רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

מתות לרזות

י״ז בסיון ה׳תשס״ז י״ז בסיון ה׳תשס״ז 03/06/2007 | מאת ד"ר מאיר ויקלר

מהי הפרעת אכילה ומהם הסימפטומים שלה? אם לילדתכם אכן יש הפרעת אכילה, מה גרם לכך, מהן אפשרויות הטיפול וכיצד תוכלו לעזור לה?

נראה שבתכם ירדה מאוד במשקל בזמן האחרון. היא הפכה להיות בררנית יותר באוכל ובקושי אוכלת בנוכחותכם. היא טוענת שהיא לא רעבה או שהיא מרגישה "שבעה נורא" כשאתם יודעים שהיא לא אכלה כלום במשך היום. לא רק שנראה שהיא מגזימה עם הדיאטה שלה, היא גם מתעמלת בצורה מופרזת.

האם ייתכן שבתכם סובלת מהפרעת אכילה? מהי הפרעת אכילה ומהם הסימפטומים שלה? אם לילדתכם אכן יש הפרעת אכילה, מה גרם לכך, מהן אפשרויות הטיפול וכיצד תוכלו לעזור לה?

מהן הפרעות אכילה?

הפרעות אכילה הן דפוסי התנהגות הרסניים הקשורים לאוכל. בכל הפרעות האכילה יש עיסוק-יתר באוכל, כשהאדם חושב ללא הרף על דיאטה. באנורקסיה, למשל, כמות המזון שהאדם אוכל יכולה להיות מבוקרת, מוגבלת מאוד ו/או שהאדם הופך את האכילה לטקס. אנורקטיות עלולות לגלות חוסר רצון או חוסר יכולת לאכול בנוכחותו של אדם אחר. תכופות הן מתלוננות על תחושת מלאוּת או נפיחות כשהן, למעשה, מורעבות.

בכל הסוגים של הפרעות אכילה, דימוי הגוף של הנערה הצעירה מעוות קשות

בולימיה מאופיינת לסירוגין בבולמוסי אכילה שלאחריהן מגיע שלב ה"התרוקנות", בעיקר על-ידי הקאה מכוונת של המזון שנאכל. במקרים מסוימים, נעשה שימוש מופרז במשלשלים למיניהם כדי לרדת במשקל. בכל הסוגים של הפרעות אכילה, דימוי הגוף של הנערה הצעירה מעוות קשות. הנערות רואות את עצמן שמנות ובלתי-מושכות הרבה יותר מכפי שהן נתפסות על-ידי אחרים. הן גם מתנגדות בתוקף למאמצי הזולת לתקן את תפיסתן.

גם אנורקטיות וגם בולימיות עלולות להתעמל בצורה מוגזמת מתוך ניסיון נואש להוריד עוד יותר במשקל. הן מסוגלות להתעמל במשך שעות ולעסוק בתרגילים אירוביים מאומצים, שעל פי הרגשתן חיוניים כדי לשרוף את השומן העודף בגופן.

היו מקרים של ילדים צעירים שאובחנו כסובלים מהפרעות אכילה כבר בגיל 7-8 וכן של מבוגרים בגיל העמידה עם הפרעות אכילה, אבל הרוב המכריע של המקרים מתגלה בגיל ההתבגרות ו- 95% מהסובלים מהפרעות אכילה הן נשים.

על פי רוב, הסובלות מהפרעות אכילה נוטות להיות פרפקציוניסטיות וביקורתיות ביותר כלפי עצמן. הן סובלות מביטחון עצמי ירוד ומדימוי עצמי נמוך. הן כמהות לתשומת לב ולאישור מאחרים ועלולות אפילו להצטייר כמניפולטיביות ביחסים הבין-אישיים שלהן. הן סודיות ומסתוריות לגבי הרגלי האכילה שלהן וכמעט תמיד מכחישות שיש להן בעיה עם אוכל.

הפרעות אכילה הן במידה רבה בעיה פסיכולוגית, אבל יש להן השלכות רפואיות חמורות ביותר. ההרעבה העצמית של האנורקטיות והתקפי הזלילה וההקאה של הבולימיות פוגעים תכופות בתפקוד הגוף בצורה כה חמורה, שבמקרים רבים הווסת נפסקת. בנוסף לכך, הירידה הדרסטית במשקל עלולה לגרום לכשל כלייתי, התקפי לב ואפילו מוות.

מה גורם להפרעות אכילה?

הפרעות אכילה נגרמות כתוצאה ממגוון גורמים. עם זאת, ייתכן שאחת (או יותר) מההשפעות הבאות תרמה למצב.

 

  1. הדמויות בתקשורת. גם אם ילדייך לא צופים בטלוויזיה או הולכים לסרטים, הם חשופים לפרסומות אופנה על לוחות מודעות ובעיתונים וכתבי עת המציגים את הגוף הרזה כמושלם ומושך. המסר המועבר על-ידי דמויות אלה הוא שאינך יכולה להיות מקובלת בחברה או מצליחה, אלא אם כן את רזה כמו הדוגמניות. עבור נערות בגיל ההתבגרות, שעלולות להרגיש חוסר ביטחון לגבי מעמדן החברתי והופעתן גם בלי כל אלו, ירידה במשקל עלולה להפוך לדבר בעל חשיבות עליונה.
  2.  

     

  3. התעללות. כשילדים עוברים טראומה כלשהי של הטרדה או התעללות, הם זקוקים לעזרה מקצועית כדי למנוע נזק פסיכולוגי ארוך טווח. אם הוריהם לא היו מודעים לטראומה של הילד או לא היו מסוגלים, מסיבה כלשהי, להשיג לילד את הטיפול המתאים - הילד נמצא בסיכון גבוה לפתח הפרעת אכילה בגיל ההתבגרות.
  4.  

     

  5. תפקוד משפחתי לקוי. אם הילדים גדלים בבתים שבהם קיימת אלימות מילולית רבה או רמה גבוהה של עימותים ועוינות (ולא משנה אם הילדים מהווים מטרות לאלימות או פשוט צופים מן הצד), הם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעת אכילה.

     

    נערות שחיות בבתים בעלי תפקוד לקוי שכזה מרגישות תכופות תחושה קשה מאוד של חוסר אונים: חוסר אונים לתקן את הבעיות שאינן נתונות לשליטתן. על-ידי שליטה באכילתן (המתבטאת בהפרעת האכילה), הן מנסות באופן לא מודע לשלוט באחד התחומים בחייהן, כלומר אוכל, שנמצא בשליטתן. הן עלולות גם לנסות, באופן לא מודע, לאחד בין ההורים המסוכסכים, בכך שהן מכריחות אותם למקד את תשומת לבם בהפרעת האכילה, כפי שמומחש בשתי הדוגמאות הבאות.

 

סיפורה של ריקי

ריקי הייתה הצעירה במשפחתה. אחותה הגדולה הציבה סטנדרט שהיא הרגישה שלעולם לא תוכל לעמוד בו. אחותה הייתה יפה יותר, חכמה יותר ומצליחה יותר בחברה. כאילו שלא די בכך, הוריה של ריקי היו ביקורתיים למדי ולא תמכו בה או עודדו אותה. אמה הייתה קשוחה במיוחד בחוסר שביעות הרצון שלה מהופעתה של ריקי, ציוניה וחבריה.

כשריקי הגיעה לתיכון, היה לה ברור שלעולם לא תצליח לרַצות את הוריה. כשראתה את אחותה הגדולה נהנית מההערכה שריקי עצמה כה כמהה לה, חוסר החיבה שהרגישה שהוריה חשים כלפיה הכאיב לה אף יותר.

כדי לרפא את תחושת הפגיעה שלה, חיפשה ריקי נחמה באוכל. הדבר שיפר את הרגשתה באופן זמני, אבל המשקל העודף שצברה רק עורר הערות מעליבות נוספות מהוריה. ריקי ניסתה להתמודד עם בעיה זו על-ידי הקאה לאחר בולמוסי האכילה שלה. הדבר יצר דפוס של בולימיה, ונדרש טיפול משפחתי מכאיב וקורע לב כדי לפתור את הבעייה שהתפתחה.

סיפורה של הדס

כשהייתה הדס בת 12 התגרשו הוריה. הגירושין נערכו בתיאום בין שני הצדדים והיו ידידותיים. הוריה השתמשו באותו עורך דין כדי להגיש את המסמכים ולא היו קרבות סוערים בבית המשפט על המשמורת. הוריה הסכימו ביניהם שלאמה של הדס תהיה משמורת ולאביה יהיו זכויות ביקור נרחבות.

הגירושין נבעו מקשר מחוץ לנישואין של אביה, שנמשך גם לאחר פירוק הנישואין. אביה של הדס היה כה עסוק בקשר הזה, שהוא כמעט לא ניצל את זכויות הביקור שלו אצל בתו. שנה לאחר מכן, נישאה אמה של הדס בשנית ולאחר זמן קצר הביאה ילדים נוספים לעולם עם בעלה השני. הדס הרגישה שאמה מקדישה תשומת לב רבה יותר לאחיה החדשים ולאביה החורג, מאשר לה. כשהגיעה הדס לכיתה י"ב, היא הרגישה כה נטושה, שביקשה לעבור לגור עם אביה ואשתו החדשה.

יחד עם זאת, הדס הפכה להיות מרדנית וחסרת כבוד כלפי שני הוריה. סגנון הביגוד שלה והחברים שבחרה שיקפו גישה מתנגדת וחדשה זו. היא חזרה לבית אמה, אבל היה ברור שהיא לא מאושרת ושהיא מלאת טינה.

ככל שגברו העימותים עם אמה, הלכו וגברו חוסר שיתוף הפעולה של הדס וחוסר צייתנותה. ציוניה בלימודים גם הם צנחו. בשלב זה הציעה אמה שהדס תשוחח עם מטפל. בתחילה הדס התנגדה, אבל בסופו של דבר נכנעה. לאחר מספר שבועות של פגישות אינדיבידואליות, הזמין המטפל את אמה של הדס לפגישה משותפת. באותה פגישה גילתה האם את מה שכבר חשדה בו - שהדס הפכה להיות אנורקטית.

הטיפול האינדיבידואלי בהדס נמשך. עם הזמן נזקקה הדס גם לשני אשפוזים. שני הוריה של הדס התארגנו לטיפול משפחתי. אמה אפילו החלה ללכת לטיפול אישי משלה כדי לקבל תובנה רבה יותר לגבי יחסיה המתוחים עם בתה. נדרשו שנתיים נוספות, אבל האם למדה כיצד להביע את אהבתה לבתה בדרך שהתאימה להדס ובסופו של דבר, הדס התגברה על הפרעת האכילה שלה.

אפשרויות הטיפול

לרוע המזל, אין אפשרות טיפול אחת שהוכיחה את עצמה כמרפאת הפרעות אכילה ביעילות גמורה. לכן, לעתים קרובות יש צורך לשלב בין חלק מהאסטרטגיות הבאות:

 

  1. אשפוז. בגלל האופי מסכן-החיים של הפרעות אכילה, לעתים יש צורך באשפוז. מלבד מקרי חירום שכאלה, אשפוז יכול גם להועיל כחלק מתוכנית טיפול אינטנסיבית שנועדה במיוחד עבור חולים עם הפרעות אכילה. תוכניות אלה מותאמות לבני נוער וכוללות הסברה תזונתית והקניית הרגלי אכילה חדשים, כמו גם טיפולים קבוצתיים ואינדיבידואליים.
  2.  

     

  3. ייעוץ רפואי. לא קיים טיפול רפואי בהפרעות אכילה, אבל מומלץ שהנערה תימצא במעקב של רופא המתמחה ברפואת בני נוער. מטרת ייעוץ זה היא לקבוע אם וכאשר יש צורך באשפוז וכן לטפל בסיבוכים הרפואיים הנובעים מהפרעת האכילה.
  4.  

     

  5. טיפול נפשי אישי. חשוב שלנערה יהיה מטפל משלה, שיכול לעזור לה לפתור את הקונפליקטים הרגשיים הטמונים בבסיס ההפרעה, לטפל בדימוי הגוף המעוות וביחסי המשפחה הלא-בריאים. הסובלות מהפרעות אכילה נוטות להיות מסתוריות וחסרות אמון. כתוצאה מכך, חיוני שיהיה להן מטפל אישי משלהן שבו יוכלו לבטוח, ללא חשש מחשיפה לא רצויה.
  6.  

     

  7. טיפול משפחתי. כשהנערה מפתחת את הפרעת האכילה, יחסיה עם אחד מהוריה או עם שניהם לרוב הופכים מתוחים. הדרך הטובה ביותר לפתור מתחים אלה, לבנות את האמון ולגשר על הפערים היא באמצעות טיפול משפחתי, שבו המטפל פוגש את הנערה יחד עם הוריה.

 

כיצד לעזור

מלבד נקיטת הצעדים ההכרחיים למתן טיפול, יש מספר דברים שבאפשרותכם לעשות כדי לסייע לבתכם להתמודד ובסופו של דבר, להתגבר על הפרעת האכילה שלה.

 

  1. אל תדברו על אוכל. המצב הזה קשור הדוקות לאוכל, אבל הוא לא ייעלם אם תעודדו את בתכם לאכול כרגיל. באופן פרדוקסלי, אחד הדברים הטובים ביותר שבאפשרותכם לעשות כדי לעזור לה, הוא להימנע משיחות על אוכל.
  2.  

     

  3. הבאת בתכם לטיפול היא צעד חשוב, אך חשוב באותה מידה ואף יותר - שתשתפו פעולה באופן מלא עם הרופאים והמטפלים של בתכם. אם הם נותנים לכם קווים מנחים והמלצות, בצעו אותם, גם אם אתם לא תמיד מסכימים עמן. אם הם מבקשים את נוכחותכם בפגישות טיפול משפחתי או טיפול קבוצתי, עשו כל מאמץ להגיע. ההשתתפות שלכם בטיפול של בתכם ממחישה לה את דאגתכם לרווחתה הרבה יותר מכל דבר אחר.
  4.  

     

  5. בין אם בפגישה טיפולית או בבית, נסו לקבל את רגשות בתכם מבלי להתגונן. אינכם חייבים להסכים עם כל התלונות של בתכם לגביכם. ללא ספק, חלקן עלולות להיות מוגזמות או מעוותות. אף על פי כן, ייתכן שילדתכם פיתחה הפרעת אכילה כתוצאה מכך שהיא מרגישה שלא שומעים אותה או לא נותנים תוקף לרגשותיה. לכן, חשוב מאוד שתקשיבו לה בצורה המסורה ביותר שתוכלו.

     

    עודדו אותה ואפילו "משכו אותה בלשונה", לבטא רגשות מודחקים של טינה ואכזבה כלפיכם או כלפי בני משפחה אחרים. ייתכן שיקשה עליכם לשמוע דברים אלה, אבל הדבר יזרז מאוד את החלמת בתכם.

 

מפחיד מאוד לראות את ילדתכם האהובה לכודה במעגל הקסמים ההרסני של המשטר הנורא שכפתה על עצמה. ההשלכות החמורות של המצב הזה מצדיקות את רמת הדאגה הגבוהה שלכם. עם זאת, החדשות הטובות הן שבעזרת הטיפול המתאים, הרבה סבלנות ואורך רוח, ניתן להתגבר בהצלחה על הפרעות אכילה ובתכם תוכל להמשיך ולבנות חיי נישואין וחיי משפחה בריאים משל עצמה.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן