_(hebrew).jpg "שלושה שקלים לשעה")
_(hebrew).jpg "שנת 'החיים בסיכון' שלי")
_(hebrew).jpg "אלוקים: זכר או נקבה?")
_(hebrew).jpg "אורו של יהודה")
_(hebrew).jpg "ראול ולנברג, חלק 1:")
_(hebrew).jpg "עשרה בטבת")
צום העשרה בטבת, הוא אחד מארבעה ימים בשנה, המציינים לנו תקופות חשוכות בהיסטוריה היהודית. שלושת הימים האחרים הנם: תשעה באב (יום חורבנם של בית ראשון ובית שני), י"ז בתמוז (היום בו פרצו טיטוס ולגיונות הרומאים את חומות ירושלים, בשנת 70 לספירה), וג' בתשרי (יום המציין את הירצחו של גדליה בן אחיקם, המושל היהודי ביהודה, מטעם בבל).
עשרה בטבת, מציין את תחילת המצור שהטיל נבוכדנצר, מלך בבל על ירושלים ואת תחילתו של הקרב, שבסופו נחרבו ירושלים ובית המקדש ועם ישראל הוגלה לבבל למשך 70 שנה. אנו מוצאים תיעוד לעשרה בטבת, כבר בדבריו של הנביא יחזקאל, שהוגלה לבבל, כחלק מקבוצת הגולים הראשונה שנשלחה לשם בידי נבוכדנצר, 11 שנים לפני חורבן בית המקדש עצמו.
בשל חומרתו של צום זה, נוהגים לקיימו גם כאשר הוא חל בערב שבת (יום שישי), לעומת שאר ימי הצום, שמועדיהם עשויים להשתנות בהתאם לשבת.
"תרגום השבעים"
מלבד האירועים שהזכרנו, התרחשו אירועים קשים נוספים בסמוך ליום זה. בשמונה בטבת, כינס המלך המצרי פתולמיי, 70 חכמים יהודים ואילץ אותם בעל כרחם, לתרגם את התנ"ך לשפה היוונית. על אף שהתלמוד מספר לנו על נס שאירע במהלכו של התרגום – כל שבעים החכמים, שישבו בתאים נפרדים, תרגמו את התנ"ך בצורה זהה לחלוטין – ראו החכמים, בני התקופה, את התרגום באור שלילי ביותר. התלמוד מציין כי כאשר יצא תרגום זה לאור, "כיסתה חשיכה את העולם".
תרגום התנ"ך ליוונית, יצר מעין "הכשר" לשפה זו והשפיע רבות על החברה היהודית.
תרגומו של התנ"ך ליוונית, סייע ליהודים "ההלניסטים" לקדם את תוכניתם, לקרב את תרבות יוון לחיי היהודים ולנסות לשלב את ערכי יוון ואת אורח החיים היווני ביהדות. תרגום התנ"ך ליוונית, יצר מעין "הכשר" לשפה זו והשפיע רבות על החברה היהודית, כשהוא תורם להתבוללות ולהתקרבות "חלקה" ומהירה יותר לתרבות היוונית.
פטירתו של עזרא הסופר
בתשעה בטבת נפטר עזרא הסופר. חכם זה, היה ענק שבענקים, כשהתלמוד אף משווה אותו למשה רבנו! "אילולא ניתנה התורה למשה, היא היתה מועברת לבני ישראל דרך עזרא". תחת שרביטו והשראתו של עזרא הסופר, הונהגה "שיבת ציון" מגלות בבל ובסיועו של נחמיה – נבנה הבית השני, אם כי בגרסה צנועה יותר מזו של מקדש שלמה המפואר.
עזרא היה זה שחידש את בריתו של משה רבנו, בין ישראל לאלוקים והוא זה שעצר את תופעת נשואי התערובת שפשתה בקרב העולים לירושלים.
עזרא היה זה שחידש את בריתו של משה רבנו, בין ישראל לאלוקים והוא זה שעצר את תופעת נשואי התערובת, שפשתה בקרב העולים לירושלים. הוא חיזק את שמירת השבת מבית ומחוץ ובנה מערך לימודי, הסברתי ואינטלקטואלי להעמקת הידע ולפיתוח התורה שבעל פה, שניתנה למשה בסיני.
עזרא הסופר, שהיה אדם ללא רבב, רחום וחנון, בעל מעוף, ידע רב וכריזמה סוחפת, הוא השליח, שבזכותו שרדו היהדות והעם היהודי עד היום. משום כך, אין כל פלא, שאנו מציינים את יום פטירתו כיום אבל. מכיוון שאין הגיון בקיום שלושה ימי צום רצופים, אוחדו מועדי השמונה והתשעה בטבת, ליום צום אחד – העשרה בטבת.
איחוד מועדי אבלות
חכמי ישראל, שלא היו מעונינים למלא את לוח השנה בימי אבל, דגלו בצירוף ימי זיכרון וימי צום זה לזה. לכן מציין תשעה באב גם את יום הזיכרון לחורבן קהילות שו"ם (שפיירא, וורמייזא ומגנצא שבגרמניה, היום שפייר, וורמס ומיינץ) במסע הצלב של 1096, על אף שקהילות אלה נחרבו בחודש אחר.
מדיניות זו, של איחוד ימי זיכרון, הייתה מקובלת בעולם היהודי עד לשואה, שהשתוותה בגודלה, לכל מה שקדם לה בהיסטוריה היהודית בגולה. על אף כל זאת, גם לשואה הוקצה יום הזיכרון דווקא לעשרה בטבת, מתוך התחשבות בחלקים גדולים באוכלוסייה הישראלית.
מי ייתן ובעתיד נוסיף רק ימי שמחה ללוח השנה שלנו.
מאמר בנושא קרוב:
_(hebrew).jpg)
_(hebrew).jpg "תשעה באב: לחגוג את הצער היהודי")
_(hebrew).jpg "יותר מהיר מהזמן")
(33) מישהי, 23/12/2012 18:11
זה התאריך לידה שלי.
י בטבת זה תאריך הלידה העברי שלי. מישהו? משהו ?
(32) משה פרץ, 1/1/2012 17:25
עוד מכה
ביום ט' בטבת נולד "אותו האיש" שראשי תיבות של שמו הינם: ימח שמו וזכרו. בגלל היהודי הזה אנחנו סובלים קרוב ל-2000 שנה. לדעתי, היה צריך להקדים את הצום לתאריך זה.
יוסי, 23/12/2012 08:19
ימח שמו וזכרו
נולד 1.1 לפי מה שהנוצרים חוגגים ועוד יותר מצחיק ש9 חודשים לפני או אחרי חוגגים את יום השקר 1.4 !
(31) אלישע, 1/1/2012 15:04
עשרה בטבת = יום הקדיש הכללי
ביום כ"ז בכסלו תשי"א החליטה הרבנות הראשית לישראל לציין את יום עשרה בטבת בכל שנה כ"יום הקדיש הכללי". יום זה נועד לאפשר לקרובי הנספים בשואה שיום קבורתם לא נודע לנהוג במנהגי יום היארצייט של הנפטרים: להדליק נרות נשמה, לומר קדיש וללמוד משניות לעילוי נשמות הנספים. על פי תקנת הרבנות הראשית, בבתי הכנסת, לאחר קריאת התורה שבתפילת שחרית, אומרים את תפילת אל מלא רחמים לזכר חללי השואה/ (ויקיפדיה)
(30) אנונימי, 28/12/2009 10:21
המש תגובה קודמת - אך לגבי התרגום
לגבי איחוד תאריכים - כך לא מובן משו"ע תק"פ שם הם מוזכרים כימים נפרדים אך בסליחות שלנו האירועים נכללו בסליחות של עשרה בטבת. לגבי האבלות סביב התרגום - אכן נראים דבריו של ד"ר רון קפלן ואם נשים לב, שהמקורות ה"שמחים" הם מחוץ לארץ (אני לא טוען שמהחוגים המתיוונים דוקא) ואילו המקורות בא"י הם הפחות צוהלים, ולריקי Ph.D., צ"ע שהרי כידוע בשלב זה עם ישראל כבר לא היה 12 שבטים ואף אם נאמר שזה היה סימלי - האם החגיגות היו אמיתיות או מצד "שלום מלכות"?ויש לזכור שמשפחת הנשיא היתה מקורבת למלכות, ואפילו אז "ההיתר" ליוונית בא ביחד עם דרשה מיוחדת, אפילו אז רק לעניין הכתב (לא התוכן!) ומסיבות דומות לשינוי הכתב בימי עזרא... ואכן אני מאמין שהיחס היה מעורב - כי הבנתי שהשמחים היו הקהילה היהודית הגדולה באלכסנדריה שלא ידעו עברית ועתה זכו להיפגש עם התורה, ויש לזכור שהתורה עוד תורגמה לפני כן (הר עיבל) אך הפעם אולי הנסיבות היו פחות חיוביות ויחד עם השמחה שהעם שלא יודע עברית עכשיו מקבל את התורה, זה עדיין בא תחת כורח של מלך נכרי, ויש בו מן פגיעה בקדושה וכפי שאומרים "ניתן לתרגם את לשון הקודש אך לא את הקודש שבלשון" וכפי המתואר, נאלצו להכניס שינויים וכפי שמוזכר בספרותהמאוחרת "נמסרה התורה לקליפות" ומזה ניתן להבין שהכוונה שהתורה הועברה בלי הפנימיות שלה שזה כמובן כטפל לעומת עיקר ולכן מהצד החיצוני של האירוע אולי מדובר במשהו חיובי אבל מהצד הפנימי ובטווח הרחוק מדובר באסון (ואולי בגלל זה נקבע כתענית צדיקים כי צריך להיות בדרגה מסויימת ממש להבין את משמעות האסון) ובזה ישולבו דברי המגיבים השונים בעניין זה, וכן שילוב אסון התרגום לאסון המצור - כדי להבין אותם, צריך להיות בעלי ראיה מעמיקה ומרחיקה (הרי גם בזמן המצור העם היה יחסית שאנן כפי שהנביא צווח) ורק לאחר זמן מבינים שמה שבהתחלה נראה שולי ואולי אף חיובי, הפך לגרעין לאסון... אך מעז ייצא מתוק וצום העשירי יהפוך לשמחה וימים טובים!