שַׂמֵחַ תְּשַׂמַח רֵעִים אהובים כְּשַׂמֵחֲךָ יצירך בגן עדן מִקֶדֶם. ברוך אתה השם משמח חתן וכלה.

אלו המילים של הברכה השישית מתוך שבע הברכות שנאמרות מתחת לחופה בחתונה היהודית. אנו מברכים ומייחלים, שהזוג הנשוי יהיה כמו אדם וחוה בגן עדן.

מה ייחד את הזוג ההוא? הם היו הזוג היחיד עלי אדמות, אז הם ראו רק זה את זו, וזו את זה.

הם לא הוטרדו על ידי גברים או נשים מחוץ לנישואים שלהם. הם לא חשבו שאולי יש מישהו יפה יותר או חכם יותר או מצליח יותר. הוא ידע שהיא האחת והיחידה בשבילו בכל העולם, והיא ידעה שאין אחר מוצלח ממנו. אף אחד מהם לא התייסר במחשבות של "אילו היו הדברים מתנהלים אחרת..."

אנחנו חיים בעולם שבו אנשים מחליפים את בני זוגם כשמגיע "דגם מוצלח יותר" לשוק.

לעומתם, אנחנו חיים בעולם שבו כל מה שחדש יותר - שווה יותר. עולם שבו אנשים מחליפים את בני זוגם כשמגיע "דגם מוצלח יותר" לשוק, ומותירים אחריהם חורבן רגשי.

מכיוון שאיננו יכולים להיות אדם וחוה בגן עדן, מציעה לנו היהדות מספר כלים שיסייעו לנו לשמור על הקשר הזוגי הטהור; כלים שיעזרו לנו לשַמֵר את הרגע שבו עמדנו תחת החופה והרגשנו שאנחנו כמו אדם וחוה, הרגע שבו לא היה קיים בעולם אף לא אחד חוץ משנינו, מחוץ ליחידה הזוגית החדשה שלנו.

לא לגעת

אחד מכלי עזר אלה הוא האיסור על מגע פיזי עם בני המין השני – אלא אם כן מדובר בבן/בת הזוג שלך (וקרובי משפחה בדרגה ראשונה).

באופן טבעי, ברגע שאנו שומעים (או קוראים) את המילה "אסור", מתעוררת ברבים מאיתנו התנגדות פנימית. אבל בואו ננסה לבדוק קודם את הנושא.

אם יש לכם חפץ יקר ערך, סביר להניח שתנסו לגדור אותו בדרך כלשהי,

 א. כדי להפגין עד כמה הוא יקר ערך.

ב. כדי להבהיר שהוא אך ורק שלכם, ואינו שייך לאף אחד אחר בעולם (כמו אותם תמרורי "אין כניסה" חמודים, שהילדים שלי מצמידים תמיד לדלתות שלהם!).

 אתם רוצים ליידע את העולם, ולהזכיר לעצמכם, שהקרבה הפיזית והרגשית של הנישואין אינה מיועדת לשימוש הציבור. איננו רוצים להחליש את עוצמתה או להשאיר פרצה פתוחה לגנב.

למרבה הצער, מושג זה זר לאנשים רבים. קירבה פיזית הפכה להיות דבר טריוויאלי. נשיקה הפכה לחלק אינטגראלי מכל ברכת שלום, עד שכוחה נשחק.

נשיקות שכן נחשבות

בעולם היהודי אנחנו לא רוצים שהנשיקות שלנו יאבדו מערכן ומכוחן. אז כן, אנו מתקמצנים בהן. קשר פיזי עם חברים, מכרים ורוב קרובי המשפחה מהמין השני, נמצא מחוץ לתחום, ויש לכך השפעה רבת עוצמה.

אם זה הופך להיות "בסך הכל נשיקה", סימן שאיבדנו אחת מההזדמנויות החיים הגדולות והמהנות ביותר.

האם אתם רוצים שרגעי הקרבה ביניכם לבין בני זוגכם יהיו עזים ומרגשים במיוחד? האם אתם רוצים שיהיו מחשמלים ומשלהבים? אם אתם חושבים לעצמכם, "נו, באמת, זאת בסך הכל נשיקה", אז המאמר הזה מיועד דווקא לכם. משום שזאת לא צריכה להיות בסך הכל נשיקה. זה צריך להיות זמן, קצר ככל שיהיה, של התקשרות, של התקרבות, של אחדות אמיתית. והוא צריך להיות אינטימי ומרגש.

אם זה הופך להיות "בסך הכל נשיקה", סימן שפספסנו הזדמנות קירבה מהנה בחיים. אם זאת "בסך הכל נשיקה", אז הנישואין שלנו קצת פחות עשירים.

שטח פרטי

לכל אחד יש מספיק ניסיון עם 'מסיגי גבול' למיניהם, כדי להבין את החכמה שבאסטרטגיה הזאת.

נעה ויאיר יצאו למסיבה. יאיר הכיר את נעה לחבר לעבודה, והם לחצו ידיים. בהזדמנות זאת, אותו ידיד ליטף את זרועה של נעה.

כשהם פנו ללכת אמרה נעה לבעלה: "מה זה היה???"

מה זה היה באמת? לכל הפחות היה כאן חוסר כבוד, הייתה כאן רמיסה של הגבולות היקרים שהקימו נעה ויאיר כדי להפוך את נישואיהם למיוחדים.

ליעל ורמי היה מקרה דומה. בסעודת חתונה, התיישבה אישה מבוגרת יותר ומבוסמת קמעא לצדו של רמי ותוך כדי שיחה חיככה רגלה ברגלו. רמי לא היה בטוח כיצד הוא אמור להגיב. אבל דבר אחד הוא כן ידע. זה היה בלתי ראוי ולא נעים. כל מה שהוא היה מסוגל להגיד אחר כך היה: "גועל נפש!!!"

אלה דוגמאות ברורות במיוחד של הסגת גבול. בכל אופן, בכל פעם שאדם יוצר קשר פיזי עם מישהו מהמין השני מחוץ לנישואין, הגבול מיטשטש.

"אבל אולי זה ייצוֹר הרגשת ריחוק ביני לבין האחרים. "נכון, זה יוצר ריחוק. זו בדיוק המטרה. זאת ההוכחה ליעילותה של הגדר.

האם לא הייתם בוחרים לסרב לעשן, ולהסתכן בבידוד חברתי בקהילת מעשנים?

האם דרך ההתנהגות הזאת הופכת אותנו לשונים בחברה? אין ספק. אבל, לו הייתם בוחרים לסרב לעשן, האם לא הייתם בוחרים להסתכן בבידוד חברתי בקהילת מעשנים? סביר מאוד שכן, משום שאתם מודעים לסיכון.

אנו מודעים לסכנות האורבות לנישואין שלנו, אם נאפשר קיומם של סדקים בשריון המגן עליהם, ואם לא נקים סביבם חומה בלתי חדירה. לא רק בפיתוי למערכות יחסים בלתי-הגונות: אלא גם החלשת כוחה, עוצמתה וייחודיותה של מערכת היחסים הזוגית.

גם אנו יכולים להיות חיי נישואין כמו לזוג הראשון בעולם. גם אנו יכולים להיות מאושרים, ומחוברים; גם אנו יכולים לחוות את אחדותם של אדם וחוה בגן עדן.