רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

לא ברור מאליו

י״ח בתמוז ה׳תשע״ב י״ח בתמוז ה׳תשע״ב 08/07/2012 | מאת סלובי יונגרייז וולף

האם אני עושה חסד או שאני פשוט עושה מה שאני חייב לעשות למען משפחתי?

"תגידי לי אם אני טועה", אמר לי הבעל. "ואם כן, אני אתנצל בפני אשתי ואשקול מחדש את הדרך בה אני חי, הן כבעל והן כאב."

המתח בחדר היה גבוה.

"זה הצד שלי בסיפור", המשיך הבעל. "אשתי עייפה ולחוצה בבקרים. אני יודע כמה קשה להוציא את הילדים מהבית, וכל דבר לא צפוי משבש את כל הסדר. בשבוע שעבר הבת שלנו לא הרגישה טוב בבוקר. היא נראתה נורא, וללא ספק הייתה צריכה לראות רופא. החלטתי לקחת אותה, למרות שמשמעות הדבר הייתה איחור לעבודה. חשבתי שאני עושה משהו טוב לאשתי, חוץ מלהיות אבא טוב לבת שלנו. באותו לילה, הייתי צריך להישאר שעות נוספות בעבודה כדי להשלים את מה שהפסדתי בבוקר. חזרתי הביתה תשוש. חשבתי שלפחות אשתי תודה לי על עזרתי. במקום זה היא כעסה עליי שחשבתי שמגיעה לי תודה."

"תודה?" אמרה האישה. "אתה צוחק?! האם זה לא חלק מההורות? האם זה לא מה שהיית אמור לעשות? אתה חושב שזה שלקחת את הבת שלך לרופא הופך אותך לאיש חסד?!"

"ואת חושבת שזה אותו הדבר כמו לבקש ממני להעביר את הקטשופ? זה פשוט מה שאני אמור לעשות, שום דבר מעבר לזה?"

"בהחלט. עצם זה שאתה מעלה בדעתך שאני צריכה להודות לך שלקחת את הבת שלנו לרופא, מראה כמה שאתה אנוכי."

שניהם פנו אליי וחיכו לתגובתי.

יסודותיו של כל בית

"תשמעו", אמרתי. "אני לא אגיד לכם מה אני חושבת או מרגישה משום שאני רק אדם, ועל כל דבר שאני אגיד אתם תוכלו להתווכח ולא להסכים. במקום זה, אני אומר לכם מה אומרת היהדות, ואז נוכל ליישב את הויכוח בעזרת חוכמתה הנצחית של התורה.

"כשמשה רבנו היה תינוק, הכניסו אותו ליאור בתוך תיבה. כשהוא גדל, הוא חזר למצרים כדי להביא את עשרת המכות. אבל א-לוהים לא הרשה למשה להכות את הנילוס ולהביא את המכה הראשונה. במקום זה, אחיו אהרון הוא שקיבל את התפקיד. האם אתם יודעים מדוע? משום שכשמשה היה תינוק, הנהר הציל את חייו."

הסתכלתי גם על הבעל וגם על האישה, כדי להיות בטוחה שהם מפנימים את הדברים שאמרתי, לפני שאמשיך.

"עכשיו אני רוצה לשאול אתכם משהו. האם הנהר מרגיש? וחוץ מזה, האם הנהר לא אמור ללקות בכל מקרה? מה העניין הגדול?"

"אז זוהי התשובה לקונפליקט שלכם. למרות שהנהר היה אמור ללקות בכל אופן, על משה היה לבטא את הכרת הטובה שלו לנהר. ואם ככה אנחנו אמורים להתייחס למים שאין להם חיות ורגש, פי כמה וכמה אנחנו צריכים לגלות הכרת תודה לאנשים שבחיינו!

"לבעלים ולנשים יש רגשות. מילת תודה יכולה לשנות את כל התמונה."

בית מלא בהערכה הוא בית המלא בכבוד ואהבה

הכרת תודה היא היסוד הרוחני של כל בית. בית מלא בהערכה הוא בית המלא בכבוד ואהבה. טעות לחשוב שרק בגלל שבעלי/אשתי עושים מה שהם אמורים לעשות, אני לא חייב/ת להודות להם.

נכון, בן/בת הזוג שלי אמור/ה ליטול חלק בעבודת הפרך היומיומית. יש אחריות כלכלית ומחויבות לטיפול בילדים, והנישואין אמורים למלא את שניהם. אבל המחשבה שאנחנו יכולים לקבל זאת כמובן מאליו, מנוגדת לליבה הערכית של התורה.

הקשר החסר

ביקשתי מבני הזוג להיות כנים באמת בתשובתם לשאלתי הבאה.

"האם הבת שלכם עזת פנים? האם היא מדברת אליכם בחוצפה? האם היא מנסה אתכם וגורמת לכם לחוש שכל מה שתעשו לא יהיה מספיק טוב?"

שתיקה לא נעימה עמדה בחדר.

לבסוף האישה ענתה במילה עצובה אחת.

"כן".

הרבה פעמים אנחנו תוהים מדוע נראה שלילדים של היום יש נטייה כזאת. מהיכן מגיעה תחושת המגיע לי? מאיפה באה הגאווה?

ילדים שגדלו בבתים שבהם ההורים אף פעם לא מבטאים הערכה זה לזה, שוקעים בהרגשה של מגיע לי. כשאנחנו מתייחסים זה לזה כאל דבר המובן מאליו, אנחנו מאפשרים לילדים לחיות מתוך גישה חצופה.

אתם הרי אמורים לעשות את זה, אז למה שאני אגיד תודה?

לשנות את המשפחה, לשנות את עצמכם

הורים מכירי תודה מגדלים ילדים מכירי תודה שחיים מתוך הבנה שכל מה שאנחנו עושים חייב לזכות בהערכה, ולא משנה אם אני חייב/ת לעשות את זה.

הורים מכירי תודה מגדלים ילדים מכירי תודה שחיים מתוך הבנה שכל מה שאנחנו עושים חייב לזכות בהערכה

מוטל עליי לבשל לך ארוחות, להסיע את הילדים ללימודים או לקנות לך נעלים או בגדים. את/ה עדיין צריך/ה לומר 'תודה'. וכשאתם עושים זאת, אתם משתנים. במקום מישהו שכל הזמן מרגיש התנשאות ושמגיע לו, אתם הופכים להיות בני אדם מעריכים ובעלי ענווה.

יש קשר חזק בין הורים שמבטאים הערכה זה לזה, לילדים שגדלים מתוך גישה של הכרת תודה. וכן, אפילו הדברים הקטנים האלה שאנחנו מתרגלים לצפות להם ומקבלים כמובנים מאליהם, אינם צריכים לעבור בלי שימת לב. כשאנחנו פוקחים את עינינו למעשים היומיומיים הסתמיים שהתרגלנו לצפות להם, אנחנו מפתחים אהבה הרבה יותר עשירה כלפי האנשים שעמם אנו חיים. אנחנו מבינים שפסחנו על הברכה שבמשפחה, ועל כל החסדים הקטנים ש'יוצא' לנו לעשות זה לזה.

איזה שוני עשויה ליצור הגישה הזאת הן לחיי הנישואין שלנו והן לילדינו.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן