לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




איך לשרוד את החופש הגדול

איך לשרוד את החופש הגדול

איך למדתי ליהנות מהילדים ומהחופש הגדול, בלי לצאת מדעתי.

מאת

"אני בעצם מחכה לחופש הגדול", אמרתי לבעלי, . בלי הלחץ של ההסעות, בלי להכין ולארוז סנדוויצ'ים, ובמיוחד, בלי שיעורי בית."

זה היה יום לפני סוף הלימודים. יומיים אחר כך מצאתי את עצמי סחוטה ותשושה. "מה חשבתי?!"

סופר-אימא

ככה זה כל שנה: אני חולמת איך להיות "סופר-אמא", או אפילו יותר מזה. אני מדמיינת את כל הפרויקטים שנעשה ביחד (ושוכחת שאין לי טיפונת חוש אומנותי), איך נצא יחד למוזיאון (ושוכחת שהילדים שלי לא סובלים מוזיאונים), נצא לשחות (ושוכחת שאין לנו בריכה, או, אפילו גישה חופשית  לאחת)... נוכל לאפות, אבל האם יש לי סבלנות לכל הבלגן? נראה שאפילו העוזרת שלי פתחה בשביתה והיא לא מוכנה להדיח אפילו כלי אחד נוסף, או לגהץ עוד חולצה.

מה יכולה לעשות אמא שאכפת לה, אבל אין לה יותר מידי סבלנות? אין פעילויות שלא דורשות מסע מפרך או הוצאות גדולות, ושכולם יסכימו להשתתף בהן?

תמיד נשארת האפשרות לצעוק: "תעסוקה בזמן החופשי שלכם, זו לא האחריות שלי!" ולנעול את עצמי בחדר. אך הייתי ממליצה על שימוש חסכני בטכניקה הזאת.

אז בהנחה שאנו שואפים לתפקד קצת יותר טוב, אתם יכולים לעשות מה שאני עשיתי היום: לשלוח אותם לחברים ולתת להורים אחרים לשבור את הראש!

בכל אופן, פיתרון חלקי מונח ב"להכיר את עצמך".

רק בפנטזיות ליליות מאוחרות אני "בובת ברבי-מורה", שופעת רעיונות יצירתיים, טיולים מהנים ובכל זאת חינוכיים.

רק בפנטזיות ליליות מאוחרות אני "בובת ברבי-מורה", שופעת רעיונות יצירתיים, טיולים מהנים ובכל זאת חינוכיים, עם ציוד מתאים ומושלם. אבל, לאור היום, זאת לא אני! אני אוהבת את הילדים שלי, ואני אפילו ידועה כאחת שנהנית לבלות איתם, אבל להקדיש את כל היום כדי לארגן להם פעילויות... זה לא הסגנון שלי. יצאנו להמון טיולים משפחתיים, להרפתקאות בימי חול המועד, אבל על בסיס יומיומי? בואו פשוט נכיר במגבלות שלנו.

פעילות אחת ליום (אולי). פרויקט אחד, שאינו דורש השגחה צמודה, ואז, הם אחראים על עצמם. הם יכולים להיות יצירתיים, מלאי יוזמה ולכייף ביחד – ואפילו ליהנות באמת – ברגע שיפסיקו לצפות ממני לנהל להם את ההנאה.

לעיתים קרובות, המשחקים שהם יצרו בעצמם הם הטובים ביותר. זאת לא נחת להורים כשהילדים שלנו משחקים יפה ביחד? אם רק עוזבים אותם לנפשם, הם פושטים על ארגז התחפושות, עושים הצגות, משחקים קלפים ולפעמים (אם כי לא לעיתים קרובות, אז אל תקנאו), מנקים ומארגנים את החדר.

גולם במעגל

בעצם, ההתערבות המתמדת שלנו, פוגעת במערכות היחסים שלהם עם אחיהם. פעם הגיעו אלינו אורחים לסעודת שבת, משפחה עם ילדים קטנים, בצירוף אומנת אחת לכל ילד. למרות שזה אולי הקל על ההורים, זה מנע מהילדים שלנו את האפשרות ליצור איתם קשר. הם ציפו לשחק איתם וקיבלו אותם בשמחה לביתנו, אך הנוכחות הבלתי טבעית של מבוגרים באמצע, דיכאה את התפתחות היחסים.

אנו עושים את אותו הדבר לילדים שלנו. אם אנו מתפקדים כ"גולם במעגל", אנו מנטרלים את ההנאה הטבעית שהייתה יכולה להיות להם ממשחק עם אחיהם.

אני חושבת ש"הורים מושלמים " שוגים בכך שהם חיים למען, או באמצעות, הילדים שלהם.

וכשהם לא משחקים יפה? תשמרו מרחק! הניסיון להפוך לשופט במריבות של ילדים, קשה יותר מההכנות לאליפות העולם בכדורסל; אז אל תנסו אפילו! תנו למשפט "תסתדרו בעצמכם" להפוך לסיסמא הקבועה שלכם. הם יסתדרו בעצמם, והם יטרידו אתכם פחות, ולבסוף ילמדו לשחק יחד. תאמינו שיש להם את הכלים ליישב את הבעיות בעצמם, אז תנו להם לחוות את ההנאה מיכולותיהם העצמאיות.

תוכלו למלא את הקיץ בפעילויות (אמנם חלק מהילדים מתכננים לצאת למחנה במשך חלק מהקיץ). אבל, האם אני חייבת לתפקד כנהגת במשרה מלאה? ומה עם שאר התפקידים שלי – עבודה, לימוד, זמן שקט – האם צריך לוותר על כולם? אני חושבת ש"הורים מושלמים " שוגים בכך שהם חיים למען, או באמצעות, הילדים שלהם. לא רק שזה מפעיל לחץ גדול על הילד, אלא זה גם מצמצם את ההורות שלנו, ובסופו של דבר את מה שיש לנו להציע לילדינו.

ביצה טרייה אחת

 מסופר על משפחה בשואה, שהיו בה כמה ילדים קטנים. באחד הימים הם קיבלו מתנה יקרת ערך – ביצה טרייה אחת. האמא נקרעה, איך היא תחלק את הביצה הזאת למשפחה הגדולה? לבסוף היא מצאה פיתרון – היא נכנסה בשקט אל החדר ואכלה אותה בעצמה.

הילדים שעמדו מחוץ לדלת שאלו בהתרגשות: "אמא, אמא, מה את מכינה לנו"? והאם ענתה להם: "אני מכינה לכם אמא".

האם הרעבה לא אכלה אותה מתוך אנוכיות. היא אכלה אותה מכיוון שהיה עליה לדאוג לעצמה קודם כל. אם היא תזין ותחזק את עצמה, היא תהיה אמא טובה יותר – נעימה יותר לילדים, סבלנית יותר, ויותר סובלנית.

השקט והשלווה שלנו, נחוצים יותר לילדים מאשר נסיעה לקניון.

קיץ הוא אתגר לכל ההורים (אם זה לא קשה לכם, אני לא רוצה לשמוע על זה!). אחד מהמפתחות להצלחה הוא לדאוג לעצמנו, לא מתוך אנוכיות, אלא בדרכים מחזקות שימלאו אותנו באנרגיה ויאפשרו לילדים שלנו להרוויח מכל העסק.

החיוכים שלנו חשובים יותר מערכן החינוכי של הפעילויות. השקט והשלווה שלנו, נחוצים יותר לילדים מאשר נסיעה לקניון. סבלנות, יעילה יותר מיום שלם בדיסנילנד.

ומה באמת אנו יכולים לעשות למען הילדים בקיץ, שאין להם במשך השנה? אם נוכל לשדר את האהבה שלנו במשך היום, בעצם נוכחותנו, עם קצת יותר סבלנות (וקצת פחות זמן מסך) במלים טובות, במחוות או במגע, זה מה שיכין אותם באמת לשנת הלימודים הבאה. להחזיר אותם ללימודים בסתיו, עם תחושת ביטחון ואהבה משפחתית חמה, זו המתנה הגדולה ביותר של הקיץ.

 

14/8/2005

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 5 תגובות ב-4 דיונים

(4) אנונימי, 7/7/2016 07:28

החופש הגדול

התכנים ממש מחכימים ומחזקים!!!!!!!!!!!!!! חובה ומומלץ לכל הורה!

(3) אהובה, 6/7/2016 12:52

אני מוצאת את עצמי בדיוק בצד ההפוך של הבעיה,

לי הילדים כבר ממש לא מפריעים לצערי הם כל היום בפלאפונים שלהם והפעם זה באמת מה שמציק לי, אני כבר מתגעגעת לימים שאני הייתי צריכה להעסיק אותם.

(2) אנונימי, 29/6/2006 09:22

נכון מאוד !

את צודקת מאוד במה שאמרת ,
אקח את זה לתשומת ליבי ..
שכל יש לך !

יגלמליחי, 18/8/2015 12:12

החופש הגדול

זה ביכלל לא נכון

(1) אורה קנר, 17/8/2005 15:29

סופר-אמא

כתבה נהדרת
צריך באמת הרבה סבלנות - תודה על הרעיון
באמת חיפשתי רעיונות במה להעסיק את הילדים חוץ ממריבות בין שניהם
הרי לא כל יום ניתן לצאת לקניון או לפארק או למקום כלשהו
אבל אפיה מעסיק אותם בדיוק לשעה שעה וחצי
בכל מקרה - איך ניתן להעסיקם מבלי להתווכח איתם כל הזמן על הטלוויזיה, על חוברות ועל בכלל דברים אחרים שצריך לעשות בבית?

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub