לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




10 שאלות ל-10 ימים

10 שאלות ל-10 ימים

עשר שאלות לעשרת ימי תשובה - להשגת שינוי משמעותי בחיים.

מאת

תסמכו על היצירתיות של הפרסומאים – בשנה שעברה, קבוצת פרסומאים שכרה לוח מודעות אלקטרוני ענק בכיכר טיימס שבמנהטן, ובכל יום מעשרת ימי התשובה שמראש השנה עד יום הכיפורים, הם היו מקרינים עליו שאלה שונה, עליה רצו לעורר את העוברים והשבים לחשוב, בתקופה המיוחדת לחשבון נפש ולהתבוננות פנימית.

הייתי שם, וערכתי סקר אקראי ששאל את האנשים אם המסר שבלוח המודעות מעורר אותם? להפתעתי, כל מי שדיברתי איתו אמר לי כמה משמעותית בעיניו הקריאה הבלתי צפויה הזאת, לעריכת חשבון נפש והתבוננות פנימית.

אין לי שמץ של מושג אם הם מתכוונים לחזור על זה גם השנה, ובכל זאת החלטתי לשתף אתכם, מבעוד מועד, בעשר השאלות שלי - בתקווה שהן יובילו לחוויית ימים נוראים נעלה יותר.

אני ממליץ לשקול רק אחת מהשאלות בכל אחד מעשרת ימי התשובה.

שאלה 1: על מה אני צריך להודות עם תחילתה של השנה החדשה?

חלק גדול כל כך מחיי עובר עלי בצער על מה שאין לי, עד ששכחתי להודות על כל הטובות שא-לוהים מרעיף עליי.

אנחנו מתייחסים לכל כך הרבה דברים שקיבלנו כאל מובנים מאליהם, ושמים אליהם לב רק כשאנחנו חוששים לאבדם. מדוע אנחנו מעריכים את הבריאות שלנו רק כשכבר אין לנו אותה? למה אנחנו מעריכים את ההורים שלנו באמת, רק כשהם כבר לא איתנו? מדוע אנחנו מעריכים באמת את הנכסים שלנו רק כשאנחנו חוששים לאבד אותם?

יהודים נוהגים לברך  לפחות 100 ברכות ביום. א-לוהים לא זקוק לכל כך הרבה שבחים, אבל אנחנו זקוקים לפחות למספר כזה של תזכורות על כל הדברים הנפלאים שהוא ממשיך לשלוח אלינו כל הזמן. בתחילתה של שנה חדשה עליי להכין בלבי רשימה של כל הדברים הטובים בהם התברכתי.

שאלה 2: מה אני חייב לא-לוהים על כל הטוב שהוא עושה למעני?

זאת שאלה מצוינת שכולנו צריכים לשאול את עצמנו, כאשר אנחנו בוחנים את משמעותם של חיינו כאן על פני האדמה. כולנו נמצאים פה למטרה מסוימת, ולכל אחד מאיתנו יש תפקיד ייחודי. הדרך לזהות אותו היא להכיר את הכישורים המיוחדים שלנו. אם נפַתח את המתנות האישיות שלנו וננצל אותן למען הזולת, אז נותיר אחרינו מורשת שתצדיק את חיינו ותוכיח שעשינו משהו "בשביל א-לוהים".

לקראת השנה החדשה, אני רוצה להיות בטוח שלא אהיה פרזיט, שרק נוטל מכל טוּב העולם אך אינו משיב לו כגמולו.

שאלה 3: מה אני יכול לעשות כדי להבטיח שא-לוהים ישמע את תפילותיי?

הרב קוק הסביר בצורה נפלאה, שההבדל בין תפילה ללימוד תורה הוא, שבתפילה האדם מדבר אל א-לוהים, אבל בתורה א-לוהים מדבר אל האדם.

בתקופת הימים הנוראים, אנחנו עסוקים בלספר לא-לוהים מה שאנחנו רוצים ממנו. ואנחנו רוצים לבקש ממנו לטפל בכל כך הרבה דברים – בבריאות, במצב הכלכלי, במשפחה שלנו... ואנחנו מבקשים מא-לוהים לעבור על רשימת הדאגות הארוכה שלנו.

העולם מכיר בייחודיותנו כעם בכך שהוא מכנה אותנו "עם הספר". לימוד הספר הזה הוא לימוד הסוד שיהפוך את חיינו לקדושים. ולמרות זאת, אפילו שאנחנו מתמחים יותר ויותר בביצוע מספר פעולות בבת אחת, נראה שאנחנו לא מצליחים למצוא זמן לרענון רוחני. האם באמת אין לנו הזדמנות ללמוד תורה בכל יום, כשהסטטיסטיקות מגלות שהאדם הממוצע מבלה למעלה מארבע שעות בצפייה בטלוויזיה/אינטרנט ובקריאת עיתונים ומגזינים?

נקדיש זמן להקשיב למה שיש לא-לוהים לומר לנו על ידי לימוד תורה, וכך גם הוא יקשיב ויקבל את מה שאנו מבקשים ממנו.

שאלה 4: האם אני אופטימי ביחס לשנה הבאה?

היהדות דורשת מאיתנו להיות תמיד אופטימיים. פסימיסט אינו אלא רואה שחורות, אדם שמאבד כל תקווה להינצל משום שאינו מאמין במציל.

בתקופה של משבר כלכלי, חשוב שנזכור שא-לוהים מזהה את עצמו בתור מי שהוציא אותנו "מארץ מצרים מבית עבדים". א-לוהים מכיר את הכאב האישי שלנו. הוא מודע לסבל שלנו. א-לוהים שומע את תפילותינו, והקשר שלנו איתו חזק.

מדד התקווה שלנו הוא קנה המידה המדויק ביותר לבחינת רמת האמונה שלנו. האופטימיות שלנו היא סימן לביטחוננו בעזרה משמים, והביטחון שלנו הוא המפתח לעורר את הרצון הא-לוהי להיענות לנו בחיוב.

שאלה 5: מה החלום שלי לשנה הבאה?

יעקב אבינו חלם על סולם שמוצב ארצה אך ראשו מגיע השמיימה. רבים מאיתנו מתחילים את חייהם מתוך רעיונות אידיאליסטיים. אולם למרבה הצער, הרבה פעמים החלומות שלנו נשכחים, ונופלים קרבן לגבולות שלהערכתנו אינם עבירים.

איפה החלומות שלי כיום? ומה אני עושה כדי לקדם אותם?

שאלה 6: מה אני צריך לעשות אחרת בשנה הבאה?

אלברט איינשטיין הוא זה שהגדיר את הטירוף כ"לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות".

אז למה אני מצפה לשינוי בחיי, אם איני עושה דבר על מנת לקדם את התרחשותו?

ראש השנה ויום הכיפורים עוסקים בשינוי, ואם איני טורח לשפר אף אחד מחסרונותיי, פשוט לא הבנתי את המסר.

נתמקד במה שהיינו רוצים לשנות, ובדרכים לעשות את זה.

שאלה 7: על מה אני צריך להתפלל?

מה היית עושה אילו ניתנה לך אפשרות להביע משאלה אחת שתתגשם?

על פי היהדות תפילות הימים הנוראים מושפעות מתחושת סדר העדיפויות שאנחנו מחדירים לתוכן. האם הלהט הרב ביותר שלנו נשמר לתחום הכלכלי, ופנייתנו לא-לוהים חגה בעיקר סביב חלומותיו של טוביה מ"כנר על הגג", כשהוא מזמר את "לו הייתי רוטשילד"? האם תפילותינו עוסקות ברצונות חומריים או בהישגים רוחניים? מאיזו משאלה נפיק הכי הרבה אם א-לוהים יבטיח לנו להגשים אותה?

שאלה 8: על מי אני צריך להתפלל?

עם כל בעיותיי, אני יודע שיש לאנשים אחרים בעיות הרבה יותר קשות משלי, וכשאני מתפלל עליהם, אני מכיר בברכות שיש לי בחיי.

יתרה על כך. אחד העקרונות המעניינים ביהדות הוא שכל מי שמתפלל על מישהו אחר, זוכה שצרכיו האישיים ייענו תחילה.

רבים זקוקים לתפילותינו בחוגים המשפחתיים, החברתיים והקהילתיים שלנו. אם נחשוב עליהם ונתפלל עליהם, נחזק את קשרי הידידות שלנו איתם, ובו בזמן גם ניצור לעצמנו מחסן זכויות אדיר.

האם יש מישהו שאולי כדאי להוסיף לרשימת האנשים עליהם אני מתפלל?

שאלה 9: איזה צעד קטן אני יכול לעשות כדי לפתוח בשינוי משמעותי?

אדם חכם אמר לי פעם, "עדיף לצעוד הרבה צעדים קטנים בכיוון הנכון, מאשר לזנק קדימה, וליפול לאחור."

תהליך ההתקדמות הטוב ביותר בא במנות קטנות. בכל פעם שאני מתכנן לרדת 20 קילו, תוכנית הדיאטה שלי נכשלת. אבל כשאני מחליט לוותר על שתייה מתוקה, אני מצליח להוריד את המשקל בהדרגה לאורך תקופה של חודשים רבים.

אומץ, כך אומרים, הוא הצטברות של ניצחונות קטנים. אני יודע שהדבר נכון גם לגבי חיי הרוח שלי. לכן החלטתי לבחור במעשה טוב אחד, קטן ככל שיהיה, אותו אנסה לשפר ככל האפשר בשנה הבאה.

שאלה 10: מה אני יכול לעשות למען עמי והמולדת שלי?

אני יודע שאיני אלא חוליה אחת בשרשרת הארוכה של ההיסטוריה היהודית. ואם אני לבדי, מי אני?

חייתי באופן אישי את אימי השואה וראיתי את נס שיבת עם ישראל לארצו. אני חלק מדור שמבין מצוין שהמילים "לא עוד" חייבות לאפיין את המשימה ההיסטורית שלנו.

אלי ויזל ניסח זאת בצורה מקסימה כשאמר שיותר משהוא חושש מאכזריותם של בני האדם הוא חושש מאדישותם.

אני רועד כשאני חושב שאולי אני אשם בחטא השתיקה מול איומי ההשמדה על מדינת ישראל. האם אני עושה מספיק למען עמי אפילו כשאני מכלה את מאמציי למען משפחתי?

השאלה העשירית והאחרונה שלי יוצאת ביום כיפור. זה היום שבו אנחנו נועלים את כל תפילותינו בַּתקווה שבשנה הבאה נזכה לראות יחד בבניין ירושלים, ואחדות כל עם ישראל!

25/9/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 11 תגובות ב-9 דיונים

(9) שאול מרק, 13/12/2011 11:24

עשר שאלןת

און מילים תודה

(8) גכ, 27/9/2011 06:48

מדהים

יוזמה ממש יפה. הלוואי ובארץ בשלטי חוצות היו מפרסמים דברים כאלה. פעם מישהו דיבר על שלטים אלקטרונים באיילון "מנחה עכשיו בצד שמאל..." כמובן ברמה הבדיחותית. כייף לשמוע כי קורים דברים כאלה. מקווה שיום אחד גם בארץ

אנונימי, 27/9/2011 06:59

בארצות הברית הרבה יותר פתוחים לדת

על הכסף שלהם כתוב אלוקים יברך את אמריקה, דבר שלא יעלה על הדעת בארץ...

(7) ציפי גרוזמן, 26/9/2011 18:51

שנה טובה

תודה על הדברים המופלאים והמחזקים. מי יתן ובאמת נזכה השנה לקיים את מה שרצינו לעשות בשנה הקודמת לה לטובת כלל עם ישראל. שנה טובה

(6) טוני-אלקנה דאכרה ברץ, 26/9/2011 14:52

בוכרשט רומניה

שלום יידידים וחברים לקהל ישראל.ראשית שנה טובה ומבורכת שמתחילה עוד כמה ימים.קראתי בעיון רב מה שכתבתם.אני נותן שעורים בתורת ישרטל ברומניה,יש לי כ250 תלמידים כולם לאחר אוניברסיטה,רובם נןצרים.ההתענינות רבה.אני עושה זטת בהתנדבות.ההתנגדןת...באה מצד הקהילה המקומית,וראשי השלטונות הישראלים בבכורשט.למה???!!!כי אני אומר שתרבות ישראל חלק בלתי נפרד מתרבות הים התיכון.אני חוקר בבלשנות ובכל המקורות האירופים הישנים כתוב שלתרבות העברית ואירופה מספר רב של קשרים.בעיה:אלו שאומרים זאת לא יודעים עברית ושפות אירופיות.אז אני צריך לחיות באמריקה עם הרבה כסף ואז אפרסם בטיים סקואר את התורה שלי שעם ישראל הוא עם מדיטרני שרומא ואתונה סרסו את השפה והתרבות העברית העתיקה.מקווה לטוב.שנה טובה.טני אלקנה ברץ

הצג את כל התגובות
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub