לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




5 מטרות משפחתיות

5 מטרות משפחתיות

כיצד לוודא שלילדיכם תהיה שנה פוריה.

מאת

אנו פותחים את שנת הלימודים עם מחברות ריקות, דפים רעננים ונקיים. הילקוטים ריקים מפירורים ונקיים משאריות של פירות ומיץ. הילדים מקדימים להתעורר, מלאי ציפייה. אנו מנסים להגיע לבית הספר קצת לפני שהפעמון מצלצל, ולפתוח את שנת הלימודים ברגל ימין.

אך לאט לאט מופיעים להם הדפוסים המוכרים. הילדים הולכים לישון הרבה אחרי שעת השינה הקבועה שלהם, מתעוררים בבוקר ממש ברגע האחרון. הם שוכחים את מחברותיהם בבית הספר, ונאלצים להתקשר לחבר כדי להשלים את שיעורי הבית. הם מבלים את לילותיהם בעבודה קשה על שעורי הבית שלהם במשך שעות, לומדים לקראת מבחנים ברגע האחרון, שוכחים מטלות, מעורבים בקליקות חברתיות ופוליטיקה כיתתית – ואנו מקבלים תחושה של נסיגה לאחור במקום התקדמות.

כיצד נוכל לוודא שהשנה הזאת תמשיך להיות שונה מהאחרות? כיצד נוכל לקחת את תקוותינו ומשאלות ליבנו ולהפוך אותן למציאות?

המעבר מחופשת הקיץ אל שנת הלימודים עלול להיות קשה עבור הילדים – וגם עבור ההורים שלהם. כל שינוי בחיים יכול להביא עמו חרדות, דאגות ועצבנות יתר. לעיתים קרובות, ילדים מתקשים להסתגל למצבים חדשים, למורים חדשים וללוח הזמנים הנוקשה יותר, שנחוץ במהלך שנת הלימודים. כאשר הילדים מרגישים מוצפים מבחינה רגשית, הם עשויים לבטא את תחושותיהם על ידי ויכוחים, ריבים עם אחיהם לעיתים קרובות יותר, או התכנסות שקטה לתוך עצמם. ההורים עשויים להתקשות לשמור על שלווה ולא לאבד את עשתונותיהם מכעס, כאשר לא הכל מתנהל כשורה.

במקום להשלים עם העובדה שכנראה כך הבית אמור להתנהל, בואו ננסה לחשוב על מטרות ברות השגה שלקראתן נוכל לחתור. אם ניצור תוכנית, נצליח להימנע מכישלונות מיותרים, ותוך כדי כך לסייע לילדינו לחוות הצלחות מרובות יותר.

חמש המטרות המשפחתיות שלי:

1. לשמור על עיניים פקוחות

לפעמים אנו שמים לב שמשהו לא בסדר אצל הילד, אבל דעתנו מוסחת. נכון, כולנו אנשים מאד עסוקים. מוטלים על כתפינו דרישות ועניינים רבים שמושכים אותנו לכיוונים רבים מדי. הילד שנראה קצת 'כבוי', לא בדיוק עצמו, עצבני או שקט יותר מהרגיל, למעשה מנסה לומר לנו משהו. אך קל לנו לדחוק את המידע הזה לשולי תודעתנו, ולהבחין שמשהו אינו כשורה רק כאשר מתרחש משבר. בשלב זה אנו משחזרים לאחור ומבינים שהיו סימנים מקדימים לכך, רק שהיינו עסוקים מדי מכדי לשים לב.

אל תאפשרו לבעיות של ילדיכם להזדהם ולגדול

אל תאפשרו לבעיות של ילדיכם להחמיר ולגדול. פקחו את העיניים והבחינו אם ילדיכם נראה עצוב, נמנע מקשר, מרוחק, נתון למצבי רוח יותר מהרגיל או כעוס. הקפידו לזהות מצב בו ילדכם נוטה לעימותים רבים מהרגיל בינו לבין אחיו, או אם חבריו מפסיקים להתקשר או לבוא לשחק איתו, או אם אינו מצליח למצוא את מקומו בכיתה. משום שלפני שתרגישו, עלולה לחלוף לה חצי שנה, ומה שיכול היה להיות בעיה קטנה, הפך כעת לבעיה רצינית הדורשת זמן רב והשקעה משמעותית, מצב הגורם לתסכול גדול.

2. לפתח יחסי עבודה עם המורים

צרו קשר עם המורה של ילדיכם, לפני שהילד שלכם מגיע לנקודת שבירה. הורים רבים מרגישים שהמורים הם יריבים שלהם, ולא מבינים שכולנו כאן נמצאים כדי לעזור לילדיכם לצמוח ולגדול בצורה הטובה ביותר עבורם. אם נדמה לכם שקיימת בעיה, יהיה זה רעיון טוב לקבוע פגישה עם המורה ולבדוק כיצד תוכלו לפעול בהרמוניה להטבת המצב. הורים רבים מדי מתקשרים למורים כדי להאשים ולדרוש, במקום לומר להם שברצונם לפתור יחד את הבעיה. לפני שפונים להנהלה בתלונות, בדקו קודם אם ביכולתכם להביא לסופה של הבעיה.

אם צצות בביתכם דאגות מיוחדות, אל תחכו שהמורים יגלו זאת דרך התנהגותו הבעייתית של ילדיכם בכיתה, או דרך כישלונותיו במטלות בית הספר או במבחנים.

כאשר סבא או סבתא חולים, אם צצה לה בעיה רפואית, מתח כלכלי, בעיות בחיי הנישואין, צרות עם האחים או כל גורם אחר שעלול להשפיע על הישגיו של ילדיכם בלימודים או בחברה, נהגו בחכמה והתייחסו למורה של ילדכם כאיש סודכם, וכך תרוויחו את ההבנה הדרושה למצב הנתון. האמינו שהמורה של ילדכם יהיה מוכן להתאמץ כדי לפתוח את לבו עבור הילד\ה שלכם.

3. לעבוד על הכישורים החברתיים

עזרו לילדיכם להצליח השנה, בכך שתעזרו להם לא רק מבחינה לימודית, אלא גם מבחינה חברתית. בית הספר לא נועד רק כדי להשיג ציונים טובים, אלא גם כדי ללמד ילדים כיצד להסתדר זה עם זה, וכיצד לפתח יחסי חברות. כאשר הילד מאושר בבית הספר, הוא גם יצליח להתמקד כראוי בלימודים ולהגיע להישגים טובים. הוא ירצה להיות שם ולהיות חלק מהנעשה שם. מי שמאמין שבית הספר עוסק רק בהישגים לימודיים, למרבה הצער, טועה טעות מרה.

כיצד נוכל לפתח בילדינו בצורה טובה את כישוריהם החברתיים?

  • קבעו כללים והקפידו על יישומם באופן מלא.

  • קבעו לוחות זמנים קבועים לארוחות ולשעת השינה, כדי להביא ליציבות בחיי הילדים.

  • פתחו את יכולותיהם של ילדיכם להעמיד את עצמם בנעלי הזולת, ולהפוך לאנשים רגישים יותר.

  • עזרו לילדיכם ללמוד כיצד להביע תסכול, אכזבה או כעס, מבלי לפגוע בזולת או לשקוע לתוך שתיקה רועמת.

  • קבעו כללי התנהגות בסיסיים: אסור להכות, לבעוט, לנשוך, לירוק (וכללית לא להשתמש בידיים בדרך אלימה), ולא לפגוע בילדים אחרים אפילו באופן מילולי.

4. לעזור לילדיכם להיות עצמאיים

כאשר ילדים מרגישים שהם צוברים כישורי חיים והופכים לעצמאיים יותר, הם מקבלים בטחון נוסף ביכולותיהם. אתם תראו כיצד הדימוי העצמי שלהם ממריא אל על. בכל שנה, כל ילד צריך להיות מסוגל להצביע בגאווה על מיומנות חדשה או תחום אחריות חדש שהצליח לרכוש בהתאם לגילו.

אנו יכולים לעזור לילדינו לפרוח ולפתח בעצמם עצמאות אישית, בעזרת הנקודות הבאות:

  • ללמד את ילדינו להרים את הבגדים שלהם מהרצפה, להתלבש לבד כשהם גדלים, לקשור לבד את שרוכי הנעליים, לארוז לעצמם את ארוחת העשר, להכין לעצמם כריכים לבית הספר, לכוון לעצמם את השעון המעורר במקום להעיר אותם בעצמנו, ולדאוג לכך שיסדרו בעצמם את ספריהם וחפציהם.

  • לאפשר לילד קטן להרכיב פאזלים לבדו ולאכול לבדו, וכאשר הוא גדל, להכין לבדו את שעורי הבית ומטלות בית הספר השונות. הרבה יותר בריא לומר לילד שתבדקו לו את שיעורי הבית כשיסיים אותם, במקום לשבת מאחוריו ולתקן כל טעות שהוא עושה 'בזמן אמת'. אין להפוך עבודות מחקר וסיכום לשיעורי הבית של ההורים.

  • לחנך את הילד לעזור לכם בעבודות הבית ולקחת על עצמו תחומי אחריות שונים, במקום להמתין שתשרתו אותו. כמה מעבודות הבית שניתן לתת לילד לעשות הן קיפול הכביסה, עריכת השולחן ופינוי הכלים בסוף הארוחה, סיוע בהגשת כיבוד לאורחים, אפייה, בישול ושמירה על סדר בחדר השינה.

5. לתקשר עם כל ילד

אסור שילדינו יחששו אי פעם לדבר איתנו. לא משנה כמה קשה הנושא, אפילו אם הם פישלו 'בגדול', אסור שהם יפחדו שנשנא אותם או שננתק כל קשר עימם. אסור שאהבתנו תהיה אהבה התלויה בדבר. נכון, עלולות להופיע תגובות או תחושות של אכזבה, אך הם חייבים לדעת שאנחנו נמצאים כאן בשבילם. אחרי הכל, אנחנו ההורים שלהם ואם הם לא מסוגלים להאמין באהבתנו אליהם, באיזו אהבה הם יוכלו להאמין?

עבדו על התקשורת עם ילדיכם. אני לא מדברת רק על מקרים בהם אתם נאלצים לקרוא לילד לשיחה, בגלל בעיה כמו כשלון במבחנים או לאחר שקיבלתם שיחת טלפון מהמורה. אני מדברת על אינטראקציות יומיומיות, כאשר אתם חולקים חיוך, מילה טובה, צחוק, סיפור או ארוחה יחד עם ילדיכם. העיקר שתשקיעו את הזמן והכוחות שלכם במערכת היחסים, כדי שהילד שלכם יידע שהוא משמעותי עבורכם.

  • שוחחו עם ילדיכם בכל יום – אפילו אם זה רק לכמה דקות.

  • הניחו את האייפון וכבו את המחשב הנייד כשילדיכם (או אתם) חוזרים הביתה, או בזמן ארוחות או סיפורים לפני השינה, וגם כאשר אתם אוספים את ילדיכם מבית הספר. הביטו בילד וצרו קשר עין בזמן שאתם משוחחים עמו.

  • שוחחו עם הילד בטון הדיבור ובמילים שהייתם רוצים שאיתם הוא ישוחח עם חבריו.

  • הביעו את אהבתכם מדי יום, לא משנה כמה קשה היה לכם היום.

אני יודעת שיהיו ימים שיביאו עימם קשיים בלתי צפויים, ושיש ילדים מאתגרים יותר מאחרים. אך לפחות נהיה בטוחים, עמוק בלב, שעשינו כמיטב יכולתנו, לעזור לילדינו לנווט את דרכם במסלול החיים בהצלחה.

10/11/2013

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) שרנה תם עמוסי, 14/11/2013 15:48

בבית הספר נשכחו הכישורים החברתיים

אכן המורים אינם האוייבים של התלמיד אבל גם הם עסוקים בלרצות את מערכת החינוך שהפכה למערכת החינוק.ל א עוד שעות מחנך שיש בהם שיחה ותשומת לב לתלמיד ככל שהתרבו הפרויקטים התמעטו שעות שעות החינוך שיש בהם הענקה פרטית ופרטנית לתלמיד. משהתרבו הגורמים המעורבים בבית הספר התרבו האינטרסים לשליטה בביה"ס והתמעטה החירות היצירתית . התלמיד והמורה נתבעים ליישר קו עם מטלות רבות וההישגים היו לחזות הכל . לא עוד ערכים . אין כבוד למורה ולא להורה . היום לאריזה משמעות רבה התכנים פחות חשובים אזי מדוע נתפלא שעולם הילדים נעשה אגרסיבי , אנוכי, אלים, ואין התחשבות בזולת כיוון שהמכונים נואמים לנו כי האדם יעמיד בראש וראשונה את עצמו לכן: מקום ראשון אני ! שני אני! ואחרון אני! מכאן הדרך קצרה לאני ההופך - לאיין . הורה היום נדבק בחיידק של הבן/ת שלי מוכשרים הם מצליחים להוציא 5 יחידות בקלות . אך היכן העקרונות לחברה מתוקנת. 1. כבוד הדדי. 2. סבלנות וסובלנות הדדית 3. לקיחת אחריות לגבי מעשים.4. עזרה הדדית לחבר/ לזולת.5. אימון ונאמנות הדדית . 6. מעורבות חברתית והתנדבות למען חברים ולמען הקהילה הזקוקים עזרה. כשנחזיר לעצמנו את הכבוד , התוכן יתמלא האדם בשאר רוח חזקה

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub