לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




להבה מחודשת

להבה מחודשת

עמוק בתוכנו, טמונה גחלת פנימית, שמחכה לרגע בו נצית אותה ונגשים את יעודנו הרוחני.

מאת

בחנוכה מציין העם היהודי את נצחונו הצבאי והאידיאולוגי על יוון העתיקה. הדים לעימות תרבותי זה עדיין נשמעים כיום, כפי שכתב וינסטון צ'ר'צ'יל בספרו "מלחמת העולם השניה":

"לא היו עוד שני גזעים שהטביעו חותם כה משמעותי על העולם כמו היהודים והיוונים. כל אחד מהם הוריש לנו את חוכמתו וגאוניותו הייחודית, ואלו האירו את האמונה והתרבות המודרניות".

העדר רוחניות

בכתבי הקודש מכונה התקופה בה השפיעה התרבות ההלניסטית על ישראל, "גלות יוון". זהו כינוי מוזר משהו, שכן בתקופה זו לא נעשה כל ניסיון להגלות את היהודים ממולדתם. אם כך נשאלת השאלה, בשל מי, או בשל מה, נחשבת תקופה זו כגלות?

חז"ל מסבירים זאת באמצעות השוואה בין האימפריה ההלניסטית, לחושך ששרר בעולם בתחילת הבריאה. בפסוקים הראשונים בספר בראשית נכתב: "בראשית... והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום". הפקודה "ויהי אור" האירה את החשיכה. אך לפי רצף האירועים שמציגה התורה, מאורות השמיים, השמש והכוכבים לא נוצרו אלא מאוחר יותר. "אור" ראשון זה, לפיכך, אינו אור במובן הרגיל, כי אם אור אלוקים – מהות הרוחניות.

בדומה למה שמתרחש כיום – פיתתה יוון, על זוהרה והנוחות שהציעה, יהודים רבים וגרמה להם להתבולל כליל.

בדומה, החיים בגלות יוון מקבילים ליקום שנעדר ממנו יסוד הרוחניות. ראוי לציין, כי המקורות היהודיים שמשווים את תרבות יוון לחשיכה רוחנית, מאשרים, באותה נשימה ממש, כי כלפי חוץ, היתה יוון העתיקה, היפה והתרבותית ביותר מכל הציוויליזציות. ואכן, התרבות ההלניסטית היתה התרבות הראשונה בהיסטוריה, שיהודים מצאו בה חלופה אינטלקטואלית למורשתם. בהמשך – בדומה למה שמתרחש כיום – פיתתה יוון, על זוהרה והנוחות שהציעה, יהודים רבים וגרמה להם להתבולל כליל.

ממלכת ברגים ואומים

העולם ההלניסטי שם דגש על מוח האדם וגופו. בעיני הפילוסופים היוונים, העולם התנהל על פי חוקי הטבע, אותם יכול האדם להבין באמצעות שכלו. התופעות שההגיון האנושי יכול היה לתפוס נחקרו, אך התופעות הנשגבות מהבינה האנושית, הוקצו מחמת מיאוס.

מקורה של המחשבה המערבית המודרנית בתפיסה זו. התפיסה החומרנית הרווחת בימינו, שאין דבר הקיים מעבר לעולם הגשמי, היא אחת הדוגמאות לכך. השקפה כזאת מנמיכה את הרצון החופשי, האהבה ונשמת האדם לדרגה של תופעות ביוכימיות. לצד השקפה זו משגשג רעיון "המוסר היחסי", שמכחיש את קיומם של רע וטוב מוחלטים. גם ה"אקזיסטנציאליזם" – פילוסופיה שרואה את החיים כחסרי פשר ומשמעות, היא נצר למחשבה ההלניסטית. חשיבה חסרת תוחלת שכזאת, שכה רבים אוחזים בה כיום, נובעת מראיית העולם כמערכת של ברגים ואומים אטומיים, ללא כל תכנון או מטרה.

השקפה כזאת מנמיכה את הרצון החופשי, האהבה ונשמת האדם לדרגה של תופעות ביוכימיות.

אך עדיין קיימים בנמצא אנשים רבים, הסבורים שהשקפת עולם, התופסת את החיים כחסרי משמעות לחלוטין היא מגוחכת, כמו גם הרעיון, שראיית רצח בדם קר כמעשה רע, הוא עניין של טעם אישי. אפילו ברטראנד ראסל, הפילוסוף האסתטיקן המהוקצע ביותר של המאה העשרים הודה, כי "איני רואה כל דרך להתמודד עם טיעון היחסיות של ערכי המוסר, אך איני מסוגל להאמין כי מעשי אכזריות זדוניים הם רעים, רק משום שהם לא מוצאים חן בעיני". אלו שיש בהם די ענווה להכיר במוגבלותו של המוח האנושי, מוכרחים לבחון מחדש תפיסת מציאות מצומצמת שכזו.

ניצחון הרוח על החומר

בתקופה בה נלחמו אתונה וירושלים זו בזו, המשיך קומץ של יהודים להתעקש על כך שחוקי הטבע כפופים למציאות נעלה מזו. הם ראו בגדולתה של יוון לא יותר מנפש אנושית כבולה באזיקים. רוחניותה הזוהרת של האנושות עומעמה לכדי שטחיות, לכדי עיסוק בחיצוניות, וזאת משום שרק היבטים אלה של הקיום יכול היה ההגיון האנושי להסביר.

זוהי "חשכת" יוון. תרבות יוון הגלתה למעשה את הניצוץ הרוחני של נשמת האדם, ומן העבר השני, דבקו היהודים המסורתיים בהכרתם בכך שהמוח אינו אלא כלי בידי הנשמה, אמנם מדובר בכלי חזק ואמין, אך הוא בגדר כלי בלבד. היה בהם די עוז לדבוק במורשתם, באותה אינטואיציה אנושית אוניברסלית, שחשה בקיומה של מציאות רוחנית ומוסרית, על אף חוסר יכולתו של השכל להסביר אותה בצורה כוללת. אותו פולמוס מתקיים כיום בין המחשבה החילונית לבין המסורת היהודית.

האתגר שעומד בפני כל יהודי ויהודי, הוא לראות מעבר למציאות הגשמית הפשוטה ולהבין את הפוטנציאל הרוחני הטמון בה.

אין זה מקרה אם כך, שנס פח- השמן, המסמל את ניצחון האידיאולוגיה היהודית על היוונית, הוא נס על-טבעי. בעיני ההוגים היוונים, ויורשיהם החילונים, חוקי הטבע הם החוקים היחידים הקיימים, אך יש להם מגבלות ברורות, בלתי ניתנות לשינוי. השמן שבער במשך שמונה ימים מסמל אפוא, את הרעיון, שבתוך החומר, ממנו מורכב העולם הגשמי, ישנו מימד פנימי, של רוחניות שלא ניתן להתכחש לה.

האתגר שעומד בפני כל יהודי ויהודי, הוא לראות מעבר למציאות הגשמית הפשוטה ולהבין את הפוטנציאל הרוחני הטמון בה.

כדי לציין את ניצחוננו על חשכת יוון, אנו מניחים על אדן החלון שלנו נר שמהבהב בעדינות בתוך חשכת הלילה. זוהי הדרך שלנו לבטא את הרעיון, שגם אם החברה ו"אינטלקטואלים" רבים רואים באדם לא יותר מאוסף דל של תאים, הרי שבמציאות, טמונה בכל אחד מאתנו גחלת לוחשת, שעתידה להבעיר אש ולאפשר לנו למצות את הפוטנציאל הרוחני הטמון בנו. זהו המסר של חנוכה, זוהי המשמעות של "אור לגויים", וזהו המסר שמביא העם היהודי לעולם.

 

10/12/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) אנונימי, 23/1/2017 02:44

בשביל להבעיר את הגחלים הלוחשות מוכרחים להתקרב אל "הצדיק האמת"

(1) רעות :), 26/12/2005 06:56

חנוכה

חנוכה שמח !!

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub