לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אל תפחדו מראש השנה

אל תפחדו מראש השנה

להשתחרר משגיאות העבר, הגיע הזמן לתקן אותן.

מאת

"אני ממש מחכה שראש השנה ויום כיפור יעברו כבר", אמרתי לילדיי. "אלה ימים כל כך כבדים ורציניים שאני ממש מפחדת מהם, ומחכה לרוגע של סוכות."

אופס! נראה לי שזאת לא הייתה אמירה מוצלחת במיוחד לקראת הימים הנוראים. אני חושבת שאני צריכה לחשוב מעט ולשנות גישה לפני שהם מגיעים.

להגנתי אומר שאני באמת מאמינה שטוב להכיר ולהבין את רצינותם של הימים. השנה החדשה שלנו אינה זמן של מסיבות וצלצולים נטולי משמעות, אלא זמן לחשבון נפש ולבחינה עצמית. זמן לבחון כמה התקדמנו בשנה שחלפה – לבדוק במה הצלחנו ובמה נכשלנו – ולתכנן מחדש את העתיד. וזה כבד.

ימים אלה הם הזמן לתכנן היטיב איך ולמה לבקש מאלוקים עוד שנה של חיים, להסביר לו כיצד אנחנו מתכננים לנצל אותה ביעילות, ולמה כדאי לתת לנו אותה. הדברים המוטלים על כף המאזנים הם חשובים וכבדי משקל, ואני לא טועה שאני מפחדת מזה.

או שכן?

האם אני מפסידה את ההזדמנות כשאני מתרכזת בפחד מפני העתיד? האם אני מתעלמת מהאפשרות המיוחדת שבראש השנה? בתקווה שמוטבעת בו?

בכל שנה אלוקים נותן לנו הזדמנות להתחיל מבראשית. הוא מאפשר לנו לנקות את הלוח ולפתוח דף חדש. וזאת הזדמנות יקרה.

חברה טובה שלי עברה לגור בעיר אחרת, בדיוק כשהבן שלה נכנס לתיכון. למרות שמעבר כזה עלול להיות טראומטי עבור חלק מהילדים, היא סיפרה לי שהבן שלה חיכה לשינוי בכיליון עיניים. "אני רוצה הזדמנות להתחיל מחדש", הוא אמר לאמו, "במקום שאף אחד לא מכיר אותי".

מקום בו לאף אחד אין דעות קדומות או ציפיות. מקום בו לא הדביקו לו שום תווית ולא הכניסו אותו לשום קופסה.

ראש השנה ויום הכיפורים נותנים לנו את אותה הזדמנות. אנחנו לא לכודים בשגיאות העבר, ולא מוגבלים במידותינו השליליות.

אנחנו יכולים להתחיל מחדש. אנחנו יכולים להיות האדם ש"אף אחד לא מכיר", משום שאנחנו יכולים לשנות את עצמנו. ובעוד שמתבגרים הם עבדים נרצעים לדעת החברה, כמבוגרים אנחנו מבינים שאנחנו לא חייבים לשעבד את עצמנו או להגביל את עצמנו לתפיסתם של האחרים.

אנחנו באמת חופשיים להיות מי ומה שאנחנו רוצים, והדבר נכון תמיד - לא רק בחגים. אבל אנחנו כל כך עסוקים, אנחנו כל כך טרודים, אנחנו כל כך עמוסים, אנחנו כל כך עייפים!!!

ראש השנה ויום כיפור מאלצים אותנו לעצור; הם מאלצים אותנו לחשוב, והשופר מבטיח שלא נישן את הרגע.

אולי עדיין תהיה בנו חרדה מסוימת, משום ששינוי עשוי להכאיב, וזאת בהחלט עבודה קשה. אבל ההתרגשות שבהזדמנויות החדשות, הציפייה שבהתחלה החדשה, התקווה לעתיד השונה, יכולות לאזן אותה.

בראש השנה ויום כיפורים אנחנו מקבלים הזדמנות נוספת. וההנאה שלי מסוכות תהיה הרבה פחות שלמה, אם לא אנצל את ההזדמנויות שקדמו לו!

5/9/2015

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub