לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




להיות הורה לא-מושלם

להיות הורה לא-מושלם

פרפקציוניסטים חיים בעולם הלא-נכון. למדו את ילדיכם להימנע מהרגל מגביל זה.

מאת הרב נח אורלוויק

יש דבר אחד בלבד שהוא תמיד מושלם בעולם הזה – פתיתי שלג. הם יפהפיים, ייחודיים, מעוצבים בצורה מושלמת – אבל הם נמסים. במהירות.

חוסר שלמות הוא סימן ההיכר של העולם הזה. הדבר נכון גם לגבי הורות.

ההכרה בכך שאין דבר כזה "הורה מושלם" היא צעד חשוב לקראת הפיכה להורה טוב.

הורים טובים עוזרים לילדיהם להבין ולקבל את חוסר השלמות שבעולם ובעצמם. ועדיין, הורים רבים, למרות היותם אוהבים ושופעי כוונות טובות, מלמדים מבלי משים את ילדיהם להיות פרפקציוניסטים.

מהו פרפקציוניזם?

פרפקציוניסטים אינם יכולים להפריד בין מי שהם, לבין איכות ביצועיהם.

בכל פעם שעומדת בפני אדם פרפקציוניסט משימה או בחינה, הדבר מאיים עליו. הוא מרגיש שהוא טוב רק אם יצליח. אם אינו יכול להצליח, הוא מרגיש שמשהו בו לא בסדר.

זה מתכון לאסון.

הפרפקציוניסטים נידונים לאינספור כישלונות קטנים. ככלות הכל, הם חיים בעולם בלתי מושלם. כתוצאה מכך, ילדים פרפקציוניסטים מפתחים דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון ביכולתם לעשות דברים – כיוון שעשיית דברים פירושה עשייתם בצורה מושלמת – והדבר כמעט אף פעם אינו מצליח.

אם אתם פרפקציוניסטים, קרוב לוודאי שילדכם ילמד להתייחס לעולם באותו אופן. הדרך הטובה ביותר ללמד את ילדכם לקבל את חוסר השלמות של העולם, היא להדגים לו התנהגות זו בעצמכם.

כשילדכם חוזר הביתה ומספר לכם שהוא קיבל 85 במבחן, אל תאמרו, "ולמה לא ענית נכון על השאלות האלה?". תגובה כזו היא פשוט התעללות! היא מוחצת את הערכתו העצמית של הילד.

הדגישו את מה שנכון

ילדים מתחזקים ובונים את הערכתם העצמית כתוצאה מהחיזוקים שהם מקבלים על עשיית דברים בצורה נכונה. חינוך הולם לילדיכם – בנושאים הקשורים לבית הספר או לחיים בכלל – מתבסס על הצלחותיהם. חשבו על הדרך בה ילדים לומדים לדבר:

אינכם יושבים עם בתכם בת השנה ורבע כדי ללמד אותה את הצלילים של כל אותיות האלף-בית והצירופים שלהם. אינכם יושבים עמה כדי לתרגל את אופן ההגייה של כל אות.

היא פשוט מדברת!

בספרד, אימא ואבא נקראים "מאדרה" (Madre) ו"פאדרה" (Padre). באנגלית הם נקראים "מאמי" ו"דאדי".

תינוקת בת 12 חודשים היושבת בכיסא אוכל ומגרגרת "מה, מה, מה", פשוט מדברת בשפת התינוקות. בספרד, אמה של התינוקת תזנק מכיסאה, תספוק כפיים ותתקשר לאמה לספר לה שהתינוקת התחילה לדבר: "היא ניסתה לומר 'מאדרה'!"

בישראל, "מה, מה, מה" יקפיץ את האם המאושרת באותה מידה, כי זה כמעט "אמא", ובארצות הברית יהיה ברור שהילדה דווקא בדרך לומר "מאמי".

מדוע, אם כך, איננו מתעקשים על ההגייה המושלמת מהרגע הראשון? כיוון שאנו מבינים כי יום אחד "בּוּבּי" יהפוך ל"דובי" ו"תוּל" ל"חתול". אנו מקבלים את חוסר השלמות המאפשר לנו להתקרב לשלמות.

ילדכם אינו "מכונת נחת"

לפני מספר עשורים, החלו אמצעי התקשורת לדבר על "פער הדורות", כיוון שילדים הרגישו כי הוריהם לא מבינים אותם. בקהילה היהודית טען המורה שלי ז"ל, הרב שמחה וסרמן, כי הדבר נובע בחלקו מהתופעה המוזרה הנקראת "תסמונת-הבן-שלי-רופא".

הורים רוצים, מה שאנו קוראים, נחת – גאווה ואושר – מילדיהם, וזה טבעי. הורים רבים הגדירו נחת כנובעת מהעובדה שבנם (או בתם) רופא/ה.

הבעיה היא, שהורים אלה התייחסו לילדיהם כאל "מכונת נחת": הוא כאן כדי לספק לי עונג. ובכן, הוא לא. גישה זו גורמת לילד להרגיש שהחלטות הוריו לא בהכרח נעשות לטובתו. הוא לומד כי ה"הישג" שלו כשלעצמו אינו בהכרח לטובתו.

עליכם להרחיב את הגדרתכם להצלחה כך שתכלול הישגים לא-אקדמיים ותייצג נאמנה את האופי והאישיות של ילדיכם. עליכם לגלות במה הם טובים. לשם כך, עליכם להכיר אותם.

כל הישג הוא ראוי

הרגישו טוב לגבי ההישגים של עצמכם ושל ילדיכם. זוהי תרופת הנגד לפרפקציוניזם. שמחו את שמחת ההישג, ואל תזלזלו בהישגים הקטנים כי הם לא קטנים משתי סיבות:

ראשית, ממה אתם חושבים שעשויים הישגים גדולים?

שנית, אף מעשה טוב אינו הולך לאיבוד. כפי שבפיסיקה אף חומר אינו נעלם, כך הדבר גם בעולם הרוחני – הכל הוא לנצח. אפילו הדבר הקטן ביותר שאתם עושים אמור להעניק לכם עונג לעד. מילה טובה שנאמרה לעולם אינה הולכת לאיבוד. אף חיוך שאתם מעניקים אינו לשווא. לכן, שמחו בו.

20/5/2006

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 8 תגובות ב-8 דיונים

(8) תניה גלאור, 27/8/2012 18:14

מחמאות לרב נח אורלוויק

סיימתי לקרוא ספר מדהים בנושא חינוך - מומלץ לכל הורה...ובעיקר לעצמנו , כדי להבין למה אנחנו מי שאנחנו..עכשיו הבנתי הכל-סופסוף-הספר גילה לי על עצמי המון דברים!!! קראתי והרגשתי איך הספר מרפא אותי.שם הספר : "משמעת מתוך אהבה" - בין הורים לילדיהם.המשמעת בבית,גישה חינוכית בדרכה של תורה.של הרב נח אורלוויק...שוב ממליצה בחם:)))...אלה המילים שכתבתי בעמוד הפייסבוק שלי...ישר כוחך הרב נח אורלוויק.תבורך :)))

(7) צילה עקרי, 25/7/2012 14:18

" דודה שלי"

יש לי דודה שתמיד פרגנה לילדיה ..כל אחד בהתאם ליכולת שלו ולהצלחות הקטנות שבדרך...תרמה לילדיה המון בטחון עצמי..

(6) מור, 30/1/2012 10:45

מאמר נפלא

נהנתי לקרוא - דרך לשנות גישה !!

(5) קרן מיכל, 23/2/2008 13:09

מדהים מדהים

אני כאמא ל-4 ילדים קטנים שיהיו בריאים מנסה ללמוד להכיר אותם ומשתדלת תמיד לתת להם מילה טובה על משהו שהם מתמודדים איתו המאמר הנ"ל מאוד מחזק

(4) עדי, 3/6/2006 17:36

מסכים

אני מסכים עם כל הרעיונות שהועברו במאמר
תודה

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub