לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




בשביל מה יש אבא?

בשביל מה יש אבא?

לאבות יש תפקיד גדול בהרבה מאשר תשלום חשבונות הנייד של ילדיהם – הם יכולים להיות המצפון שינווט אותם במסע החיים.

מאת

לא קל להיות אבא בימינו. המצב הכלכלי הקשה פגע ביכולתם של גברים רבים לפרנס את משפחותיהם. אבות שמדדו את ערכם העצמי על פי הצלחתם הכלכלית, נאבקים עכשיו בחשש מאבטלה או מקיצוץ במשכורת. המשפחות מתמודדות, ואבות רבים מרגישים חוסר ביטחון וחשש לעתיד.

זה הזמן לבחון מחדש את תפקיד האב במשפחה. מהי ההגדרה של להיות אבא? האם ערכו של אב מבוסס אך ורק על פי הכנסותיו וסוג המכונית בה הוא נוהג? או שהוא כאן כדי לתת משהו מעבר לזה, לפרנס את ילדיו מבחינה רוחנית ורגשית?

האם תפקידו לשמש מגן פיזי בעל נוכחות ברורה בחיי ילדיו, או שהוא יכול לחיות את חייו מתוך משמעות גדולה אפילו יותר? האם יש דרך בה הוא, כאב, יכול לבנות את ילדיו וללמד אותם כיצד להגיב ברגעי הצלחה, ברכה, כעס, דאגה או אכזבה ומול האתגרים הרבים והקשים בחיים?

אבות שמדדו את ערכם העצמי על פי הצלחתם הכלכלית, נאבקים עכשיו בחשש מאבטלה או מקיצוץ במשכורת

בנוסף לחשבון הכלכלי שלו, האם הוא חושב על החשבון הרוחני שילדיו עתידים לרשת באחד הימים?

אני קוראת את העיתונים על כל חדשותיהם ונתוניהם העגומים, שמדברים במילים מפחידות כמו שפל גדול או מיתון כפול. אני שומעת כלכלנים עם קולות רציניים שמבקשים מאיתנו לחשוב כיצד לפרוע חובות גדולים ולהימנע מעיקולים בתקופה כלכלית קשה זו. אני חושבת על האתגרים העומדים היום מול משפחות רבות. ולמרות שאני יודעת שגם בעלים וגם נשים עובדים שעות ארוכות ומוטרדים מהחשבונות, אני יודעת גם שאיכשהו המיתון הזה פגע הרבה יותר קשה בגברים. גברים שתמיד הרגישו בטוחים כשפרנסו את המשפחה שלהם.

ואז מחשבותיי תועות לזיכרונות מאבי.

לא, לא היו לנו הרבה רכוש או חסכונות. מעולם לא יצאנו לחופשות אקזוטיות ואף פעם לא היו לנו הצעצועים או הגאדג'טים האחרונים. אבל ההורים שלנו נתנו לנו הרבה מעבר לזה כדי לעבור את הימים - אהבה בלי גבול ואמונה, ששמשו לנו עוגן בעליות ובמורדות של החיים.

למרות שסיפורים רבים עולים במחשבתי, אחד מהם הטביע בי במיוחד את ההבנה 'בשביל מה יש אבא'.

זה היה קיץ חם וארוך. בעלי עבר ניתוח עדין לכתף נקועה והוזהר לשמור על תנועות ידו. היד שלו הייתה תלויה בעניבה, והוא סבל מכאבים חזקים. אני הייתי בחודשים האחרונים להריון, ואתם יודעים שימים לוהטים ואמהות בהיריון הם צירוף קשה.

לקחתי את הילדים לשחק בחוץ, ובת החמש שלי נפלה מהנדנדה. היד שלה נתלתה ברפיון לצד גופה.

נסעתי לרופא הילדים בתקווה שהוא יגיד לי שזאת סתם מכה כואבת או נקע. אולם הוא בישר לי שנראה שידה של בתי נשברה ושאני צריכה לפנות לאורטופד. מישהו מבוגר היה צריך להיכנס עם בתי לחדר הרנטגן כדי להרגיע אותה. מישהו היה צריך גם לשמור במרפאה על הילד הקטן שלי, בזמן שבודקים ומגבסים את אחותו.

ומכיוון שהייתי בהיריון, ה'מישהו' בחדר הרנטגן לא יכול היה להיות אני. בעלי היה בלתי כשיר לחלוטין. נסעתי הביתה, וחשבתי על האפשרויות השונות שעומדות בפניי. אמא שלי היתה בסיבוב הרצאות וידעתי שאבא שלי יצא בבוקר לבקר את אחותי ולבלות שבוע עם המשפחה שלה בצימר.

נכנסתי הביתה, והטלפון צלצל.

"הי ילדונת, מה נשמע?"

לא הצלחתי לדבר. פשוט התחלתי לבכות.

"מה קרה סלובה'לה? למה את בוכה?"

בכיתי עוד קצת ואז סיפרתי לאבי את הסיפור שלי. תיארתי את חוסר היכולת של בעלי להזיז את ידו, את הבכיות של בתי ושצריכים לעשות לה צילום, בן השבע שלנו אמור לחזור עם ההסעה מהקייטנה, ובן השנתיים שלי עושה מה שבני שנתיים עושים. המרפאה של האורתופד נמצאת במרחק נסיעה ארוכה יחסית. ואני לא יודעת איך להסתדר. אני מוצפת רגשית.

"אל דאגה, אני מגיע לעזור לך".

"אבא, למה אתה מתכוון?" שאלתי. "רק הבוקר הגעת, נסעת לשם שלוש שעות, ואתה נשאר לשבוע. איך אתה יכול לעזור לי?"

"אני אעלה על האוטובוס הבא הביתה, אל תדאגי. אפילו לא פרקתי את המזוודות, אז זה בסדר."

"אתה בטוח אבא?" שאלתי בחוסר אמון.

נדהמתי. ידעתי כמה שאבא שלי חיכה לשבוע הזה. ההורים שלי מעולם לא יצאו לחופשה. זאת הייתה 'היציאה הגדולה' של אבא שלי - שבוע בצימר עם אחותי. ההנאה הגדולה שלו הייתה לבלות עם הילדים והנכדים שלו, לצאת לטיולים ולנשום, ולנשום, את היופי הטבעי של עולמו של הא-ל. הוא נסחב לשם באוטובוס, ומאוחר יותר שמעתי מאחותי שהוא הגיע אליה רטוב כולו מזיעה בשל החום בנסיעה.

אבל לי הוא לא הזכיר אף אחד מהפרטים האלה. ברור היה שהוא פשוט יעשה אחורה פנה וחזור הביתה. נדהמתי מטוב ליבו, והחלטתי לשאול רק עוד פעם אחת.

"אתה בטוח אבא?"

שמעתי את צחוקו הנפלא של אבא מצטלצל דרך השפופרת. ואז הוא אמר משהו שלעולם לא אשכח.

"סלובה'לה, מובן שאני בטוח. בשביל מה יש אבא?"

אבות נמצאים כאן כדי להנהיג, לספק מזון רוחני ורגשי הן לבניהם והן לבנותיהם

כעת, כשאנחנו חיים בעולם הפכפך ומוקפים בחוסר ודאות, הבה ננסה לכל הפחות להיצמד לאמת הברורה הזאת. לאבות יש תפקיד הרבה יותר גדול בחיי ילדיהם מאשר תשלום חשבונות הנייד שלהם. אבות נמצאים כאן כדי להנהיג, לספק מזון רוחני ורגשי הן לבניהם והן לבנותיהם. אבות יכולים להיות המצפון שינווט את ילדיהם במסע חייהם. ואז, כשאנו גדלים ושואלים את עצמנו אם אנחנו עושים את הדבר הנכון או איך נצליח לעשותו, אנחנו יכולים לשמוע את קולם של אבותינו ולצייר בלבנו את דמותם. אנחנו יכולים להביט לאחור על החסדים הקטנים, השיחות הקטנות כשנראינו מוטרדים, והיד המנחמת סביב כתפינו, שנתנה לנו לדעת שאנחנו אהובים ושלעולם לא נהיה לבד.

ואם ברגע זה אתם חשים פגועים ונטולי זיכרונות כאלה, דעו שהיום זאת ההזדמנות שלכם ליצור מורשת כזאת עבור ילדיכם.

אחרי הכל, בשביל מה יש אבא?

18/3/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 13 תגובות ב-12 דיונים

(12) חיים, 20/11/2016 05:57

ריגשתם אותי עד דמעות!

תמיד אתם מצליחים לעשות לי את זה!! :)

(11) לימור, 21/8/2013 11:52

מדהים

רציתי לדעת האם כותבת המאמר גם קוראת את התגובות הנשלחות. התרגשתי מאוד, אבי נפטר לפני 19 שנה, אבל הדמות המוצגת הייתה בדיוק הוא. הייתה לי נחמה גדולה בקריאת הדברים, שמחתי שזכיתי לגדול בצילו של אב כזה, אף שזה היה רק עד לשנות ה-20 של חיי. לכל האבות היקרים, אנא התאמצו להשאיר זכרון של זהב בליבותיהם של ילדיכם, ולוואי ותזכו ל-120 שנה.

(10) אנונימית, 23/12/2012 10:46

מוכר לי

מזכיר ל שבעלי שבר את הרגל שהייתי בחודש שמיני בהריון והיה לי שני ילדים ואני גרה בקומה שלישית ללא מעלית.. קרו לי מקרים נורא דומים שהרגשתי בחסרונו, רק חבל שלי אין הורים שיכולים לעזור במצבים אלו..

(9) יעקב, 14/4/2012 19:43

נהדר,קולע

(8) אנונימי, 21/3/2012 13:22

הבנה של ילדים

הורים לא תמיד צריכים לתת דברים של מותרות כמו הרבה בגדים, הרבה חוגים הרבה תכשיטים, (לא הכוונה לדברים הכרחיים) ואם נותנים ניתן לאמר: אני צריך לחשוב על זה, ואח"כ לאמר כן שהילד יבין שלא הכל מובן מאליו.........

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub