לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אורבניזציה – התפשטות עירונית

אורבניזציה – התפשטות עירונית

איכות הסביבה היא חלק מן המסורת היהודית כבר 3,300 שנים.

מאת

האורבניזציה, או בשמה העברי "התפשטות עירונית", היא נושא חם בימינו. למרות שהעולם מתעסק בנושא זה כבר מאז שנות ה-50, הוא זינק רק בשנים האחרונות לחזית תשומת הלב הציבורית. בכתבה שפורסמה במגזין המדעי "אמריקן סיינטיפיק" נאמר כי אנשים בעולם מוטרדים יותר מן ההתפשטות העירונית מאשר מבעיות הפשע, האבטלה והחינוך - ממצא לא מפתיע לכל מי שנתקע פעם בתנועה הסואנת על אוטוסטרדה בת ששה מסלולים.

אבל להתפשטות הבלתי פוסקת של בנייני מגורים, קניונים, אוטוסטרדות ומגרשי חניה יש השפעות מזיקות יותר מאשר עיכובי תנועה גרידא - הפגיעות הנוראות באיכות הסביבה. מקומות משכנם הטבעי של חיות הבר, מישורי הביצות המשמשים את חיות הטבע ואגני המים הטבעיים – הולכים ונעלמים מכל מקום. זיהום המים וזיהום המצרך החיוני והבסיסי ביותר, האוויר עצמו, הפכו כה חמורים עד כי אנו ניצבים בפני סיכון בריאותי ממשי. אפילו ההשראה ששאבו אנשים בלילה מן השמים זרועי הכוכבים אבדה במקומות רבים בגלל "זיהום התאורה".

אבל מדוע נעשינו מודעים לבעיה זו רק עכשיו? מדהים לגלות כי לקח לנו כל כך הרבה זמן להתעורר. הבעיה כבר הייתה קיימת שנים רבות לפני שאנשים גילו כלפיה את המודעות הבסיסית ביותר, והזמן שעבר עד לפעולות חקיקה ונקיטת צעדים מעשיים בנדון ארך עשרות שנים. דומה שתשומת לבו של האדם מתעוררת באיחור והוא איטי עוד יותר בתגובתו המעשית.

קיימות מגוון גישות מודרניות לפתרון בעיית האורבניזציה. אך מסתבר, שאחד מן הפתרונות היסודיים ביותר מעוגן בחקיקה כבר למעלה מ- 3,300 שנים.

קיימות מגוון גישות מודרניות לפתרון בעיית האורבניזציה. אך מסתבר, שאחד מן הפתרונות היסודיים ביותר מעוגן בחקיקה כבר למעלה מ- 3,300 שנים. הקורא הרגיש לנושא איכות הסביבה יופתע לגלות כיצד התורה (במדבר לה:ב) מורה לנו לשמר מסביב לערי הלוויים חגורה ירוקה ברוחב 1,000 אמות, ואלפיים אמות נוספות לצורכי חקלאות. הרמב"ם מסביר כי מצווה זו נוגעת לכל ערי ישראל, ולא רק לערי הלוויים.

במחי יד, נבלמת התפשטות העיר ונפתרים מרבית הסיכונים הסביבתיים. העיר אינה יכולה יותר להתפשט ללא מעצור. מוצב גבול לכמות התנועה והזיהום שיצטברו. עצים, פרחים ודשא יכולים לצמוח, ולטהר את האוויר תוך יצירת סביבה טובה יותר עבור ילדינו.

במקום עיר אחת גדולה היוצרת משטח אספלט אינסופי, יהיו כמה ערים קטנות יותר המוקפות שדות ופרדסים. במקום לנסוע פעם בכמה חודשים לטייל בטבע, תושבי העיר יוכלו פשוט להגיע לגבול העיר ולהנות ממראה העצים הרעננים בכל יום ויום.

שדות נקיים

אבל חקיקה סביבתית איננה עניין רק למתכנני ערים. היא משפיעה על כל אחד מאתנו. לכן מדריכה התורה כל יהודי כיצד להתייחס לסביבתו.

קודם כל קיים האיסור של "בל תשחית" - הריסה חסרת אחריות של העולם. על פי המסורת היהודית, אסורה אפילו תלישת עלה מעץ ללא סיבה מוצדקת.

מצווה אחרת בתורה הקשורה לאיכות הסביבה, וייתכן שהיא המרשימה ביותר את מי שאינו מורגל בלימודה, מורה לחייל היוצא למלחמה לארוז יתד קטנה בחגור הקרב שלו. לא, מעדר קטן זה אינו מיועד לסייע לו בנטיעות הקרן הקיימת. הוא גם אינו מיועד לחפירת תעלת מים או לסייע בשיפור הנוף. היתד משמשת לחפירת בור קטן בתור "שירותי שדה" לקבורת פסולת הגוף, בכדי שזו לא תשאר גלויה על האדמה.

לא ייאמן! התורה היא ספר החכמה והרוחניות. והיישר באמצע פרק העוסק בענייני מלחמה - דבר בעל משמעות לאומית – היא מטפלת בתפקודים האנושיים הפחותים ביותר!

למה? מכיוון שהתורה מקפידה על כך שכל דבר - כן, כל דבר - ייעשה כשורה.

תורתנו קרויה תורת חיים. תורה מלשון הוראה - מורה לנו כיצד לחיות. היא נותנת לנו אבחנות מעשיות מעמיקות על כל היבטי החיים - מתכנון סביבתי ועד להנהגות האישיות ביותר של כל חייל. תוך ראיית הנולד ורגישות עדינה, מבטיחה התורה כי נתנהג בצורה אחראית.

טוב שהעולם מתחיל להקפיד יותר בנושאים אלו. אך בושה משוועת היא שהדבר ארך זמן כה רב. לפני שנתחיל להתהלל בראוותנות סביב שולחן הפאר של המיומנות הטכנולוגית שלנו והצלחתנו התעשייתית, עלינו לסעוד לבנו בפת צנועה ולהתבונן בחכמת החיים שהעניקה לנו מסורת הקיימת כבר למעלה מ 3300 שנה.

25/1/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) אדריכל, איש העם - שלומי, 28/1/2010 07:22

לו היו אנשי המקצוע והמלומדים מן האקדמיה מתייחסים למקראות ולרמבם כולל האדריכל ויטריביוס מהתקופה היוונית, דברים אלו היו מהווים מינוף למורשת סביבתית אחרת, ...משיקוף ההתנהלות האקדמית וכן המעורבים בפועל העשייה ניתן לזהות קלוקלות, גחמות אינטרסנטיות ויהירות מקצועית, וזאת בשונה מתחום הרפואה שבה ניתן דגש ללמידת גישותיו של הרמב"ם ורופאים ידועים מתקופתו וכן רופאים ורפואות מזמנים שונים המהווים תשתית תובנה ללא הפרעה לתפיסת הרפואה העכשווית.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub