לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: בא
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




על חנוכה וגבורה נשית

על חנוכה וגבורה נשית

האם הנשים היהודיות מוכנות להילחם על עקרונותיהן? חנוכה הוא חג הגאווה היהודית, הזמן שבו הגענו להחלטה ההיסטורית שלא להיות כמו כולם.

מאת

אנחנו משתדלות להכין חלה מושלמת לשבת, את הסופלה המושלם לאירוח, ולחנוכה אנחנו משתדלות להכין את הלביבות המושלמות. בתוך כל ההכנות הגסטרונומיות הללו, אחרי שמצאנו את החנוכייה הכי יצירתית ואת הנרות האמנותיים המיוחדים, לא היינו רוצים לשכוח מהחג עצמו. איך נוכל להשיג חנוכה מושלם?

כל ההתחלות מבוססות על הבנה. ראיתי פעם קמפיין מכירות של מרכז קניות שאמר "אל תהיו כמו כולם". יש לך סגנון ייחודי, אל תהפוך את עצמך להעתק מושלם של מישהו אחר. באופנה זה מובן - יש נשים שלא קיים בעולם דבר שיחריד אותן יותר מלפגוש מכרה שלבושה כמותן. למרות שיתכן שיש לנו יחס אמביוולנטי להשלכותיו של המוטו בתחום הלבוש, השלכותיו על זהות יהודית גאה, לא אמורה להיות שנויה במחלוקת.

חנוכה הוא חג הגאווה היהודית; זה הזמן שבו הגענו להחלטה ההיסטורית שלא להיות כמו כולם. למרות פיתויי החברה היוונית, למרות הכניעה למוסכמות של רבים מאחינו ואחיותינו היהודיים, הגיבורים האמיתיים היו אלה שעמדו על שלהם. הם לא התפתו לשידוליהם של היוונים - הם ידעו שבידיהם מצוי אוצר יקר, ולא חשבו לוותר עליו...

שאגות הלביאה

אחת הגיבורות הפחות ידועות, אם כי בהחלט מהוללות, ששמן נקשר בסיפור חג החנוכה, היא יהודית. יהודית הבינה באיזו סכנה נתון עמה – הסכנה הפיזית של צבא אשור שהחל פולש לארץ ישראל, והסכנה הרוחנית במקרה שירושלים תיפול – ולכן תכננה פעולה. עירה הייתה נתונה במצור, ותושביה על סף כניעה בשל מחסור במים, ואז היא פעלה. בדבקות ותושייה, היא קבעה פגישה עם הוליפרנס שר צבא אשור.

היא הציעה את עצמה בתור יועצת במלחמתו נגד היהודים. הוליפרנס שהוקסם מחכמתה והוטעה מיופייה, נענה לתוכניתה. היא הזמינה אותו לארוחה מפנקת, בה היא הגישה לו כמויות גדולות של גבינה – כדי לעורר בו צמא, ויין כדי להרוותו. בסוף הוא נרדם וישן שינה עמוקה.

בלי לאבד רגע, יהודית לקחה את חרבו, כרתה את ראשו, ושבה עמו ליהודים המודאגים. הראש הכרות נתלה על חומות העיר, וזעזע את צבא אשור שנבהל ונסוג. החיילים היהודיים נצחו, וחגגו את הניצחון בהודיה לא-לוהים ולשליחתו הצדיקה, יהודית.

ברגע האמת, כשחייבים להכריע, יש לנשים כוח להתעלות

ברגע האמת, כשחייבים להכריע, יש לנשים כוח להתעלות. כשמאיימים על משפחותינו, אנו הופכות ללביאות - שואגות על אויבינו ותוקפות אותם. כשהעם שלנו בסכנה, יש לנו את הכוח להציל אותו. אם רק נשתמש בחכמה, אם רק נתמקד במטרה.

פעמים רבות המטרה מעורפלת. אנחנו עוצמות לרגע את העיניים ומאבדות אותה. יש לנו רגע קצר של התעוררות, ומיד אחריו אנחנו חוזרות להשכמת הילדים, לעבודות הבית ו(סוף סוף) לסיפור לילה טוב. אבל מה אנחנו נותנות לילדים שלנו, אם הכל עניין של הקפצות ברכב? מהי המורשת הנצחית שלנו, אם כולנו מדברות על קניות ושיעורי בית? אנחנו רוצות ללמד את הילדים שלנו כמה טוב שהם נולדו יהודים, שזוהי מורשת שלא שווה להחליף בעד כל הון בעולם.

תרבות המערב הפלורליסטית מהווה גן עדן נפלא ליהודים, ועל כך אנו אסירי תודה, אולם יחד עם זה, מטרתה היא טשטוש הגבולות והפיכתם של כל הגזעים והמינים לישות בינלאומית אחידה. לא זאת המטרה היהודית. אנחנו מודעים לאובדן הנורא שמגיע עם איבוד הייחודיות שלנו. אנחנו שוב אומרים "אנחנו לא כמו כולם".

בתור נשים יהודיות עלינו להוות דוגמא, ולגלם את המוטו הזה...

כוח וגאווה

היוונים אסרו על קידוש החודש, זלזלו בקשר של האדם עם א-לוהיו על פי מסגרת זמן, ובלוח השנה היהודי - הפרספקטיבה היהודית של מעגל השנה. אנחנו צריכים לחזור אל לוח השנה היהודי. אנו חיים כיחידה עצמאית כשהשבוע שלנו חג סביב השבת ולא 'סופשבוע' שמתחיל בחמישי אחה"צ כמקובל בכפר הגלובלי. המסורת שלנו תתחזק ותקבל משנה תוקף, אם היא תהיה העדיפות הברורה שלנו, ולא רק 'חגי החול' או מועדים בינלאומיים שמקיפים אותנו.

חנוכה הוא זמן טוב להתחיל – אבל המסר צריך למלא את מעשינו במשך כל השנה. אבותינו נלחמו קרבות רבים ועקובי דם כדי לשמור על יהדותם. חנוכה הוא חגו של הניצחון במאבק, לא הניצחון הפיזי – משום שהמלחמה עדיין לא הסתיימה – אלא הרוחני. היהודים בחנוכה אמרו, "אנחנו לא מפחדים להיות שונים - אנחנו גאים להיות שונים. ונילחם בכל הכח על זכותנו ואחריותנו להישאר שונים".

כיצד נתחיל כבר היום, למרות ששום מלחמת תרבות לא עומדת ברגע זה בפתח? נתחיל בלחיות חיים שמגלמים ערכים יהודיים. ויש לנו מסר ללמד את העולם – קודם את משפחה והחברים שלנו, ואחר כך נתפרש בהדרגה כלפי חוץ, במעגל ספירלי מתרחב. נוכל להראות לעולם מהי צניעות. אפשר לדבר באופן שתלמד את העולם על התחשבות. ניתן לנהוג באחרים בצורה שתלמד את העולם על חסד. נוכל לגדל את הילדים שלנו בצורה שתלמד את העולם מהו מוסר, ואנחנו יכולות להתפלל כך שתלמד את העולם על א-לוהים.

ואנו לא חייבות לעשות את הכל לבד - התורה היא ספר הדרכה, ואנו חלק מעם שברובו מחובר לערכים אלו - אבל במקרה שנצטרך לצעוד לבד, נתחמש בכוח וגאווה ונדע שאין דבר שיכול לעמוד בדרכנו. אנחנו צריכות למצוא את המלחמה שיהודית הייתה נלחמת היום – ולהמשיך את מורשת האומץ והמרץ להוביל את הכוחות...

ובעוד אנו עושות כל זאת – בעוד אנו צומחות להיות נשים יהודיות גדולות, ומשתמשות בכוחותינו וכישורינו להשפיע על העולם, נוכל להיות גם בבית – לסובב את הסביבון, לתת דמי חנוכה, לאכול לביבות וללמד את הילדים שלנו, את המשפחות שלנו, את הקהילות שלנו כיצד לחיות חיים מוסריים, ייחודיים ומלאי השראה. חיים שרק אנו, הן כפרטים והן כחלק מעמנו, יכולות ליצור.

*מתוך Inspiring Lights (אפיקים)

24/12/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub