לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




הסופגניות הטעימות ביותר

הסופגניות הטעימות ביותר

חנוכה, לפני שנתיים. הוא ישב במשרד מדוכא, לבד, שונא כל רגע – אבל מישהו בקצה השני של העולם גרם למצב להשתנות.

מאת

*המקרה אמיתי. השמות שונו על-פי בקשת הנפשות הפועלות.

חנוכה, לפני שנתיים. הוא ישב במשרד מדוכא, לבד, שונא כל רגע.

בחוץ - חורף אמיתי. ירושלמי. גשם, רוח - המצב רוח האישי - בקאנטים.

זו אחת התקופות הרעות ביותר בימי חייו. שרירי הפנים שלו כבר לא זוכרים מה זה חיוך. גם אם ירצה לחייך - כבר לא ידע איך. הדבר היחיד שהוא מסוגל להפיק מעצמו זה בכי. וגם לזה כבר לא נשאר בו כח.

יושב מול שולחן המשרד ולא בא לו לעשות כלום.. ניירת עבודה, מעטפות, טלפונים , ושום דבר לא זז.

הנורה הירוקה בצ'אט מרצדת בעקשנות. "מתוק" און ליין. הוא בניו יורק, עכשיו אצלו לילה, לא בא לו לישון.

איכשהו הוא מתקשר איתו. מנהלים דיאלוג של כלום. מין משפטים חסרי משמעות שמנסים, איכשהו, להעביר את הזמן. רק לא לחשוב.

"ירושלמי" אומר/ת
אתה יודע? המצב כבר כל כך נורא שאפילו סופגניה אחת לרפואה לא אכלתי בחנוכה הנורא הזה.

"מתוק" אומר/ת
אוהב סופגניות??

"ירושלמי" אומר/ת
חולה על סופגניות. מת על סופגניות. הלוואי, הלוואי, הלוואי שיכולתי לאכול עכשיו איזו סופגניה. זה בטח היה עושה לי קצת טוב על הנשמה...

"מתוק" אומר/ת
אוהב סופגניות עם מילוי של ריבה רגילה או ריבת חלב?

"ירושלמי" אומר/ת
סופגניות בכל מצב, בכל טעם, בכל מצב צבירה. ס-ו-פ-ג-נ-י-ה!!!

"מתוק" אומר/ת
טוב יאללה. אני הולך לישון. כבר לפנות בוקר אצלי.. ביי.

"ירושלמי" אומר/ת
ביי.

ושוב שקט. והרחמים העצמיים עומדים להטביע אותו.

שעה אח"כ.
מישהו מצלצל באינטרקום של המשרד.
- יש פה דוד?
- יש.
- תפתח יש פה חבילה בשבילך.
- תעלה
(בטח בשבילך. בטח. עוד פעם מישהו שולח מסמכים לחתימה )

הדלת נפתחת. זה מכה בו עוד לפני שהוא רואה מי נכנס. הריח הזה. הריח הזה שגורם לבלוטות הרוק לצאת בסימפוניה מטורפת של חושים..

- דוד?
- כן.
- מנשה שלח לך חבילה..

היו שם בתוך השקית 4 סופגניות. 2 עם ריבת חלב. 2 עם ריבת תות...
הסופגניות הכי יפות שראה מעודו. הסופגניות הכי טעימות שאכל אי פעם...

והוא, "מתוק" בסה"כ הרים טלפון לחבר טוב בארץ והעלה על פניו חיוך, שכבר הרבה הרבה זמן לא היה שם.

לא פעם אני שרה לילדי את השיר "עשר אצבעות לי יש", כולנו יודעים ש"כל דבר יודעות הן" אבל לא תמיד אנו מנצלים את הכח הרב הטמון בהם – ללטף, לחבק, לכתוב פתק אוהב, לשלוח אי מייל או להרים טלפון הן פעולות שלא דורשות מאמץ, אבל יכולות לשנות הרבה- תזכרו, הדבר בידכם - וזו לא סתם קלישאה...

 

11/12/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) אליה, 28/11/2006 10:29

הסופגניות היו סוג של ... כדי להכנס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הסופגניות היו טעימות והן היו אחלההההההההההההההההההההההההההה אבל אסור להגזים הןדי טעימות

(2) רויטל, 30/3/2005 01:04

מקסים! מקסים! מקסים!!!

(1) יעל, 16/12/2004 12:46

איזו מתוקה את!

יישר כח!

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub