רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

ראש השנה ויום כיפור

הדבר הכי חשוב בחיים

י״ב באלול ה׳תשס״ז י״ב באלול ה׳תשס״ז 26/08/2007 | מאת הרב שרגא סימונס

כשאנו מבקשים מא-לוהים עוד שנה, האם אנו יודעים בעצם מהי "השורה התחתונה של החיים"?

לכל אדם יש מטרה כלשהי למענה הוא חי. בואו נקרא לזה "השורה התחתונה של החיים". יש אנשים שעבורם זה כסף, אצל אחרים מדובר בכבוד, ועבור אחרים המטרה תהיה הנאה. כעת בואו נדמיין שאתם נמצאים במצב בו אתם עלולים לאבד את הכל: את מקום העבודה שלכם, את הבית, את האוטו, את בריאותכם ואפילו את בני משפחתכם (חלילה). אבל... ניתנת לכם הזדמנות לשמור על דבר אחד בלבד. במה הייתם בוחרים?

מימון לעתיד

 התחלנו את חודש אלול. במובנים רבים, זהו החודש החשוב ביותר בשנה היהודית בהיותו האחרון לפני ראש השנה, וככזה הוא זמן של הכנה לבאות.

זהו החודש החשוב ביותר בשנה היהודית בהיותו האחרון לפני הימים הנוראים, וככזה הוא זמן של הכנה לבאות.

ראשית, בואו נברר מהי משמעותו של ראש השנה?

דמיין שאתה חוקר מדעי המקבל מימון לעבודתך מארגון פילנתרופי כלשהו. בכל שנה אתה נדרש להופיע בפני הנהלת הארגון, ולהציג בפניהם את סיכום הישגיך במהלך השנה החולפת. כמות הכסף שתקבל מהגורמים המממנים עבור השנה הבאה, תתבסס על הדרך בה ניצלת את הכסף שקיבלת בשנה שעברה ועל מידת הביטחון שלך בתוכניותיך לשנה הבאה. מובן שאם בעבר בזבזת את המשאבים שקיבלת ואינך מוכן היטב לקראת העתיד, סיכוייך לקבל סכום נוסף של כסף אפסיים.

כך גם בראש השנה. מאז בריאתם של אדם וחווה, ראש השנה הוא יום, שבו כל בני האדם נדרשים להופיע בפני א-לוהים ולומר: "כך ניצלתי את המשאבים שקיבלתי ממך, ואלה הן תכניותי לעתיד".

להעריך את המתנה

אסור לקחת את החיים כמובנים מאליהם. החיים הם מתנה יקרה שנתן לנו בורא עולם. הם עדינים ושבירים, ועלולים להילקח מאתנו בכל רגע נתון.

זהו אכן עסק רציני. אסור לקחת את החיים כמובנים מאליהם. החיים הם מתנה יקרה שנתן לנו בורא עולם. הם עדינים ושבירים, ועלולים להילקח מאתנו בכל רגע נתון.

מסופר על אדם שעבד בפיסול. הוא נתמנה לעצב פסל ברונזה של סוס, שיעמוד במרכז העיר. לאחר חודשים רבים של עבודה, הוא הציג לראווה פסל שהיה מושלם עד לפרטיו הקטנים ביותר, כל זקיק שערה וכל גיד נראו היטב בפסל שנוצר. הייתה זו ממש יצירת מופת! למרות זאת, כאשר הועמד הפסל לראווה במרכז העיר, כל העוברים והשבים חלפו על פניו והתעלמו ממנו לגמרי!

האדם שפיסל אותו היה מאוכזב מאד מכך שעבודתו הקשה לא זכתה להערכה כלשהי. לבסוף אמר לו חברו: "נדמה לי שהבעיה היא, שהסוס כל כך מושלם, עד שאנשים חושבים שזהו סוס אמיתי ולוקחים אותו כמובן מאליו! אבל אם תיצור בו איזה סדק קטנטן, אז ידעו האנשים שמדובר במלאכת מחשבת".

רבי משה סופר (החת"ם סופר) מסביר, שהמסר של הסיפור הוא, שהחיים שלנו אינם מובנים מאליהם. כל מה שיש לנו אלו למעשה "מתנות" שקיבלנו. תחשבו על העיניים למשל, רק הן לבדן מתנה שאין ידמה וישווה לה! ומה עם כל השאר? להתעלם מה"מתנות" הללו ולהיות שווה נפש אליהן זו פשוט תוצאה של "בורות הגובלת בפשע".

יחסיו של אדם עם א-לוהים דומים ליחסים שבין הורה לילד. לדוגמא, מה קורה כאשר ילד מבקש מאביו עוגיה? ההורה שמח למלא את בקשתו של הילד. אך אם הילד לא יבטא את הערכתו כלפי מתנת אביו (אם למשל יסרב לומר "תודה", או אם יזרוק את העוגיה על הרצפה), האם לדעתכם ההורה יחזור וייתן לילד עוגיה נוספת? ברור שלא!

אם אין בידינו, תשובות לשאלות מטרות חיינו, כיצד נוכל לצפות מא-לוהים ('הנהלת הארגון המממן') להעניק לנו שנה נוספת של חיים?!

כעת, דמיינו שהילד לוקח את העוגיה, ואומר משהו בסגנון הבא: "אבא, תודה רבה על העוגיה. היא מתוקה, טרייה וטעימה מאד. אני מאד מעריך את מאמציך להביא לי את העוגיה הזאת". מה יגיד ההורה כאשר הילד ישוב ויבקש לקבל עוגיה נוספת? "העונג כולו שלי !"

בראש השנה הקרב ובא, נוכל לעמוד ולבקש את המשך חיינו מאת הא-לוהים  רק בתנאי שקודם לכן נערוך בנפשנו חיפוש פנימי, עמוק ויסודי, ונברר מי אנחנו ולאן אנחנו הולכים. אם אין בידינו, באופן בהיר, את התשובות לשאלות הללו, כיצד נוכל לצפות מא-לוהים ('הנהלת הארגון המממן') להעניק לנו שנה נוספת של חיים?!

"השורה התחתונה" של חיינו

לחודש אלול מספר מנהגים מיוחדים, שמטרתם לעזור לנו להתעורר ולהתגייס לטובת המשימה העומדת בפנינו. אחד מהם הוא קריאה יומיומית של פרק כ"ז בספר תהילים. בפרק זה אומר דוד המלך: "אחת שאלתי מאת השם... שבתי בבית השם כל ימי חיי", בכך הוא עונה למעשה על השאלה ששאלנו בתחילת המאמר.

זוהי השורה התחתונה. מערכת היחסים עם בורא עולם עולה בערכה על כל דבר אחר, משום שא-לוהים הוא המקור לכל.

דוד המלך מלמד אותנו שיעור חשוב: לו היה נלקח ממני כל רכושי, והייתי יכול לבחור רק דבר אחד, הייתי בוחר בך, א-לוהים. זוהי השורה התחתונה. מערכת היחסים עם בורא עולם! היא העולה בערכה על כל דבר אחר, משום שא-לוהים הוא המקור לכל.

לא מזמן ישבתי ולמדתי בבית כנסת הקרוב לביתי. בית כנסת הממוקם במרתף של בית דירות גדול, ששימש בעבר גם בתור מקלט.

ישבתי ב"מקלט-שהפך-לבית-כנסת", וחשבתי שאם (חס וחלילה) תפרוץ מלחמה, יהיה לי טוב אם אהיה תקוע כאן, במקלט הזה. יש כאן ספרי תורה, רבנים, מורים, וקדושה רבה שספוגה בקירות החדר. הייתי בשמחה מוכן לבלות פה כמה שבועות רצופים!

נזכרתי פתאום בתקופה אחרת בחיי. יצאתי ערב אחד עם כמה חברים, לשמוע קצת מוסיקה באיזה פאב. בזמן שיצאנו לדרכינו הביתה, גילינו שבחוץ משתוללת סופת רוחות וגשמים, כנראה שמים חדרו למנוע המכונית ולא הצלחנו להתניע. הייתה זו סופה אמיתית. כמעט ולא נראו כלי רכב ברחובות, התחבורה הציבורית הושבתה זמנית, וחברת הגרירה אליה התקשרנו, הודיעה כי עקב מזג האוויר הקשה, לא ניתן יהיה לשלוח חילוץ בשעות הקרובות. היינו תקועים בגלל הסופה המשתוללת. תקועים לגמרי.

ביליתי את 8 השעות הבאות בפאב, עם קבוצת אנשים שלא הכרתי, ואני זוכר שבאותו הזמן הרגשתי בר-מזל על היותי תקוע דווקא שם ולא במקום אחר. היו כל כך הרבה אמצעים שישעשעו אותנו, ויעבירו לנו את הזמן בנעימים: משחקי וידאו, שולחן סנוקר, מערכת הגברה מדהימה, וכו'. הייתי כל כך אסיר תודה על כך שלא הייתי תקוע למשל אצל רופא השיניים או בתחנת הדלק!

דבריו של דוד המלך צלצלו באוזניי כמו פעמונים: "אחת שאלתי מאת ה'... שבתי בבית ה' כל ימי חיי..."

כך שלא מזמן, כשדמיינתי את עצמי תקוע בבית הכנסת שלי, אותה סופת גשמים הופיעה לה בזיכרוני. פאב לעומת בית כנסת. ההבדלים שביניהם היו מדהימים. האם הייתה כאן בכלל שאלה? דבריו של דוד המלך צלצלו באוזניי כמו פעמונים: "אחת שאלתי מאת השם... שבתי בבית השם כל ימי חיי..."

מי ייתן וחודש אלול הקרוב יהיה זמן משמעותי של התפתחות וצמיחה עבור כל אחד מאתנו.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן