רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

ראש השנה

סליחה, טעות

ט״ז באלול ה׳תשע״ז ט״ז באלול ה׳תשע״ז 07/09/2017 | מאת יהודית דיקמן

על ערי מקלט, חוסר תשומת לב וחידוש הקשר.

הקיץ מפנה את מקומו בהדרגה, הימים עדיין חמים, לוהטים אפילו,

אבל כשיורדת השמש, רוח מנחמת מנשבת, ומיילדת בקרים קרירים,  שטל רענן מנקד אותם,

סתיו נכנס לו לאיטו.

לשנה חדשה אי אפשר להתפרץ ברגל גסה, גם אליה באים בהדרגה במתינות, במחשבה, במודעות.

אלול מלמד אותנו להשתהות קמעא, ולחפש.

משמעות שמו בבבלית, שאותו טבעו עולי בבל, הוא: חיפוש.

אלול כל כך עדין שאת המשימות שהוא ייעד בשבילנו,

הוא אומר רק ברמזים.

"וַאֲשֶׁר לֹא צָדָהוְהָאֱלֹקים אנָּה ליָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם, אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה(שמות כא':13)

זה איננו צרוף מקרי של ראשי תיבות המרכיבים  את השם אלול, אלא זו קריאה להסתכלות פנימית  חדשה.

בהקשרו  הרחב של הציטוט הזה, מלמדת אותנו התורה על החובה להקצות מתחמים מוגנים, ערי מקלט,

לאנשים  שפגעו בשוגג בבני אדם וגרמו למותם.

בן משפחה זועם לא יכול היה לפגוע בהם שם כדי לנקום את דמו של קרובו.

לשם כך נבנתה רשת מסועפת של כבישים רחבים, מערכות גשרים, צמתים ושילוט נרחב ובולט, המורה את הכיוון לעיר המקלט.

הגולה היה שוהה בעיר תקופה שאינה קצובה בזמן, והיה משתחרר רק במות הכהן הגדול .

בתוך עולם הערכים הפנימי שלנו יש חלוקה מוטעית של מזיד ושוגג. המזיד בעינינו הוא הרוע בהתגלמותו,

והמעשים הנעשים בשוגג, ללא כוונה ובטעות, ראויים לסליחה.

אנחנו אולי מודעים לחוסר השלמות במעשה, אבל אמירת "טעיתי", נראית לנו היגד הולם המסיימת את האפיזודה.

כלל גדול מלמדת אותנו התורה בפרשה זו:

לא ניתן לעבור לסדר היום אף לא על חטא בשוגג, מבלי לבקש כפרה כנה ועמוקה,

אילו הייתי עירני לגמרי, אילו הייתי מודע לכל מה שאני עושה, אילו הייתי מתבונן על ההשלכות של המעשים שלי,

הטרגדיה הייתה נמנעת.

הישיבה בעיר המקלט איננה עונש.

זאת מתנה שמעניקה התורה לרוצח: זאת דרך השיקום שלו.

כך הרוצח בשגגה יוכל לגבש הערכה חדשה לחיים ולהבין את מה שקלקל.

בשביל לתקן – חייבים להתנתק.

עליו להתרחק מהבית, מהשגרה השוטפת, מתוך החיים האחרים והשונים בעיר המקלט יוכל לצמוח מחדש.

הרוצח הראשון בתנ"ך היה גם בונה העיר הראשונה:

"וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה' וַיְהִי בֹּנֶה עִיר" (בראשית ד':16,17)

קין חש צורך להיות במקום מוגן ומוקף. עבודת האדמה מנצלת את כוחות הגוף, בעיר ניעורים כוחות הדעת והנפש של האדם. ושם, אמור הרוצח בשגגה לעשות את עבודת התיקון.

בתוך מערכת יחסים של אהובים, מעשים הנעשים במזיד, מתוך רצון להזיק, לא ממש קיימים.

אבל מה עם השגגות מה עם המעשים שנכנסים לקטגורית " וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה"?

שגגה יכולה להכאיב יותר, "לא זכרתי", "שכחתי לגמרי"ץ

"אַיֶּכָּה" (בראשית ג':9)

איך ככה, איך שכחת, איך לא שמת לב?

זהו עומק הצער, חוסר תשומת הלב הוא ביטוי של חוסר ענין.

אני בוכה ששכחת.

"אֶת-פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ" (תהילים כז':8) אומר דוד המלך. אני מתעניין, אני שם לב, מרגיש, מתבייש שפעלתי כך,

אני רוצה לחדש את הקשר.

אלול משמיע לאוזני מגוון של קולות כדי ללכוד  את תשומת ליבי, כדי להעיר את המקומות הרדומים,

כדי לטלטל את המקומות האדישים או הסלחנים יתר על המידה לעצמי.

אמירת סליחות בבית הכנסת, קול של שופר בכל בוקרץ

"בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם, קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים,

רְחַץ וּטְהַר וְאַל תְּאַחַר בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים" (מתוך פיוט לסליחות)

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן