לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




חיים יהודיים נחשבים

חיים יהודיים נחשבים

התוכנית נכתבה, אך עדיין לא נחתמה.

מאת

לימים אלה שבין ראש השנה ליום הכיפורים, יש משמעות מיוחדת. בהם נקבע גורלנו לשנה הבאה. אלו הם ימים של דין שמימי, שבהם האנושות כולה נבחנת, מעשינו נשקלים ופעולותינו מוערכות. גזר הדין שנכתב בראש השנה תלוי ועומד עד לאישורו הסופי ביום הכיפורים. בין אם העולם יודע זאת ובין אם לא, זאת התקופה החשובה ביותר בשנה, הימים האחרונים שבהם אנחנו עוד יכולים לשנות את גורלנו האישי וכן את גורלה של האנושות.

והשנה, בולט במיוחד לראות שבדיוק כמו למעלה, כך גם למטה. במשך חודשים עוקב העולם כולו במבוכה גוברת והולכת אחר ההסכם שהולך ונרקם עם אירן, התומכת העיקרית בטרור העולמי. הסכם שיאפשר לה להשיג סוף סוף יכולת גרעינית, בצירוף מתנה מיידית של למעלה ממאה וחמישים מיליארד דולר, שיאפשר לאירנים לקדם את תוכניותיהם הנפשעות להשתלט על כל העולם. התוכנית אמנם נכתבה – אולם עדיין לא נחתמה. בדיוק באותם עשרה ימים שנועדו לקביעת גזר הדין הסופי בשמים, ההנהגה הפוליטית האמריקאית מקבלת את ההזדמנות האחרונה לבטל את מה שלמעלה משבעים אחוזים מהאמריקאים ותשעים אחוזים מהישראלים מחשיבים כלא פחות מהתאבדות.

אחת התפילות שאנחנו אומרים בבתי הכנסת ברחבי העולם בימים אלה, מבטאת בבירור את הדאגה של ימינו: "בראש השנה יכתבון, וביום צום כיפור יחתמון – מי יחיה ומי ימות". רק למקרה שאנחנו מזלזלים בסכנה, האייטולה של אירן בחר להבהיר היטב. "לא תראו את 25 השנים הבאות", אמר חמינאי לפני ראש השנה, ביחס לישראל. "בעזרת אללה, לא יהיו כלום – לא משטר ציוני בעשרים וחמש השנים הבאות. עד אז, רוח הג'יהד הלוחמת ורבת הגבורה לא תיתן לציונים רגע של מנוחה."

האירוניה הגדולה של ההיסטוריה היא שאלה שמתכננים את העוולות הנוראיות ביותר, אינם מסתירים את תוכניותיהם; הם מפרסמים מראש את כוונותיהם, וסומכים על הנאיביות של העולם התרבותי שלא יקח אותם ברצינות. היטלר הבהיר בדיוק מה הוא מתכוון לעשות עם היהודים ב'מיין קמפף'. אך העולם המערבי פטר את דבריו כרטוריקה גרידא, הגזמות חסרות כל אחיזה במציאות. וכך התאפשרה השואה.

ושוב חוטא העולם באותו חוסר הבנה. כבר בערב העברת העסקה המבוססת על האמון בנכונותה של אירן להצטרף למשפחת העמים שוחרי השלום, מנהיגי אירן הבהירו הבהר היטב שהשמדתה של ישראל וכל דריה אינה מטרה העומדת לדיון. וההסכם עדיין מונח על השולחן. הוא כתוב – אך הוא עדיין לא חתום. הפוליטיקאים יתדיינו ויתווכחו. ולוח השנה מזכיר לנו שאנחנו בתוך עשרת ימי תשובה, בדיוק בזמן שבו נערך הדין בשמים למעלה.

מדהים שלא הייתה שום תגובה משמעותית, שום גינוי נלהב, שום זעקות זעם על רצח העם שהאייטולות הבטיחו לבצע. איש מתומכי ההסכם לא קם למחות באותו להט, שהשמדתה של ישראל נוגדת ומפרה את ההסכם, ושחייהם של היהודים נחשבים. אף אחד - לא נשיא ארה"ב ולא איש ממנהיגי העולם - לא הרגיש צורך מספיק לגנות את ההבטחה להשמדתה של חברה באו"ם ולחיסולו של עם שלם.

יש היום בארה"ב מנטרה פופולארית, שנוצרה בגלל זעם צודק נגד פשע הגזענות: "חיים שחורים נחשבים". ואכן כך. אולם עלינו להוסיף למחאה קבוצה נוספת, שמשום מה איבדה את הזכות לאהבה או אפילו ללגיטימיות, בלבם של אלה שנושאים לכאורה את דגל האחווה: "חיים יהודיים נחשבים". צרות אופקים ודעות קדומות הן פשע, גם אם קרבנותיהן הם יהודים. האנטישמיות אמנם במודה היום, אולם היא לא פחות מגונה מגזענות שנעוצה בהבדלי צבע.

מי היה מאמין שבסך הכל שבעים שנה אחרי השואה, נצטרך לחזור ולהזכיר לעולם את האמת הפשוטה? חיים יהודיים נחשבים.

בימים אלה שבין ראש השנה ליום הכיפורים, אנחנו צריכים לבחון לא רק את העתיד האישי שלנו, אלא גם את עתידה של כל האנושות. כל כך הרבה תלוי על כפות המאזניים. חיים יהודיים נחשבים – וכך גם התפילות שלנו.

יהי רצון שנזכה כולנו להחתם בספר החיים.

16/9/2015

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub