רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

לבקש סליחה מילד

י״ח באייר ה׳תש״ע י״ח באייר ה׳תש״ע 02/05/2010 | מאת טרי וינברג

בקשת סליחה יכולה לפרוץ שביל חדש במערכות היחסים המשפחתיות.

שלוש שנות הנישואים הראשונות שלנו הוקדשו בעיקר לניסיונות להפוך להורים. לא העלינו בדעתנו כי ההכנות המרובות, הבדיקות, הצילומים, הטיפולים והביקורים האין סופיים אצל רופא הנשים הם רק קצה קצהו של ההר הענק הנקרא הורות, וכי מעבר לעניין הביולוגי של ההריון, נדרש ככל הנראה גם הריון מנטלי, או אולי אפילו אקדמי, לקראת הפיכתנו להורים.

רק לאחר הלידה, או אפילו לאחר חודשים רבים, התחלנו להפנים עד כמה אנו לא יודעים כלום על גידול ילדים, החל מהבנת שלבי התפתחות מוטוריים, קוגניטיביים ורגשיים של הילד ועד הבנת המורכבות הרבה של מערכות היחסים בין הורה לילד.

מערכת היחסים הנרקמת בין ההורה לילדו היא הדבר המהותי ביותר הקובע יותר מכל את איכות החינוך והצלחתו. מערכת יחסים זו מבוססת ראשית על מאפייני אישיותם של ההורה והילד (מוחצנות/מופנות, יציבות/העדר-יציבות רגשית, פתיחות/נוקשות וכד'), מאפייני הטמפרמנט המולד (מזג רך, מזג קשה, מזג מסתגל לאט), וכן מרכיבים סביבתיים המשפיעים גם הם על מערכת היחסים (מספר הילדים במשפחה, טיב הקשר בין בני הזוג, מצב כלכלי ועוד). אם לא די בכל אלו, הרי שלעיתים עיכוב התפתחותי, לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז או מחלות שונות משפיעים גם הם במידה רבה על איכות הקשר ומערכת היחסים הנרקמת בין הורה לילדו.

מרקם עדין זה מהווה את הזירה בתוכה מתפתחת ומעוצבת אישיותו ודמותו של הילד, ועל פיו תקבע במידה רבה האינטליגנציה הרגשית שלו אשר תאפשר לו ביום מן הימים לנהל מערכות יחסים תקינות בבית הספר, בצבא, בזוגיות ובמשפחה. אינטליגנציה זו כוללת העמקת המודעות העצמית, הבנת הזולת, פיתוח יכולות אמפטיה ורגישות, טיפוח הדימוי העצמי, מיצוי יכולות וכישורים, קבלת החסרונות ועוד.

נטייתנו הטבעית כבני אדם היא להמשך לילדים הדומים לנו, או לילדים "הקלים"

בתוך מערכת היחסים אשר נרקמה ביני לבין ארבעת ילדי, גיליתי במהלך השנים עד כמה הבדלים אישיותיים עלולים לחבל בנקל בקשר, או לחילופין, אם אקדיש לכך את תשומת הלב הראויה, עשויים להפרותו ולהעשירו. נטייתנו הטבעית כבני אדם היא להמשך לילדים הדומים לנו, או לילדים "הקלים", אשר חינוכם הרגוע והשליו גורם לנו להרגיש הורים טובים ומוכשרים. עם ילדים אלו כמעט ולא נוצרו קונפליקטים, אך גם אם נוצרו, הם היו קלים ולא השאירו עקבות או משקעים. אך עם אלו מילדי שנולדו עם מזג סוער יותר, לקות למידה או עיכוב התפתחותי כזה או אחר, נשאבנו לא פעם לקונפליקטים שהסתיימו בכעס, מתח, עלבון ומפח נפש.

בשלב הזה כבר ידעתי היטב מניסיוני המקצועי, כי הורים נוטים לראות את האשם במערכת היחסים שהתקלקלה בילדיהם, אך מעט מאד מסוגלים לבחון את עצמם והשפעת אישיותם על קשר זה. הבנתי היטב כי לשם תיקון הקשר יהיה עלי לערוך סדרי עדיפויות משמעותיים בתוך שלל תפקידי חיי, ובפרט בתוך התפקיד ההורי, ולכן העמדתי במקום הראשון את מערכת היחסים ביני לבין ילדי. הבנתי מהר והפנמתי את המושג: "Good enough mother", או בעברית "האם הטובה דייה", אותו טבע דונאלד וו. וויניקוט. מושג זה מתייחס לחוסר יכולתנו להיות הורים מושלמים עבור ילדינו, אך בה בעת עלינו לשאוף להיות טובים דיינו, ובעיקר להשתדל תמיד להשתפר ולהשתדל למענם ולמעננו, כמיטב יכולתנו ובהתאם לנסיבות.

ובתוך הדיון הפנימי שערכתי ביני לביני על חוסר המושלמות ההורית, קרה הפלא הבא: הבנתי את כוחה הרב של הסליחה. הבנתי כי כולנו יכולים לטעות ולהיכשל, בשלל מצבים ותנאים, אך החשוב הוא מה אנו עושים עם טעויות אלו? כיצד אנו מתמודדים עמם ומה אנו מלמדים את ילדינו בדרך?

תהיתי אם עלי להיצמד בנוקשות לעמדתי הראשונית או להודות בטעותי

אני זוכרת אירוע עוצמתי במיוחד שארע לאחר ריב אחים, בו לא התאפקתי והתערבתי לטובתו של הילד הצעיר. אחיו הגדול אשר נפגע כבר קודם מרצף האירועים בינו לבין אחיו הקטנטן, נותר נדהם ונסער מהתערבותי ושיפוטיותי, פרץ בבכי עז ורץ נסער לחדרו. תהיתי אם עלי להיצמד בנוקשות לעמדתי הראשונית או להודות בטעותי. בחרתי בדרך השנייה, ועליתי אט אט לעבר חדרי השינה. מעבר למסך הבכי והדמעות הוא כלל לא הבחין שנכנסתי פנימה והתיישבתי לידו. נגעתי בידו ברכות, ושאלתי אותו אם יהיה מוכן לסלוח לי. אמרתי לו שטעיתי שהתערבתי, שטעיתי ששפטתי, וטעיתי בדרך בה ביטאתי את מחשבותי. אמרתי לו שהוא חשוב ויקר לי וכי אני אוהבת אותו מאד. ביקשתי סליחה.

סליחה זו, והסליחות ההדדיות שבאו אחריה, פרצו שביל חדש במערכות היחסים המשפחתיות. הבנו ביחד כי כולנו עלולים לטעות, ובמיוחד בתוך התא המשפחתי, המזמן פעמים רבות מצבי לחץ לא פשוטים. אך הדבר החשוב הוא לא רק להימנע מטעויות, אלא בעיקר לדעת לתת לעצמנו דין וחשבון על התנהלותנו, ובמידת הצורך להודות בטעות ולבקש סליחה.

למדנו ביחד כי כל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו, וגם אם בני משפחה אחת אנו – איננו בהכרח זהים. השונות בדרך בה כל אחד מאיתנו מפרש מצבים, מרגיש ומגיב, לא חייבת להפוך לעימות. אם נלמד כיצד לבטא את השונות בינינו בדרך מכובדת, ונפתח את יכולות התקשורת בינינו, לא רק שנפחית את מצבי העימות למינימום, אלא אף נבין כיצד נוכל לנהוג אחרת בפעם הבאה ולתקן את הטעון תיקון.

הסליחה הפכה בביתנו למילת קסמים הסוללת דרכים חדשות. עם הסליחה אנו מכבדים את השונות בינינו ולומדים את הפצעים הכואבים של כל אחד מאיתנו. הסליחה לא יכולה למנוע את העבר, אך היא הופכת למנוף ענק לעתיד הקשר המשפחתי וליכולת האישית של כל אחד מאיתנו ללמוד עוד ועוד על עצמו ועל זולתו, ולא להפסיק לגדול.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן