רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

נישואין

כסף ומערכות יחסים

כ״ח בטבת ה׳תשס״ח כ״ח בטבת ה׳תשס״ח 06/01/2008 | מאת אמונה ברוורמן

הרבה מן החיכוכים הביתיים בנוגע לכסף נובעים מההרגלים השונים שהוקנו לכל אחד מבני הזוג בילדותו.

כסף – או ליתר דיוק, חסרונו – יכול להוות מקור רציני למריבות בין זוגות נשואים, ואל תחשבו שהתגשמות השיר "לו הייתי רוטשילד" היתה פותרת את כל הבעיות – המציאות הרבה יותר מורכבת. התמודדות עם מחסור כלכלי היא לא קלה, אבל יש גם אתגרים ייחודיים לעשירים כפי שאומר הציטוט המפורסם מפרקי אבות ש"מרבה נכסים, מרבה דאגה". שדה הקרב האמיתי נמצא בהשפעתו הפסיכולוגית של הכסף על חיינו ועל מערכות היחסים שלנו.

כמו בכל כך הרבה דברים אחרים בחיים, גישתם של הורינו לכסף עיצבה את זו שלנו. קחו לדוגמא את שרון. ההורים שלה תמיד רבו על כסף. לאבא שלה היו תמיד כל מיני תוכניות 'מבריקות' שיהפכו אותם לעשירים. למרות מאמציו הבלתי נלאים, חלומותיו לא התגשמו, החשבונות התחילו להיערם והוריה של שרון המשיכו לריב. כיום, שרון עצמה נשואה באושר לדוד, ברוקר בבורסה בעל משכורת יציבה. אבל אם הוא אי פעם מעז לדבר על עצה חמה שתהיה כרטיס הכניסה שלהם להתעשרות מהירה, שרון מתפוצצת. זה לא רציונלי וזו לא אשמתו של דוד. אלה זיכרונות-כסף ישנים ומערכת אסוציאטיבית שמתעוררים בלחיצת כפתור.

אולי אמא שלך דאגה תמיד בעניין החשבונות. האווירה הכללית בבית שלך הייתה של חסר וצמצום. עכשיו כשאת עומדת ברשות עצמך את מתענגת על בזבוז הכסף שלך – ואולי מעבר ליכולת ולהכנסות שלכם. אולי בעלך מבקש ממך מעט ריסון, ואת מייד חוזרת אחורה לאמא שלך ולצמצום השתלטני והפחדים שלה.

עד שנבין אותן, יפגעו התנסויות הילדות שלנו בגישה שלנו לכסף ולתפקידו בחיי הנישואין.

אולי אביך היה פזרן, אהב ליהנות מה"צעצוע" האחרון, אבל קצת קפדן בקשר לחשבון הטלפון. אולי אתה גדלת על חיסכון... וחיסכון... וחיסכון... ואשתך רוצה ש'תחיה קצת' והמחשבה על כך מזעזעת אותך.

העבר מעצב את ההווה, ועד שנבין אותן, יפגעו התנסויות הילדות שלנו בגישה שלנו לכסף ולתפקידו בחיי הנישואין. בהרבה מן הפעמים, אלה לא בני הזוג שאליהם אנחנו מגיבים; אלה ההורים שלנו. ואם לא נבין את זה, זה עלול להוביל אותנו לחיכוך רציני עם בני הזוג.

כסף במהותו הוא ניטרלי, אבל הוא יכול להיות חשוב כל כך. הוא יכול להיות מקור לביטחון או לדאגה. הוא יכול להיות אפשרות לעוצמה או תזכורת לחוסר אונים. אפשר להשתמש בו כדי לשפר את החיים, או להרוס אותם. הוא יכול להוביל לחירות או לשמש כעול על צווארינו. ובדיוק כפי שגישתם של הורינו לכסף השפיעה עלינו, הגישות שלנו ישפיעו על ילדינו. אם נוכל להבין את ה"קטע" שיש לנו לגבי כסף, ולשרש אותו במידת הצורך, לא נצטרך להנחיל אותו לצאצאינו.

אז עצרו לכמה דקות, ובחנו אילו גישות אתם מעבירים הלאה באופן לא מודע. אני מציעה שתשאלו את עצמכם את השאלות הבאות. עשו זאת עם בני הזוג – זה הרבה יותר אינטראקטיבי מאשר לראות סרט כשאתם יוצאים סוף סוף יחד.

    1. מהו הזיכרון הראשון שלך שקשור לכסף? (הבובה שרצית אבל לא קיבלת, ההורים שלך מתווכחים, הדוד צובט לך בלחי ונותן לך כמה מטבעות וכד'...).

 

    1. מה לימדה אותך אמך על כסף – במעשיה, בדבריה?

 

    1. ומה עם אביך?

 

    1. האם ההורים שלך עשו משהו שהערכת עם הכסף שלהם?

 

    1. האם הם עשו משהו שלא אהבת או שהביך אותך (משהו עמוק יותר מאשר הריהוט הרהבתני והראוותני בסלון).

 

    1. איך את/ה מרגיש/ה כשיש לך הרבה כסף? וכשיש מעט? האם האווירה בבית משתנה בהתאם?

 

  1. כמה כסף את/ה רוצה?

 

סביר להניח שהתשובות לא ישנו את המאזן הבנקאי שלכם, אבל הן אולי יספקו הבנה עמוקה יותר שתוכל להקל את המתח סביב הנושא הזה. אין קשר אמיתי בין עושר לאושר ("איזהו עשיר? השמח בחלקו", פרקי אבות ד, א), אבל נראה שיש קשר משמעותי בין בירור היחס שלנו לכסף, לשקט נפשי אמיתי.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן