רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

על שקרים וילדים

י״ב בשבט ה׳תשע״ב י״ב בשבט ה׳תשע״ב 05/02/2012 | מאת סלובי יונגרייז וולף

האם אנחנו מלמדים את הילדים שלנו לשקר?

מי לא היה רוצה שהילדים שלו תמיד יהיו דוברי אמת?

אנחנו רוצים להביא את ילדינו לעולם שמוקיר את האמת, אבל הקשיבו לזה: מחקרים* הראו שילדים חכמים באמת מתחילים לשקר בגיל 2-3. הם גילו שככל שהילד מנוסה יותר, יש יותר סיכויים שהוא יגדל להיות שקרן.

להלן כמה עובדות מדהימות: 98% מבני הנוער הודו שהם שיקרו להוריהם.

בני נוער ממוצעים משקרים לגבי החברים איתם הם היו, הבגדים שהם לבשו מחוץ לבית, כמה כסף הם בזבזו, מי השתתף במסיבות ומה הם עשו כשההורים לא היו בבית. הם משקרים על סרטים, יציאות, סמים וחברים ששתו ונהגו.

רוב הילדים האלה אמרו שהם משקרים המון. אך מצד שני, כששאלו אותם הם אמרו שלא טוב לשקר. ממה נובע חוסר ההתאמה הזה?

האם אנחנו מלמדים את הילדים שלנו לשקר?

איני מטילה ספק בכך שרוב ההורים מאמינים שאנחנו בני אדם ישרים. אנחנו לא גנבים, גזלנים או רמאים. אנחנו מנסים ללמד את הילדים שלנו להשיב בכנות, מצפים מהם להתייחס לאחרים ביושר ולא לרמות במבחנים. בנוסף, אנחנו לא מוותרים על שקרים ורמאויות, ואם תתפסו את אחד הילדים שלכם משקר אין ספק שיהיו לכך תוצאות.

אבל ישנם רגעים קטנים, מקרים חסרי מחשבה, שהילדים שלנו רואים או שומעים במשך היום אשר משפיעים על הבנת מושגי השקר והאמת.

הם רואים אותנו עושים את זה

דמיינו את הסצנה הבאה: רק חזרתם הביתה ואתם הרוגים מעייפות. עבר עליכם יום קשה באמת, ואז הטלפון מצלצל. הבן שלכם בא ואומר לכם שמר לוין מארגון X מחכה על הקו. אתם יודעים מה הוא רוצה, ופשוט אין לכם כוח בשביל זה עכשיו. או אולי דווקא עכשיו חמותכם היא זאת שהתקשרה...

"תגיד לו/לה שאני לא בבית."

אופס. זה עתה לימדנו אל הילדים שלנו שמותר לשקר.

ומה עם הנסיעה ללונה-פארק בחופש? כרטיס הכניסה לילדים מחת לגיל 10 היה זול יותר, ובקופה אמרתם שיש לכם שלושה ילדים מתחת לגיל 10.

בת ה-11 שלכם בחנה אתכם במבט מהצד, ואתם עניתם לה בקריצה, וספרתם את העודף.

ברגע זה שידרתם שיעור חיים חזק יותר מכל שיחה על חשיבות היושר והאמת.

כשאנחנו מחפשים אחר דרכים קלות יותר באמצעות שקר, אנחנו משדרים לילדים שלנו שהשקרים הלבנים הקטנים האלה אינם משמעותיים

הילדים שלנו הם כמו ספוג שסופג כל פעולה, כל מקרה וכל שיחה שהם שומעים. שום דבר לא עובר מתחת לרדאר שלהם. כל הדיבורים שלנו על חשיבות השמירה על האמת יהיו לשווא, כל עוד אנחנו עצמנו – ההורים – נופלים קרבן לחוסר היושר של עצמנו. כשאנחנו מחפשים אחר קיצורי דרך או דרכים קלות יותר בחיים באמצעות שקר, אנחנו משדרים לילדים שלנו שהשקרים הלבנים הקטנים האלה אינם משמעותיים. הם מתרגלים להרגיש נוח עם חוסר יושר, ואחר כך, אנחנו ההורים נופלים קרבן לחוסר היושר של עצמנו. בסופו של דבר הילדים שלנו משקרים לנו, ואנחנו לא מבינים מדוע.

לעזור לילדים לומר את האמת

כל ילד משקר בפעם זו או אחרת. זה אמנם דבר מטריד, אבל אנחנו יכולים לנצל את ההזדמנות כדי לעזור לילדים שלנו ללמוד לומר את האמת בעתיד. התגובה שלנו למצב יכולה ליצור את ההבדל.

לעולם אל תביישו ילד על שקר.

במקום לבייש אותו ולצעוק עליו, תנו לו לדעת שאתם מאוכזבים ממעשיו. זה לא שהוא אדם רע, אבל מה שהוא עשה לא מקובל עליכם. תנו לו לשאת בתוצאות השקר, ושוחחו איתו על רגשותיכם. לסיום, תנו לו לדעת שאתם משוכנעים שהוא יעשה את הבחירה הנכונה בעתיד, כך שהוא שוב יוכל לזכות באמון שלכם.

אף פעם אל תאלצו את הילד לשקר.

אתם יודעים מי אכל את העוגיות. החולצה שלו מלאה פירורים והאצבעות שלו מרוחות בשוקולד. אז למה לשאול אותו אם הוא עשה את זה? במקום זאת, אמרו לו שאתם יודעים שהוא אכל את העוגיות למרות שלא הרשתם לו, ועכשיו תוכלו לטפל במצב.

חפשו תבניות.

נסו לברר האם אמירת שקרים הופכת להרגל. שאלו את עצמכם אם הילד שלכם מתמודד עם בעיית ביטחון עצמי, מנסה להרשים אחרים או שיש לו קושי עם אחיו או בבית הספר. אם שקרים הופכים להיות אצלו טבע שני, אתם עומדים מול בעיה שדורשת עזרה.

מה לעשות?

מובן שאנחנו דמויות המופת הטובות ביותר בחייהם של ילדינו, לאמירת אמת.

אמא שמשתתפת בשיעורים שלי סיפרה לי על המקרה הבא, ואני הרגשתי צורך לשתף אתכם בסיפור.

גילה השתתפה בשיעור שמסרתי בנושא גילום דמות לחיקוי עבור ילדינו. בשבוע שאחריו, היא הסיעה את הילדים שלה במכונית ושוחחה בנייד. פתאום היא שמעה מאחוריה סירנה מייללת. היא הסתכלה אחורה במראה, וראתה מכונית משטרה מאחור. גילה השליכה את הנייד שלה במהירות מתחת למושב, ועצרה.

"מה הבעיה, שוטר?"

"את דיברת בטלפון?" שאל השוטר.

"לא". ענתה גילה.

"את בטוחה? נראה לי שראיתי אותך מדברת בנייד?"

"אני לא", אמרה גילה. "לא דיברתי בטלפון."

"טוב, בסדר. סעי".

גילה רצתה להציל את עצמה מקנס גדול ולהמשיך בדרכה. שנייה עברה עד שהיא שמעה קול דקיק מאחוריה.

"אבל אמא, את כן דיברת בטלפון! את לא אמרת את האמת לשוטר!"

אוי לא, גילה חשבה לעצמה. כל שיעורי הנחיית ההורים האלה שאני לומדת, כל הפעמים שניסיתי ללמד את הילדים שלי לעשות את הדבר הנכון ועכשיו זה מה שיצא.

בבושה, גילה עשתה מה שהיא הייתה צריכה לעשות. היא המשיכה לנסוע וחיפשה את מכונית המשטרה בהמשך הרחוב, עד שהיא מצאה אותה. היא צפרה וצפרה. ובסוף השוטר פתח את החלון.

"כן?"

"אדוני השוטר", אמרה גילה. "שיקרתי לך. אני באמת דיברתי בטלפון. אני כל כך מצטערת ששיקרתי."

גילה הביטה לאחור וראתה כיצד עיניה של בתה פעורות לרווחה. היא ידעה שכעת היא נתנה לבתה את שיעור החיים הטוב ביותר על אמירת אמת, שהיה ביכולתה לתת.

מה הייתם עושים במקומה?

*על פי מחקרם של ד"ר ננסי דרלינג, אוניברסיטת פנסילבניה וד"ר ויקטוריה טולוור אוניברסיטת מק'גיל. וכן במאמר Learning to Lie מאת פו ברונסון – ניו יורק מגזין.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן