לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




דור ה

דור ה"מגיע לי"

אנחנו מגדלים את אחד הדורות האנוכיים ביותר שהיה אי פעם. "תודה רבה" פשוטה יכולה להוציא את ילדינו ממעגל ה"מגיע לי" בו הם נתונים.

מאת

"בסדר" (אנחה).

"שיהיה" (גלגול עיניים).

"אבא, אתה צריך לקחת אותי לכדורגל."

"אמא, אין שום דבר טעים לאכול בבית הזה!"

"כבר יש לי את זה!"

"למה שאני אענה לטלפון, בכל מקרה זה לא בשבילי?"

נשמע מוכר?

אנחנו חיים בעולם שבו כל ילד מרגיש כוכב, ואפילו אם רק ביו-טיוב. שלושים אחוז מתלמידי האוניברסיטה שהשתתפו בסקר מסוים, חשו שמגיע להם לפחות "כמעט טוב", עבור עצם הגעתם לשיעורים. הילדים שלנו מרגישים שמגיע להם, ועקב הגישה הזאת הם הופכים להיות אנוכיים.

הקפצתם פעם ילדים לחוג ושמתם לב שהם פשוט סוגרים את הדלת הרכב בלי לומר "תודה"?

האם החזקתם פעם את הדלת פתוחה בבית הספר, וראיתם כיצד הילדים זורמים דרכה, בלי לשלוח אליכם אפילו מבט?

האם ישבתם אי פעם במסעדה וראיתם כיצד משרתים את הילדים? ומה לגבי אמירת 'תודה רבה' או מילות הערכה?

אל תעצרו את הנשימה. אמא אחת אמרה לי, "תשכחי מהכרת תודה, אני עצמי אסירת תודה כשהילדים שלי לא מתלוננים."

האם 'תודה רבה' היא דבר כל כך חיוני לאישיות של ילדינו או שהיא לא יותר מביטוי נוסף לנימוסים טובים?

ללמד ענווה

המילים הראשונות שיהודי אומר בבוקר הן "מודה אני". אנחנו מודים לאלוקים על מתנת היום החדש.

ילדים שגדלים ללא הכרת תודה והערכה, הופכים להיות אנוכיים ומתנשאים

אבל המילים 'מודה אני' אינן רק 'תודה', אלא גם 'הודאה'. אם אני מודה לך על משהו, אז אני נאלץ ממילא להודות שאני חייב לך משהו, ואף אחד לא אוהב לחשוב שהוא חייב משהו למישהו. להיות בעלי חוב זה משפיל ולא נוח, הרבה יותר קל להניח שהכל פשוט מגיע לי. וכך, בלי לבטא הכרת תודה, אנחנו הופכים להיות יהירים.

היהדות מלמדת אותנו שעלינו לפתוח כל יום מתוך הכרת תודה על הזמן שניתן לנו פה, על מתנת החיים הנפלאה. להגיד 'תודה' זה הרבה יותר מנימוסים טובים, זה בניית אישיות. הכרת התודה שלנו כלפי אלוקים יוצרת בנו תחושה של ענווה, תחושת קטנות מול חשיבות החיים ומול האפשרות לעשות טוב במשך היום.

ילדים שגדלים ללא הכרת תודה והערכה, הופכים להיות אנוכיים ומתנשאים. הם מסתובבים עם תחושת חשיבות, ושום דבר אף פעם לא מספק אותם. הביטוי 'תודה רבה', נעדר מאוצר המילים שלהם. במקום זה, הם מתרגלים לכך שהוריהם ממלאים את כל צרכיהם, ואינם מוצאים כל סיבה לבטא הכרת תודה. מסיבות יום הולדת מפוארות ומוצרים פרטיים עם שמו או תמונתו של הילד, רק מחזקים את היהירות. עיניהם של ילדינו מעולם לא נפתחו לעובדה שכל זה לא מגיע להם באמת – ההרגשה ש'מגיע לי' אינה דרך בחיים. הגיע זמן שדור ה"אני" יהפוך לדור ה"אנחנו".

הכרת תודה מתחילה בבית

שולחן השבת שלי ערוך. פמוטות הכסף בוהקים והנרות מפיצים אור רך בחדר. קולותיהם של ילדינו ממלאים את אויר הלילה בשירים ובשיחות ערניות, וצלחותיהם מתמלאות במאכלים החביבים עליהם. כשסעודת השבת מגיעה לסופה, בעלי נותן לי מתנה נפלאה. הוא נעמד ואומר לי, לפני הילדים והאורחים, "תודה רבה על השבת הנפלאה". אני מחייכת ומתבוננת בילדיי שמפנימים הכל. כך, שבוע אחרי שבוע, שנה אחר שנה - הכרת התודה של בעלי כל כך יקרה. כן, אמא תכין לנו שבת בכל שבוע, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להתייחס למאמציה כאל דבר המובן מאליו.

הילדים שלנו צריכים ללמוד לא להתייחס אף פעם לברכות החיים כאל דבר המובן מאליו

גם אני, מנסה לצעוד באותו מסלול של הכרת תודה. כשאנחנו זוכים לצאת עם המשפחה לחופשה או אפילו לקנות בגדים לחג, אני עוצרת לרגע ומודה לבעלי על כל מה שהוא עושה למעננו, וכך גם כל אחד מהילדים. לא 'מגיע לנו'. הילדים שלנו צריכים ללמוד לא להתייחס אף פעם לברכות החיים כאל דבר המובן מאליו. ומה יכולה להיות דרך טובה יותר ללמד אותם להכיר תודה, מאשר להוות דוגמא ומופת בעצמנו? הזרע נטמן באדמה. אנחנו מחדירים בילדינו את החינוך להכרת תודה. כשבעלים ונשים חיים עם מילות הערכה, יסודות הבית עומדים על הודאה והערכה, ולא על 'הכל חג סביבי'.

התחילו עם "תודה רבה"

אז בפעם הבאה שתשאלו, "רוצה לצאת לקנות נעליים אחרי הלימודים?" או "רוצה קצת ספגטי, מותק?" אל תקבלו, "בסדר", או "שיהיה" בתור תשובה. במקום "אבא, אתה צריך לקחת אותי לכדורגל" או "אמא, את צריכה לקחת אותי לחוג", השקיעו רגע כדי להחדיר בילדיכם גישה של הכרת תודה.

"תודה אמא"; "תודה אבא"; "בבקשה אבא"; "בבקשה אמא" הם הצעד הראשון ללמד את ילדינו להכיר תודה.

"תודה רבה" פשוטה, יכולה להביא את הילדים שלנו להבחין במתנות היומיומיות שהם מקבלים פעמים רבות כל כך כמובנות מאליהן.

13/8/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 5 תגובות ב-5 דיונים

(5) שרי, 15/8/2011 05:11

תודה

כל כך נכון צריך שהורים צעירים יקראו את הכתבה

(4) מיכל טל, 14/8/2011 20:49

תודה רבה

כל מילה בסלע. צניעות ,ענוה ודרך ארץ לא הזיקו מעולם.מילה קטנה עם כוונה גדולה ת..ו..ד...ה.

(3) מירב, 14/8/2011 20:00

הזדהות

כל כך נכון

(2) רות, 14/8/2011 14:37

דור המגיע לי

זה נכון אבל שוב זה תלוי מאוד בהורים, כשראיתי שהבנות שלי מבינות שהכל מובן מאליו ומה זה 50 ש"ח לתת, לקחתי אותן לסופר ופשוט הראתי להם מה אפשר לקנות (לא הרבה) אבל בכל זאת כשהם ראו את זה בעיניים אז היום במקום אמא אנ י צריכה 50 ש"ח אז האם אפשר לקבל 50 ש"ח זה בשביל..... הכי קל להאשים את הדור אבל מי חינך אותם אנחנו והאשמה היא לא פחות עלינו ההורים. כשהורים שלנו היו נותנים לנו משהו תמיד היו אומרים לנו עוד מגיל 0 מה אומרים והתודעה של התודה והבבקשה הושרשה עוד מגיל קטן.

(1) אנט צנעני, 14/8/2011 10:07

תודה רבה על הכתבה

זה כל כך נכון זה מושרש מהבית גם אני כאדם בוגר מעבירה את זה לבני הקטן וזה עובד. לא יהיה מצב שאני עושה למענו משהו ומזכירה כמנטרה שוב ושוב לומר תודה! והוא מפנים ואומר. ברוב המקרים הוא אומר ואם לא אני מזכירה לו. זה חשוב ונכון כבר מינקות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub