רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

על החיים ועל המוות

י״א בטבת ה׳תשע״ט י״א בטבת ה׳תשע״ט 19/12/2018 | מאת רויטל שנור

על ההזדמנות להכיר לילדים את מושג המוות בעת לימוד פרשת 'ויחי'

בכל מפגש עם מוות אנו שואלים את עצמנו שאלות על מהות המוות ומשמעות החיים.

גם ילדים קטנים שואלים את עצמם שאלות רבות כאשר הם נחשפים באקראי או במכוון למידע אודות מוות.

לדאבון הלב, במציאות הישראלית ילדים שומעים אודות אירועי מוות בגיל צעיר. לעיתים באמצעות דיווחים בתקשורת ולעיתים מצערות יותר הם חלק ממעגלי הפגיעה של אירוע טרגי. העובדה הזו מזמינה אותנו כהורים לחשיבה על הדרכים לתווך לילדים את המידע לגבי היותנו בני תמותה.

מוכרת לנו ההצעה לעמת ילד עם מציאות של אובדן, כבר בגיל צעיר, באמצעות סיפור. לדוגמא: הספר 'מעשה בחמישה בלונים' מציג חמישה ילדים שחוו אובדן של הבלון שלהם כל אחד מהם בדרך שונה. הספר מציג גם אסטרטגיות התמודדות. זוהי פגישה ראשונית עם אובדן של חפץ דומם והיא מתוארת בשפה פשוטה מאד המתאימה לפעוטות בני שנתיים שלוש.

התמודדות מורכבת יותר, של פרידה מיצור חי , מוצעת בגיל מעט יותר גדול (סביב גיל חמש-שש), באמצעות היחשפות לתופעת המוות של בעלי חיים, בסיפורת או באופן מוחשי בפינת החי.

הרציונל מאחורי ההצעה הוא שחשוב לכתחילה להכיר לילד את המוות והאובדן כמושג, כתופעה , מתוך גישה בריאה אל המוות שהוא חלק טבעי ממעגל החיים. כשם שאנו מציגים לילד תופעות נוספות שהוא עדיין לא צפוי להתמודד איתם כמאורע בחייו האישיים בקרוב. זאת כיוון שללא הצגת הנושא באופן מסודר מפי מבוגר, הילד קולט את הנושא באופן עמום ומאיים הרבה יותר ועלול אף לפתח חרדה מפניו. היה זה אריקסון שטען כי הורים הפוחדים מן המוות מגדלים ילדים הפוחדים מן החיים.

אך, סיפורים על בעלי חיים או על אובדן של חפצים דוממים, אינם מאפשרים לילד להיפגש עם הרעיון של נצחיות הנשמה! להפך, הילד קולט שיש פה אובדן סופי, ללא השארת זכר.

האמונה שרוחו של האדם ומפעל חייו נשארים אחריו, היא מרכזית בעת התמודדות עם אירועי מוות. העדר התייחסות אליה הופך את המפגש עם תופעת המוות למפגש עם חידלון מוחלט. מצטייר מצב כאילו היה זה סוף שאין לו שום המשך.

למעשה, המפגש עם מושג המוות הוא עוד הזדמנות לשים לב שהאדם הוא הרבה יותר מבשר ודם. זו הזדמנות שמזכירה לנו את מציאות ה'נשמה' בקרבנו ואת האמונה שלנו שיש בעולם החומרי הזה מהות רוחנית שמנותקת מחומר.

אם נרצה בשלב ראשון, בגיל צעיר, להכיר לילדנו את המוות כתופעה תיאורטית, ולאפשר להם גם הבנה קוגניטיבית של המושג, גם חיבור לחוויה רגשית וגם תובנה רוחנית לגביו, ספק אם נצליח לעשות זאת בעת הקראת ספרים המתארים מות חיות מחמד.

נדמה שהזדמנות מדוייקת לפגוש מוות אנושי נורמטיבי ומרוחק מהמציאות היומיומית של הילד, ממתינה לנו בפרשת 'ויחי'. פרשה זו מתארת את רגעי הפרידה של יעקב אבינו מהעולם. זהו מוות של אדם מבוגר ודגול. מוות של אדם חי ואמתי. אך עם זאת אדם שמרוחק מאד מהמציאות שלנו, מהרבה מאד בחינות. בשל כך, ברוב מוחלט של המקרים, זהו סיפור שלא מעורר בלב הילד אימה. הוא מעורר סקרנות ואפילו מעורר יראת כבוד.

יעקב אבינו נפטר כאשר כל בניו סמוכים למיטתו, מקבלים את ברכתו ומאזינים לצוואתו.

יעקב אבינו ביקש להיפרד מן העולם באופן העילאי והשלם הזה. כמובא במדרש:

"אמרו, מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו היה אדם מהלך בדרך ומת, עד שבא יעקב לעולם ואמר לפניו, אם סבירא לפניך יחלה אדם וישהה על מיטתו עד שיצווה את בניו ובני ביתו, אמר הקב"ה מוטב שאתן טובה זו על ידי צדיק זה..." (מדרש חופת אליהו רבה)

יעקב אבינו זכה.

זוהי הזדמנות עבור ילדים לפגוש את תופעת המוות מתוך גודל, עומק וקודש. מוצע כאן להורים לספר לילדים צעירים, את סיפור מותו של יעקב, לאט ובבהירות. ובהזדמנות זו אפשר להסביר בשיחה פתוחה ורגועה, כמה מושגים בסיסיים.

מהו מוות? מה נשאר אחרי אדם שעוזב את העולם? מדוע מלווים אותו בהלוויה כשם שמלווים אורח השב אל ביתו? ואיך קשור המוות לחיים? כל אלה שאלות צפויות, אך יש לצפות לשאלות נוספות שיתעוררו בילד. כדאי להתכונן אליהן. מאמרים וספרים מתייחסים לתחום ומציעים דרכים לתיווך הנושא לילדים. חשוב שההורה יכיר תכנים אלה וירגיש מוכן לשאלות. (מידע שיסייע להורה, ניתן למצוא בנספח שכתבה הפסיכולוגית החינוכית דורית שילוח לספר הילדים 'סבא איננו' ובמקורות רבים נוספים.)

יודגש שהכרחי לגלות רגישות לרמה הקוגניטיבית והרגשית של הילד ולדבר באופן מותאם ליכולת ההכלה שלו. אין גיל 'נכון' לשיח הזה וכל הורה צריך להיות מודע למצב הילד שלו ולרמת פתיחותו לשיח מסוג זה. אגב, יש לשים לב שילדים שמתמודדים כעת עם אירוע טרגי עלולים דווקא להיות מוצפים מדיבור נוסף על מוות. בכל מקרה כזה מומלץ להתייעץ ולברר את הדברים באופן פרטני עם איש מקצוע.

עבור ילדים המתמודדים עם אובדן קרוב, נכתבו כמה ספרי ילדים המנגישים לילד מידע אודות מאורע מוות ספציפי ואגב כך מקנים לו כלים להתמודדות. כזה הוא למשל הספר 'אחי היה גיבור'. הספר נכתב על ידי ד"ר איילין חוטר, אמו של גבריאל חוטר הי"ד שנרצח בפיגוע בישיבה בעותניאל יחד עם שלושה בחורים נוספים. זהו ספר מקסים שנכתב מנקודת מבט של ילד. ספר זה אינו יחידי וישנם עוד כמה ספרים מסוגו. אך ספרים אלה מומלצים לילדים המתמודדים עם אובדן ולאו דווקא לכל ילד.

הוצע כאן לפתוח נושא כאוב וחשוב לשיח עם ילדים צעירים שאינם מתמודדים עם אובדן קרוב. פרשת 'ויחי' מהווה הזדמנות מתאימה לעורר שיח כזה. מובן שזה מצריך את המבוגר לברר קודם כל עם עצמו, את העמדה הפנימית שלו כלפי הנושאים המורכבים של החיים, כדאי להשקיע אנרגיה באפיק זה של התמודדות עם אובדן, שכול ומוות, באופן בריא.

לפני אלפי שנים ביקש יעקב אבינו למות רק לאחר שיצווה את בני ביתו. אנו, בדור של פעמי גאולה מבקשים : "ובילע המוות לנצח ומחה השם אלוקים דמעה מעל כל פנים".

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן