לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




חושך לגרש

חושך לגרש

יש אנשים שמדליקים את החושך בתוכם. בפנים יש להם "כבאי אורות" שעובדים שעות נוספות. בחנוכה, נשתמש בשמן הנוסף כדי להדליק את האור!

מאת

תכף כולנו נשיר "באנו חושך לגרש".
הילדים הקטנים אפילו ירקעו ברגליים בדיוק במילה 'לגרש', שלא יהיו אי הבנות.
אף אחד לא רוצה כאן חושך. רק אור.
אז לפני שאנחנו שרים בקול חנוק וגדוש באבקת סוכר,
נעצור רגע ונשאל- האם באמת בכוחנו לגרש את החלקים החשוכים בחיינו?

כשהיה קטן,  אורן קיבל חרב שהייתה נדלקת ומאירה בחושך. הוא כיבה את האור והתלהב מהצבעים הזוהרים שלה. למחרת בבוקר, היא לא זרחה והאירה באורות המיוחדים כמו ליל אמש. כשאורנה, אמא שלו הסבירה לו שהיא דולקת רק כשיש חושך, הוא אמר לה, "אז בואי נדליק את החושך"!

יש אנשים שמדליקים את החושך בתוכם. לא משנה כמה אור יהיה בחוץ,  בפנים יש להם "כבאי אורות" שעובדים שעות נוספות.

הם עושים זאת בעיקר באמצעות המחשבות של עצמם.

ניתן לחשוב על יותר מ 20 סיבות מדוע אנשים חושבים מחשבות שליליות.

אתם מכירים את רובם, כולנו חוטאים בהן. הנה כמה דוגמאות:

·        אם לא אדאג לא אהיה מוכן לבאות

·        אם לא אדאג , אני לא אחראי

·        אם אחשוב חיובי- יקרו לי דברים רעים (עיין ערך "פולניה")

·        כדאי לי להוריד ציפיות, כך לא אתאכזב ולא יתאכזבו ממני

·        אם לא ארד על עצמי לעולם לא אשתנה!

·        כדאי לי להמשיך ולחשוב על הבעיה, כך אני מרגיש שאני מנהל אותה באופן מסוים

לעיתים הן עלולות לחוג ולהסתובב בראשנו כמו סביבון שמסרב להתעלף ולשכב על אחת מפאותיו ומותיר אותנו מסוחררים.

השאלה- האם אנו יכולים לשלוט במחשבות שלנו? האם אנחנו יכולים להחליט על מה לחשוב ועל מה לא?

אז כמו בכל תשובה מתחכמת, גם כאן נאמר כי אין לנו שליטה על המחשבות שמגיעות אלינו לראש , בדיוק כמו שאין שליטה על כך שאורח לא צפוי מגיע אלינו ודופק בדלת.

על מה אם כן, יש לנו שליטה?

אם נישאר במטאפורה של האורח, אנחנו יכולים להציץ מ"החור" של הדלת ולהחליט אם להכניסו או לא. האורח הזה מוכר לנו, הרי הכנסנו אותו לפחות פעם אחת ולא ממש נהנינו מחברתו. וכשהוא דופק הפעם בחוזקה,  נחליט שהוא לא ייכנס. שידפוק וידפוק כמה שירצה. הוא נשאר בחוץ!

זה לא פשוט, דמיינו דפיקות בלתי נגמרות בדלת, זה הרי יכול להוציא מהדעת.

אבל אם נתייחס לכך כאל "רעש", בסוף כבר לא נשים לב שיש דפיקות או שנלמד לחיות עם הדפיקות. בדיוק כמו שאנחנו לומדים לחיות עם הרעש של המכוניות הנוסעות בכביש, רעש המזגן והצעדים של השכנים בקומה מעל.  (טוב, אולי כאן הגזמתי).

לעיתים יש מקום למחשבות הרעות, הרי לולא הם לא נוכל להיזהר היכן שנדרש להיזהר, הן קוראות לנו לבצע איזושהי פעולה. למשל, אם המחשבה המטרידה שלי היא שאני אכשל במבחן הקרוב, הרי שזה כמו פעמון שמצלצל לי בראש שאומר לי  לקום וללמוד.

אבל יש מחשבות או דאגות שאין מה לעשות איתם, כמו 'מה אם יקרה משהו רע למישהו שאני אוהבת'? המחיר של החזקת הדאגות הללו במחשבה עלול להיות גבוה, שכן הקשב שלנו מוסט.

אז נכון שבחנוכה סיפרו לנו שיש קצת יותר שמן ממה שציפינו , אבל אולי במקום לשפוך אותו למחשבות הרעות שלנו ולהגדיל אותם, כמו שמן למדורה, נשמר אותו כדי להביא את האור.

חנוכה מואר לכם ולמשפחותיכם! 

18/12/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub