub