לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




על חנוכה וגבורה נשית

על חנוכה וגבורה נשית

האם הנשים היהודיות מוכנות להילחם על מה שנכון? חנוכה הוא חג הגאווה היהודית, הזמן שבו הגענו להחלטה ההיסטורית שלא להיות כמו כולם.

מאת

אנחנו משתדלות להכין חלה מושלמת לשבת, את הסופלה המושלם לאירוח, ולחנוכה אנחנו משתדלות להכין את הלביבות המושלמות. בתוך כל ההכנות הגסטרונומיות הללו, אחרי שמצאנו את החנוכייה הכי יצירתית ואת הנרות האמנותיים המיוחדים, לא היינו רוצים לשכוח מהחג עצמו. איך נוכל להשיג חנוכה מושלם?

כל ההתחלות מבוססות על הבנה. ראיתי פעם קמפיין מכירות של מרכז קניות שאמר "אל תהיו כמו כולם". יש לך סגנון ייחודי, אל תהפוך את עצמך להעתק מושלם של מישהו אחר. באופנה זה מובן - יש נשים שלא קיים בעולם דבר שיחריד אותן יותר מלפגוש מכרה שלבושה כמותן. למרות שיתכן שיש לנו יחס אמביוולנטי להשלכותיו של המוטו בתחום הלבוש, השלכותיו על זהות יהודית גאה, לא אמורה להיות שנויה במחלוקת.

חנוכה הוא חג הגאווה היהודית; זה הזמן שבו הגענו להחלטה ההיסטורית שלא להיות כמו כולם. למרות פיתויי החברה היוונית, למרות הכניעה למוסכמות של רבים מאחינו ואחיותינו היהודיים, הגיבורים האמיתיים הם אלה שעמדו על שלהם. הם לא התפתו לשידוליהם של היוונים - הם ידעו שבידיהם מצוי אוצר יקר, ולא חשבו לוותר עליו...

שאגות הלביאה

אחת הגיבורות הפחות ידועות, אם כי בהחלט מהוללות, ששמן נקשר בסיפור חג החנוכה, היא האלמנה יהודית. יהודית הבינה באיזו סכנה נתון עמה – הסכנה הפיזית של צבא אשור שהחל פולש לארץ ישראל, והסכנה הרוחנית במקרה וירושלים תיפול – ולכן תכננה פעולה. עירה הייתה נתונה במצור, ותושביה על סף כניעה בשל מחסור במים, ואז היא פעלה. בדבקות ותושייה, היא קבעה פגישה עם הולופרנס שר צבא אשור.

היא הציעה את עצמה בתור יועצת במלחמתו נגד היהודים. הולופרנס שהוקסם מחכמתה והוטעה מיופייה, נענה לתוכניתה. היא הזמינה אותו לארוחה מפנקת, בה היא הגישה לו כמויות גדולות של גבינה – כדי לעורר בו צמא, ויין כדי להרוותו. בסוף הוא נרדם וישן שינה עמוקה.

בלי לאבד רגע, יהודית לקחה את חרבו, כרתה את ראשו, ושבה עמו ליהודים המודאגים. הראש הכרות נתלה על חומות העיר, וזעזע את צבא אשור שנבהל ונסוג. החיילים היהודיים נצחו, וחגגו את הניצחון בהודיה לא-לוהים ולשליחתו הצדיקה, יהודית.

ברגע האמת, כשחייבים להכריע, יש לנשים כוח להתעלות

ברגע האמת, כשחייבים להכריע, יש לנשים כוח להתעלות. כשמאיימים על משפחותינו, אנחנו הופכות ללביאות - שואגות על אויבינו ותוקפות אותם. כשהעם שלנו בסכנה, יש לנו את הכוח להציל אותו. אם רק נשתמש בחכמה, אם רק נתמקד במטרה.

פעמים רבות המטרה מעורפלת. אנחנו עוצמות לרגע את העיניים ומאבדות אותה. יש לנו רגע קצר של התעוררות, ומיד אחריו אנחנו חוזרות להשכמת הילדים, לעבודות הבית ו(סוף סוף)לסיפור לילה טוב. אבל מה אנחנו נותנות לילדים שלנו, אם הכל עניין של הקפצות ברכב? מהי המורשת הנצחית שלנו, אם כולנו מדברות על קניות ושיעורי בית? אנחנו רוצות ללמד את הילדים שלנו כמה טוב שהם נולדו יהודים, שזוהי מורשת שלא שווה להחליף בעד כל הון בעולם.

תרבות המערב הפלורליסטית מהווה גן עדן נפלא ליהודים, ועל כך אנחנו אסירי תודה, אולם יחד עם זה, מטרתה היא טשטוש הגבולות והפיכתם של כל הגזעים והמינים לישות בינלאומית אחידה. לא זאת המטרה היהודית. אנחנו מודעים לאובדן הנורא שמגיע עם איבוד הייחודיות שלנו. אנחנו שוב אומרים "אנחנו לא כמו כולם".

בתור נשים יהודיות עלינו להוות דוגמא, ולגלם את המוטו הזה...

כוח וגאווה

היוונים אסרו את קידוש החודש, זלזלו בקשר של האדם עם א-לוהיו על פי מסגרת זמן, ובלוח השנה היהודי - הפרספקטיבה היהודית של מעגל השנה. אנחנו צריכים לחזור אל לוח השנה היהודי. אנחנו חיים כיחידה עצמאית כשהשבוע שלנו חג סביב השבת ולא 'סופשבוע' שמתחיל בחמישי אחה"צ כמקובל בכפר הגלובלי. הסעודות שאנחנו עורכים יתמלאו במשמעות, אם הן תהיינה במסגרת של חגי ישראל. המסורת שלנו תתחזק ותקבל משנה תוקף, אם היא תהיה העדיפות הברורה שלנו, ולא כל רק 'חגי חול' או מועדים בינלאומיים שמקיפים אותנו.

חנוכה הוא זמן טוב להתחיל – אבל המסר צריך למלא את מעשינו במשך כל השנה. אבותינו נלחמו קרבות רבים ועקובי דם כדי לשמור על יהדותם. חנוכה הוא חגו של הניצחון במאבק, לא הניצחון הפיזי – משום שהמלחמה עדיין לא הסתיימה – אלא הרוחני. היהודים בחנוכה אמרו, "אנחנו לא מפחדים להיות שונים - אנחנו גאים להיות שונים. ונילחם בכל הכח על זכותנו ואחריותנו להישאר שונים".

כיצד נתחיל כבר היום, למרות ששום מלחמת תרבות לא עומדת ברגע זה בפתח? נתחיל בלחיות חיים שמגלמים ערכים יהודיים. ויש לנו מסר ללמד את העולם – קודם את משפחה והחברים שלנו, ואחר כך נתפרש בהדרגה כלפי חוץ, במעגל ספירלי מתרחב. אנחנו יכולות להראות לעולם מהי צניעות. אנחנו יכולות לדבר בצורה שתלמד את העולם על התחשבות. אנחנו יכולות לנהוג באחרים בדרך שתלמד את העולם על חסד. אנחנו יכולות לגדל את הילדים שלנו בדרך שתלמד את העולם מהו מוסר, ואנחנו יכולות להתפלל בדרך שתלמד את העולם על א-לוהים.

ואנחנו לא צריכות לעשות את הכל לבד - התורה היא ספר הדרכה למעשינו, ואנחנו חלק מעם שברובו מחובר לערכים אלו - אבל אנחנו צריכות להכין את עצמנו למקרה שנצטרך לצעוד לבד, ולהתחמש בכוח וגאווה ולדעת שאין דבר שיכול לעמוד בדרכנו. אנחנו צריכות למצוא את המלחמה שיהודית הייתה נלחמת היום – ולהמשיך את מורשת האומץ והמרץ להוביל את הכוחות...

ובעוד אנו עושות כל זאת – בעוד אנו צומחות להיות נשים יהודיות גדולות, ומשתמשות בכוחותינו וכישורינו להשפיע על העולם. בעוד אנו עומדות באצילות שקטה ובאומץ פנימי ומסרבות להשתלב ולהיטמע, אנחנו יכולות להיות גם בבית – לסובב את הסביבון, לתת דמי חנוכה, לאכול לביבות וללמד את הילדים שלנו, את המשפחות שלנו, את הקהילות שלנו כיצד לחיות חיים מוסריים, ייחודיים ומלאי השראה. חיים שרק אנו, הן כפרטים והן כחלק מעמנו, יכולות ליצור.

*מתוך Inspiring Lights (אפיקים)

24/12/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub