רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

המראה המושלמת

ז׳ באב ה׳תש״ע ז׳ באב ה׳תש״ע 18/07/2010 | מאת אפרת כפיר

הילד קולט את אופן ההתנהגות שלנו, שומר אותו בזיכרונו ואז מיישם אותו בזמן אחר. ממש כמו בומרנג.

בתור ילדה, אני זוכרת את עצמי יושבת עם חברותיי על החומה הרחבה שבחצר ביתי. היינו משחקות אחת בשיער של חברתה ומקשקשות על העתיד, ובעיקר מפנטזות על חתונה, בעל וילדים. זכור לי בבירור איך המחשבה על ילדים הביאה אושר עצום לליבי ומחשבות כמו... "כאשר לי יהיו ילדים, הם יהיו הכי מושלמים בעולם, הכי יפים, הכי חכמים והכי מחונכים. תהיה לי את המשפחה הכי רגועה ומאושרת..." ובאמת כמו באגדות, הנסיך והנסיכה התחתנו ונולדו להם שני ילדים והנה, אני אמא לשני ילדים מקסימים שמסבים לי אושר עילאי.

אחת החופשות הגיעה, ואנחנו אכלנו ארוחת בוקר טובה, לקחנו בקבוק מים קרים, פירות ויצאנו לטייל. דווקא בזמן הטיול הבחנתי כי ישנן התנהגויות מסוימות אשר לא הבחנתי בהן קודם, ושאותן ההתנהגויות אינן מוצאות חן בעיניי בכלל!

בימים כאלו בהם יוצאים לחופש משותף ניתן לבחון את כל העבודה שאנו משקיעים בילדים. בכל יום שעובר מיום לידתם, אנחנו משקיעים בחינוך, בהקניית הרגלים וחוקים וזו ההזדמנות שלנו לבדוק את כל מה שהשקענו בהם – לשים לב לנימוסיהם, סבלנותם, הערכתם לכסף, צורת המחשבה שלהם – וממש כאן החלו לתקוף את מוחי מחשבות רבות.

כמו פצצת אש שנפלה מהשמיים הבנתי שהילדים פשוט שיקפו חלק מההתנהגויות שלי

איך נפלתי בפח בלי לשים לב? איך לא הבחנתי בכך קודם? איך הייתי תמימה וכמה נזק גרמתי להם?! פתאום שמתי לב וראיתי לנגד עיניי את כל הטעויות שלי בחינוך, וכמו פצצת אש פתאומית שנפלה מהשמיים הבנתי – הילדים פשוט שיקפו חלק מההתנהגויות שלי.

אז מה עושים עכשיו?

ראשית ההבנה קשה מאוד. רואים לנגד העיניים שלא מספיק שאנחנו כאלה. מבלי ששמנו לב, הילדים האהובים שלנו מתנהגים באותה הצורה.

אנחנו מנסים לחנך אותם אחרת, מסבירים, מענישים, אך ללא הועיל. הילדים ממשיכים בשלהם! במקביל אנחנו מנסים להתמודד עם רגשות האשמה. איך יכולנו להתנהג כך, איזה נזק עצום גרמנו לילדים במו ידינו.

כל הורה יודע כמה יקרים בניו ובנותיו לליבו. אין לתאר במילים את ערכו של כל ילד, ואהבה זו אינה נמדדת ביחס לשום דבר אחר. ובכל זאת, קשיי היומיום מביאים אותנו להיות כל-כך עסוקים ונמרצים, נרגזים וכועסים, עד שאיננו מבחינים פעמים רבות עד כמה אנו פוגעים ביקר לנו מכל, עד כמה אנו מוליכים את ילדינו שולל בהתנהגות לא ראויה, פוגעים בהם ובנוסף לכך מקנים להם כלים "עכורים" להתמודדות בחיים.

אין ספק, הילדים הם ספוג רך ונעים. כל מה שהם רואים, שומעים או מרגישים הם פשוט קולטים ופולטים החוצה בזמן הדרוש.

לכעוס עליהם? זה לא ישנה דבר! באותה החופשה הבנתי שעליי לעבוד על עצמי ולשפר בדחיפות כמה מתכונותיי והתנהגויותיי, אחרת אני עלולה "להטביע" אותן בילדיי. השינוי האמיתי והמיידי צריך להיעשות עם עצמי ומהר, ואז להיות מועבר לילדים על ידי דוגמא אישית והרבה אהבה. עליי להקנות להם, מודל אחר שבו הם יבחינו ואותו יחקו.

התשובה נראית פשוטה לכאורה, אז מה הבעיה? פשוט נשנה ונשתנה! אבל כמה פעמים ניסינו לשנות את עצמנו בעבודה? ביחסים עם בן הזוג? מסתבר שזה לא כל כך קל ופשוט ושדרך הביצוע קשה מאוד. פתאום באמצע החיים, אתה מוצא את עצמך חייב בדחיפות לשים לב למעשייך, למילותייך, ולא די בכך אלא שעלייך לעבוד על עצמך לשנות את מידותייך בצורה מיידית!

פתאום באמצע החיים, אתה מוצא עצמך חייב בדחיפות לשים לב למעשייך, למילותייך

לגדל ילדים זו משימה לא פשוטה בכלל. מעבר להחלפת חיתולים, הרתחת בקבוקים, מקלחות וארוחות ערב, ישנו את הפן הנפשי-רגשי אשר בו כל הורה נדרש לתת דוגמא אישית, לחנך ואף להסביר בצורה נעימה ורגועה ולתפקד בכל סיטואצייה כאילו הוא למד 12 שנה לפחות בבית ספר להורות מתקדמת.

כמה פעמים מצאתם את עצמכם חוזרים הביתה עם שקיות מהסופר, רשימה ענקית של מטלות, בית שעוד לא התחלתם לסדר, ומי בכלל יכול לחשוב על תנומה קלה כדי לצבור כוחות. ואז מגיע הרגע בו אחד הילדים מבקש משהו או בוכה ואז... איך אנו מגיבים? האם אנו עוזבים את הכל יושבים עם הילדים ברוגע? מסבירים בסבלנות? מניחים לכל שאר המטלות לחכות? שמים את הילד במרכז?

את אשר קורה בסיטואציה זו אשאיר לדמיונו הפורה של כל אחד ואחד מכם...

ואלו הן ההתנהגויות אשר הילד קולט, שומר בזיכרון כמו מחשב, ופולט בזמן אחר. ממש כמו בומרנג.

אנחנו צריכים להחליט איזה ילדים היינו רוצים לגדל בבתינו. איך היינו רוצים שהם יתנהגו. לאיזה אנשים היינו רוצים להפוך אותם – לאנשים אדיבים? רוכשי כבוד? מנומסים? חכמים? נעימים? בעלי מוסר עבודה? ערכיים? ואז פשוט להתחיל לעבוד על עצמנו! פשוט להתחיל לנסות להיות אנשים שכאלו... ואז כבמעשה קסם, הילדים שלנו יהיו גם כאלה מבלי שנשים לב.

דוגמא אישית היא אחת הדברים הכי חשובים בחינוך ילדים. ברגע שניתן לילדינו דוגמא אישית כיצד יש להתנהג, הילד יחקה בצורה אוטומטית את ההתנהגות שלנו וירכוש אותה לכל חייו. התנהגות זו תעצב את אופיו ואת עתידו כך שנוכל להיות גאים בילד המקסים הזה שהצליח לגרום לנו להיות בני-אדם טובים יותר.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן