לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אתה לא יוצא מהבית עם הבגד הזה!

אתה לא יוצא מהבית עם הבגד הזה!

האם קבלת החלטותיהם של ילדינו משדרת הסכמה?

מאת

שם הוא עמד, כובע פלסטיק כחול מנצנץ, ובן השנתיים שלי 'מצא את האוצר שלו'. הוא פשוט אוהב כובעים.

אשתי לא בבית. אני מכין את ילדיי לצאת לחנות הפיצה לארוחת צהריים, ובני מתעקש לחבוש את הכובע הכחול החדש שלו. שני אחיו הגדולים לא היו מוכנים לשום קשר איתו כשהוא לובש כזה כובע. אנחנו לא יוצאים אם הוא חובש את הכובע הזה. אני, מצד שני, הייתי שליו לגמרי. אין שום סיבה להתבייש, משום שאיש לא יעלה בדעתו שאני בחרתי את הלבוש שלו.

כשהילד שלך בן שנתיים, קל יחסית לא להתבייש בבחירות הלבוש שלו, אולם מה קורה כשהוא או היא בני 12 או יותר? אז זה כבר לא כל כך פשוט.

בגדים הם מקור למתח ולמריבות בבתים רבים. הורים וילדיהם המתבגרים מתקוטטים פעמים רבות על עניני אופנה ובגדים. ואנחנו צריכים באמת לעצור לרגע ולשאול את עצמנו: האם שווה לריב על זה?

הדבר הראשון שאני מציע לעשות הוא לבחון את המניע האמיתי שעומד מאחורי המלחמה שלנו. האם אנחנו נלחמים בגלל שאנחנו מרגישים שלא בריא לילד להתלבש ככה, או בגלל שאנחנו מתביישים ממה שהשכנים או החברים יאמרו? דרושה לשם כך כנות פנימית רבה, אולם אם נגיע להכרה שמה שמדאיג אותנו הוא באמת הגאווה שלנו, אז ודאי שעדיף שנמחל על גאוותנו למען שלום הקשר שלנו עם הילדים.

אם איננו מוכנים למחול על כבודנו, אז אני מציע שלפחות נהיה כנים עם הילד ונגיד לו שלא נעים לנו כשהוא מתלבש ככה, ולא נסתתר מאחורי אג'נדה אחרת. כשהורים מטיפים לדבר שהוא אינו המניע האמיתי שלהם, הילדים שלהם יכולים להרגיש את השקר, דבר שפוגע ביכולתם לבטוח בהוריהם ולהקשיב להם בהמשך.

עכשיו, נניח שאתם מרשים לילד שלכם להתלבש בצורה שלא מוצאת חן בעיניכם (או שהוא לא נותן לכם בדיוק אפשרות בחירה), מה עושים הלאה?

אפשר להעיר הערות מעליבות בכל פעם שהילד מופיע בפנינו – אתה לא חושב באמת לצאת בצורה כזאת? – אולם מה נשיג בזה? אנחנו פשוט יוצרים טריז ביננו לבין ילדינו. זכרו, הנכס הראשון שיש להורים כדי לעזור לילדיהם להתפתח, הוא מערכת יחסים קרובה. ביקורת והבעת חוסר שביעות רצון תמידיות, רק יפגעו בנכס הזה. הם כבר יודעים שאנחנו לא אוהבים את טעמם בלבוש, אז למה כל הזמן לדוש בזה?

קבלו את ילדיכם כפי שהם

אנחנו צריכים ללמוד לקבל את הילד כמו שהוא (ודאי אחד התפקידים הכי קשים בהורות). הרבה פעמים הורים מחליפים בין המלים – קבלה והסכמה. אנחנו חוששים שאם נקבל את הילד שלנו כמו שהוא, אז הוא יחשוב שאנחנו מסכימים עם כל מה שהוא עושה.

אולם אלה שתי מלים שונות בבירור. אני יכול לשנוא את הכובע הכחול שאתה לובש, אבל אני מת עליך. אני יכול אפילו לא להיות מרוצה מההתנהגות שלך ועדין לאהוב אותך עד מוות. אסור אף פעם לבלבל בין השניים, וכשעושים זאת, מתחילות בעיות רציניות. כשאנחנו מחליפים בין השתיים ומראים לילד שלנו פחות אהבה בגלל שאנחנו לא אוהבים את מה שהוא עושה, אז אנחנו פוגעים בו עמוקות ורק מחלישים את הסיכויים שלנו לעזור לו בהמשך.

אני חושב שרובנו יכולים לעזור מצוין לילד של השכנים, אם הוא רק יבקש את עזרתנו. היינו מוצאים דרך לקבל אותו באהבה, למרות האתגרים והטעויות הנוכחיים שלו. היינו מגלים לו אהבה וסבלנות, ועושים עבודה נפלאה שתעזור לו לצמוח. רק עם הילד שלנו, הדאגה והתסכולים משתלטים עלינו, ומובילים אותנו לתגובות והתנהגויות לא בריאות. אין לי שום בעיה ללכת ברחוב מחבק את הילד של השכנים – אפילו עם הכובע הכחול המגוחך שלו, אבל כשזה הילד שלי, אני לא מסוגל לסבול.

אם אנחנו רוצים לעזור לילד שלנו, אנחנו צריכים ללמוד להתגבר על הקושי הזה. אנחנו צריכים להבין שהוא לא הילד שלנו, ששייך לנו ומתלבש כרצוננו – אלא שהוא שייך לאלוקים, ואנחנו מונינו על ידו למשימה הקדושה, לאחוז בידו ולהנחות אותו בחן ובכבוד.

אל תחששו מהשכנים; שמחו והיו בטוחים בידיעה שאתם נוהגים בדרכי האלוקים, של דאגה אוהבת לילד היקר שהוא הפקיד בידיכם. ובסופו של דבר, הילד כבר יספק לכם הרבה סיבות טובות לגאווה.

28/7/2015

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) דפנה, 29/7/2015 08:04

מאמר מצויין, חשוב ונכון מאוד

הכותב מעלה נקודה חשובה וקריטית במערכת היחסים בין הורה לילד, לזכור שהילד הוא פיקדון בידינו, ועלינו להנחות אותו ולהסביר לו מה רצונינו באהבה, ולקבל את החלטותיו (כל עוד אין פגיעה ממשית בגוף ונפש) בכבוד. תודה על התזכורת החשובה!

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub