רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חנוכה

4 דרכים ללמד את ילדיכם להכיר תודה

כ״ט בכסלו ה׳תשע״ה כ״ט בכסלו ה׳תשע״ה 21/12/2014 | מאת עדינה סוקלוף

כיצד יכולים הורים לרסן את הדחף של ילדיהם להשיג עוד, וללמד אותם לשמוח בחלקם.

פעמים רבות הורים המומים מחוסר הכרת התודה של ילדיהם. ובחג החנוכה, כשהילדים מקבלים כל מיני מתנות, ההתנהגות הזאת עלולה לבלוט עוד יותר.

ההורים נבוכים: "למה הילדים שלי לא שמחים במה שיש להם?" "מה הצורך הבלתי פוסק הזה להשיג עוד?" "למה הם כל כך כפויי טובה?"

מאוד אנושי לרצות ולחשוק בכל מיני דברים. יש לנו דחפים טבעיים ואחד מהם הוא יצר הרכישה. הדחף הזה הוא מה שבסופו של דבר מעורר בנו סקרנות לעולמנו, ממלא אותנו באמביציה וגורם לנו להתלהב מהחיים. אולם כשנותנים לו יד חופשית ולא מנסים לרסן אותו, הוא עלול להוביל אותנו לעצב ולחוסר סיפוק.

תפקידנו כהורים, לנתב את רצונותיהם של ילדינו לממדים נורמאליים, על ידי זה שלא ניתן להם כל מה שהם מבקשים

זה מה שאנחנו רואים בילדים שלנו. הדחף הטהור להשיג ולרכוש. נורמאלי למדי שילדים רוצים דברים, ובשל בקרת הדחפים החלשה שלהם הם דורשים אותם עכשיו ומיד. התפקיד שלנו כהורים הוא לתעל ולנתב את הרצונות שלהם לפרופורציות נורמליות, על ידי זה שלא ניתן להם את כל מה שהם מבקשים.

ומה לגבי מתבגרים? האם הם לא עברו עדיין את השלב הזה?

גם בני נוער לומדים לרסן את יצר הרכישה שלהם. לא רק זה, מחקרים מגלים שניהול יומן תודה עוזר לרוב המבוגרים ואפילו לצעירים שבהם, להרגיש שמחים יותר ומרוצים יותר. אולם כשחזרו על המחקרים האלה בקרב בני נוער, לא היה שיפור משמעותי ברמת השמחה שלהם או ביכולתם לשמוח במה שיש להם.

מומחים משערים את הסיבה שעומדת מאחורי זה. לשמוח במה שיש לנו, זאת אומרת להכיר תודה לאנשים שנתנו לנו כל כך הרבה. במקרה של בני הנוער, האנשים האלה הם ההורים שלהם. מתבגרים נמצאים בתהליך של היפרדות, אינדיבידואציה וניסיון למצוא את עצמם, מה שגורם פעמים רבות לדחיית הוריהם. הצורך הממשי שלהם לעצמאות אומר שהם יעדיפו להרגיש שהם יכולים לסמוך על עצמם, מאשר להכיר תודה למבוגרים.

אז כיצד נוכל ללמד ביעילות את הילדים שלנו להעריך ולשמוח בחלקם?

להלן 4 דרכים פשוטות ללמד את ילדינו להכיר תודה.

1. כבדו את ההתמודדות שלהם ולִמדו לומר לא

כשילדים ומתבגרים מבקשים מאתנו את המשחק, הצעצוע או הבובה האלקטרוניים האחרונים, אנחנו לא צריכים לכעוס על הרצונות האינסופיים והבלתי פוסקים שלהם. זה נורמאלי. הבינו את תאוותם של ילדיכם לדברים האלה. במקום לכעוס כשהם מתחילים להתלונן ולדרוש, רחמו עליהם. מאוד קשה לרצות דברים שאי אפשר להשיג. ולמרות זאת, עלינו לזכור שאנחנו לא צריכים להיכנע לתחינותיהם הנואשות. עלינו מוטל לעזור להם לנתב את תאוותיהם לפרופורציות נורמאליות, ואנחנו אלה שיכולים וצריכים לומר לא. אם הם שומעים שהרגשות שלהם חשובים לכם באמת, הם יוכלו לקבל את ה"לא" שלכם בכבוד.

זה יכול להישמע כך:

ילד: "למה אני לא יכול לקבל את האייפוד החדש, לכל החברים שלי יש את הסוג הזה! למה תמיד אני צריך להיות שונה מכולם?!"

הורה: "אתה נשמע מתוסכל, אתה באמת רוצה מאוד את האייפוד החדש הזה. בטח קשה לך שאתה רוצה דברים ולא מקבל אותם. חבל, אבל אתה לא תוכל לקבל אייפוד חדש."

2. כוונו ונתבו התנהגות לא ראויה

"קנית לי מחברת ירוקה! אני ביקשתי אדומה!"

"אבל זאת לא הגלידה שאני הכי אוהבת!"

"אמרתי לך לבוא לקחת אותי ב 1:00, ואתה איחרת!"

למרות שהם עלולים להישמע חצופים ומפונקים, לא היינו רוצים לשים תוויות שליליות כאלה על הילדים שלנו. אנחנו צריכים להבין שלרוב הילדים ובני הנוער יש קושי בהבנת רגשותיו של הזולת, דבר שגורם להם להיראות אנוכיים. בנוסף, גם לא קל להם לווסת את רגשותיהם, כך שכאשר הם מאוכזבים (כשהם לא מקבלים את הטעם החביב עליהם בגלידה, או את המחברת אדומה), הם עלולים לשפוך החוצה מה בדיוק הם מרגישים.

אנחנו צריכים להרגיל את הילדים שלנו להתייחס אלינו בצורה מכובדת וראויה. אנחנו צריכים גם ללמד אותם לבטא את אכזבתם ואת צרכיהם בדרך מנומסת, ואנחנו יכולים גם לציין כיצד ההתנהגות שלהם משפיעה על אחרים.

למדו אותם להכיר תודה במקום להרגיש שמגיע להם. תוכלו לומר בעדינות: "כשאני קונה מחברת אני מצפה שתגיד/י תודה, אפילו אם הצבע לא מוצא חן בעיניך".

למדו אותם לבטא את אכזבתם וצרכיהם. אתם יכולים להזדהות ולבטא את ציפיותיכם, ויחד עם זה להדגים כיצד מדברים בשפה ראויה: "אני מבינה שהתאכזבת מהגלידה. בכל אופן, כשמישהו קונה לך משהו, צריך לומר תודה. אם דבר כזה יקרה שוב, תוכל להגיד, 'תודה אמא, בפעם הבאה שאת יוצאת, תוכלי בבקשה לקנות לי גלידה בטעם שוקו?"

למדו אותם להבין כיצד התנהגותם משפיעה על אחרים. תוכלו לשוחח על רגשותיכם, להזדהות ולהדגים שפה מכובדת: "מתסכל אותי כשמדברים אלי בצורה כזאת. מצטער שאיחרתי, אני בטוח שדאגת. בפעם הבאה תוכל להגיד, 'אבא, דאגתי, למה לא הגעת בזמן? בבקשה תודיע לי אם אתה עומד לאחר...' "

למדו את ילדיכם הצעירים לומר תודה. אם הם נתקעים מול קרובי משפחה אדנותיים או המוכר בחנות, קחו אותם הצידה ואמרו בעדינות, "אני יודע שלא נעים להגיד תודה, אבל אני יודע שאתה רוצה להיות מנומס, וזה מה שמנומס לעשות."

מכיון שבעלי הוא המפרנס העיקרי בבית, בכל פעם שאני יוצאת לקניות עם הילדים אני דואגת שהם יתקשרו להודות לבעלי על מה שהם קנו. אני מסבירה, "אבא עובד קשה יום יום כדי שנוכל לקנות כל מה שאנחנו צריכים, בואו נתקשר אליו ונגיד לו תודה."

3. אמרו על מה אתם מודים

האם נתתם פעם לילדים שלכם את הנאום הבא: "אתם צריכים לשמוח במה שיש לכם, במקומות אחרים אנשים מתים מרעב! יש ילדים ששמחים לשחק במקלות ואבנים!" הטקטיקה הזאת מעוררת בילדים רגשות אשם, וגורמת להם להתגונן ולכעוס, אך לא להכיר תודה.

הרבה יותר יעיל היה אילו היינו מדברים על עצמנו ועל מה שאנחנו מעריכים.

שלשום קיבלתי טלפון ממישהו שאסף צדקה למשפחה שעוברת תקופה קשה. סיימתי את השיחה מוטרדת, ובתי שאלה אותי מה לא בסדר. סיפרתי לה שלמשפחה אחת יש בעיות עצובות ושהם צריכים צדקה. "כשאני שומעת סיפורים כאלה, אני פשוט מודה לאלוקים על כל מה שיש לנו", אמרתי לה. "אני כל כך שמחה שיש לנו משפחה אוהבת ובריאה."

המסר העקיף שאנחנו מעבירים דרך המעשים והמלים שלנו, הרבה יותר יעיל מכל שיחת מוסר.

4. תנו דוגמא אישית

הילדים עושים מה שאנחנו עושים ולא מה שאנחנו אומרים, לכן עלינו לבחון קודם כל כיצד אנחנו מתנהגים. האם אנחנו מתנהגים בצורה שמשדרת הכרת תודה?

האם אנחנו:

  • אומרים תודה לדוור, למוכר/ת ולחברים?

  • מודים לבני הזוג שלנו על ארוחת הצהריים, סילוק האשפה, ניקוי צינור הביוב שנסתם, או שהוא (היא) התקשר לדודה אתל - משהו שממש לא בא לכם לעשות?

  • מתלוננים על כל מה שאין לכם?

  • רצים לקנות את החידוש האחרון או את פריטי הלבוש שהולכים עכשיו?

  • נהנים מהיופי הפשוט שסביבנו ומשתפים בזה את הילדים - שקיעות, זריחות ביום גשום, תינוק שצוחק ועץ מלבלב?

יצירת סביבה ביתית שבה הילדים שלנו רואים דוגמא חיה להכרת תודה, תעזור מאוד ללמד את הילדים שלנו להעריך את מה שיש להם.

חנוכה הוא זמן של ניסים. כן, אולי זה נראה לא הגיוני, אבל ילדים יכולים ללמוד לשמוח בחלקם אם נִלמד לכבד את הקושי שלהם ובכל זאת לומר לא, לנתב את ההתנהגות הבלתי ראויה שלהם, להימנע מהרצאות ולתת דוגמא אישית להכרת תודה.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן