שאלה שהועברה אלי דרך חברה:

אמונה שלום,

בני המתבגר נמצא עכשיו בתקופה קשה מאוד. הוא מתעלם מרוב הדברים שאנחנו אומרים, לא מציית לכללים של הבית ולאחרונה אף מאיים לעשות פירסינג בשפה. חוץ מזה שהוא גורם לאביו ולי דאגה ולחץ, אני חוששת מהשפעת התנהגותו השלילית על הילדים האחרים שבבית.

אם שחוקה לבן מתבגר.

אם שחוקה יקרה,

התעודדי. ראשית, ההתנהגות של בנך (למרות שהיא מאוד לא נעימה) נמצאת בתוך טווח ההתנהגויות הנורמאליות של גיל ההתבגרות.

שנית, למרות שמעשיו מעידים כביכול שהוא מתעלם ממה שאתם אומרים, אני יכולה להבטיח לכם שהוא לא. העצות שאתם נותנים, המילים שאתם אומרים, הצורה בה אתם מבטאים אותן והדרך בה אתם מתנהגים, כל אלה משפיעים עליו. הילדים שלנו מושפעים מאוד מהערכים שאנו מבטאים – הן בדיבור והן במעשה. וכשהם יבקעו לבסוף מהתקופה הזאת (כן, אני יודעת, זה לא הולך לקרות בזמן הקרוב!), תופתעו לגלות כיצד הם מעצבים את עצמם על פי הדוגמא שלכם. פשוט צריכים המון סבלנות והמון אמון.

שנית, למרות שמעשיו מעידים כביכול שהוא מתעלם ממה שאתם אומרים, אני יכולה להבטיח לכם שהוא לא

הדבר הכי חשוב הוא לעולם לא להיכנע, אף פעם לא לאבד תקווה.

בעוד שבתור הורים אנחנו מאוד מודאגים מההשפעה השלילית של ההתנהגות המתריסה או הלא ראויה הזאת על צאצאינו האחרים, לא היינו רוצים לספק להם סיבה עמוקה ורצינית יותר לדאגה

כל ילדינו – ובמיוחד הילדים הקשים מביניהם – זקוקים לאהבתנו. הם צריכים לדעת שאף פעם, ה' ישמור, לא נעזוב אותם, ושתמיד נהיה שם בשבילם.

אם אנחנו מחליטים שאנחנו חייבים להרחיק ילד אחד כדי להגן על האחרים, אנחנו עושים טעות רצינית. אנחנו מלמדים את כל ילדינו שאהבתנו כלפיהם תלויה בדבר, ושיש מעשים שיכולים להוביל אותם לסוג מסוים של נישול. אנחנו מוסיפים מצע תחתי של פחד וחשש לתוך חייו של כל אחד מהם, וגורמים לכל ילדינו לחוש פגיעים וחשופים.

מצד שני, אם הילדים שלנו (כולל המתבגר עצמו) רואים שלמרות שאנחנו לא מרוצים מהתנהגויות ועמדות מסוימות שלהם, אהבתנו כלפיהם נותרת יציבה – כולם יתחזקו, והבית יגלם בתוכו ביטחון.

למתבגר מרדן, שאף פעם לא נותנים לו לשכוח כמה שההורים שלו אוהבים אותו ומאמינים בו, יש סיכויים הרבה יותר טובים לצאת בהצלחה מהמצב הזה.

בנוסף, אנחנו לא צריכים לזלזל בתמיכת האחים. במקום להפריד אותם זה מזה - או אפילו גרוע יותר, להפנות אותם זה נגד זה - אהבתם וקרבתם של האחים יכולה להיות כוח רב עוצמה שישמור על המתבגר המרדן בחיק משפחתו.

אמא יקרה. אני לא אומרת שזה הולך להיות קל, שזהו מרשם קסמים או שלא יעמדו בדרככם אבני נגף. אם את עדיין מודאגת מההשפעה השלילית על הילדים האחרים, תדאגי שהם לא יגיבו כלפיו בצורה שלילית. הוא בודד ומפוחד והתמיכה שלהם (ושלכם) צריכה לתת לו גב. חור באוזן (או בשפה או באף) ייסתם ויתוקן בקלות. חור בלב הרבה יותר קשה לתקן.