האם משגע אותך שבעלך תמיד מאחר? האם אשתך משגעת אותך משום שהיא מתעקשת לסדר לך את הגרביים? האם את משתגעת מבעלך משום שאינו מספיק ספונטני? האם משגע אותך שאשתך כל כך מפוזרת?

והאם הם משגעים אותך משום שלא משנה מה תגיד, ולא חשוב כמה אתה בטוח שאתה צודק, הם לא משתנים?

תסריטים כאלה מתרחשים יום-יום בחיי הנישואין, בכל העולם. היא מביעה את אהבתה במתנות, הוא מביע זאת בחיבוקים. היא רוצה לנתח בעיות מכל כיוון אפשרי, הוא רוצה החלטה מהירה. היא מתייסרת סביב כל קניה. הוא פשוט חוטף כל מה שמתאים – וכן הלאה וכן הלאה.

התלמוד נותן הסבר מעניין לתופעה הזו: "כשם שפרצופיהם שונים, כך דיעותיהם שונות".

קארל יונג, מאבות הפסיכולוגיה המודרנית, הרחיב את הדיבור בנושא הזה. הוא התפרסם בזכות פירושי החלומות ובזכות הוויכוחים שלו עם פרויד, אך יתכן שהתרומה המשמעותית ביותר שלו היתה האבחנה בין טיפוסי האישיות השונים.

כשם שפרצופיהם שונים, כך דיעותיהם שונות."

כפי שידוע לכולנו מנסיון החיים האישי, לאנשים שונים יש גישות שונות כלפי החיים. לפעמים זה מרגש, לפעמים זה מוציא מן הדעת – אך זוהי עובדה. בכולנו קיימת נטיית אישיות שונה, המעצבת את גישתנו לחיים.

מה שנתפס בעינינו אצל בן הזוג כעקשנות, או אפילו חמור מזה, כהתנגדות (והכי גרוע, כהתעלמות מכוונת מדברינו), הוא בדרך כלל ביטוי לעובדה שיש לו סגנון אישיותי אחר. הם לא מסתכלים על העולם כפי שאנו רואים אותו.

יותר מכך: לעיתים קרובות זוהי הסיבה שגרמה לנו להינשא להם (אז תפסיקו לחרוק שיניים!). יש אמת מסויימת בעקרון שהפכים נמשכים זה לזה כמו מגנט. אם גדלת בבית מאד מבולגן, יתכן שתימשך דווקא ליציבות ולאחריות של אדם אחר. אם חונכת להיות מאד אחראי, יתכן שתעדיף להתרענן דווקא מהספונטניות של האחר. קיומו של מתח יצירתי מסוים, יכול להועיל למערכת היחסים שלכם.

התפיסה הזו מופיעה בתורה, אשר מתארת את הנישואין הראשונים בין אדם לחוה בביטוי "עזר כנגדו". משמעותו של אוקסימורון זה (ביטוי המכיל צירוף של ניגודים), הוא "אדם העוזר מתוך התנגדות". האם יכול אדם לעזור כאשר הוא מתנגד?! אך זוהי בדיוק הנקודה. כל אדם ממלא תפקיד "מאזן" כלפי בן זוגו, ובכך עוזר לו. תחושת השלימות מגיעה לא דרך הדמיון בין השניים, אלא דוקא מתוך ההבדלים שביניהם.

למעשה, המילה "שלום" מגיעה מהשורש "שלם", כלומר מושלם. משמעות ההגדרה של שלום איננה שכולם זהים זה לזה, אלא שכל החלקים פועלים יחד להשגת השלמה הדדית. אחדות, ולא אחידות.

מערכות יחסים בריאות יותר

באופן טבעי, אנחנו נמשכים אחר צורות חיים שונות. ברמה העמוקה יותר, אנו מבינים שהדבר מכריח אותנו לצמוח ולהרחיב אופקים. ברמה השטחית, ההבדלים הללו פשוט מרגשים, אך ביכולתם גם לגרום לצרות.

כיצד נוכל להימנע מהמאבק הזה? כיצד נוכל להשתמש במידע אודות בן הזוג שלנו, בצורה שתחזק את חיי הנישואין שלנו במקום להרוס אותם, חלילה?

בניסוח הפשוט ביותר (ובהתחשב בעובדה שלכל כלל יש יוצא מן הכלל!), יונג מגדיר שמונה מאפייני-אישיות (ארבעה זוגות). בכל אדם קיים מאפיין-אישיות אחד מתוך כל זוג.

הדבר היפה במערכת זו, הוא שאין טיפוס שהוא טוב יותר מזה המנוגד לו.

השיטה הזו מובילה להבנה הדדית, וזהו היתרון הגדול שלה. אנו מעריכים ומוקירים את התרומה המיוחדת של בן הזוג לנישואין שלנו (או שלפחות אנחנו פחות מתעצבנים ממנה), כאשר מביטים בה בהקשר של אישיות שלימה. היופי שבשיטה הזו הוא שאין טיפוס שהוא טוב יותר מהאחר. הבנת המסר הזה תבטיח שיפור בחיי הנישואין, ומערכות יחסים בריאות יותר באופן כללי.

לא רק שאין טיפוסים "טובים יותר", אלא שזוג מוצלח במיוחד יודע כיצד להשתמש בהבדלים שביניהם כנקודת חוזק, בכך שהם מאפשרים לתכונות שלהם – ואולי גם לניגודים שלהם – להשלים אלו את אלו.

עד כאן ההקדמה.

ארבע הקטגוריות

אלה הם שמונת הטיפוסים בקיצור נמרץ (תוך התנצלות ליונג ולחסידיו):

1-2. מוחצן או מופנם: יתכן שנמשכת בעבר לנטיה של אשתך להיות עצמאית. כעת אתה מתוסכל שהיא מסרבת להצטרף לאותם המועדונים אליהם אתה משתייך, שהיא לא משתתפת במשחקים קבוצתיים, ושהיא מעדיפה לצאת לבילויים רק איתך, ולא עם קבוצת החברים שלכם.

בני האדם מתחלקים לשני טיפוסים: אלה שרוצים להיות בחברת אנשים, ואלה שמעדיפים להיות לבד. יתכן שאתה רוצה שיבואו אורחים, ואשתך לא. יתכן שהיא לא עצלנית כפי שחשבת, אלא פשוט מופנמת. היא רוצה ארוחה זוגית רומנטית לכבוד יום ההולדת; הוא מעדיף מסיבה רועשת עם 50 מחבריו הטובים. זה לא שהוא לא מחשיב אינטימיות, וזה לא שהוא מזלזל בערכה של נוכחותך – הוא פשוט מוחצן.

3-4. חושב או מרגיש: יש אנשים שהם יותר רגשנים (לא רק נשים). יש אנשים שהם מאד הגיוניים ורציונליים (לא רק גברים). זה לא שהיא ילדותית או לא-בוגרת; היא שייכת לטיפוס ה"מרגיש". הוא לא קר וחסר-לב; הוא שייך לטיפוס ה"חושב".

אל תתנו להגדרה לסחוף אתכם. ההגדרות רק מייצגות את השם המוכר של הטיפוסים. כמובן שלטיפוס ה"חושב" יש רגשות, וברור שאנשים השייכים לטיפוס ה"מרגיש" מסוגלים להגיע גם למחשבה והעמקה רציונלית.

5-6. מציאותי או אינטואיטיבי: האם אתה קונקרטי ומעשי, מסתמך על מציאות מוחשית ביותר, או שאתה אוהב להמריא לגבהים מטאפיזיים, ולהסתמך יותר על אינסטינקט והשראה?

לא רצית גרביים ועניבה כמתנת חנוכה? אבל זה מה שאתה צריך. הוא כותב שירים יפיפיים ומלחין מוזיקה משובחת – אך הוא לא שם לב שתאריך תשלום המשכנתא עבר מזמן. זה לא שהוא שואף להיות חסר-בית; הוא באמת אוהב את הבית שלכם. והוא אפילו לא חסר-אחריות. פשוט יש לו דאגות וסדר-עדיפויות שונים.

בן הזוג שלכם יכול לרומם אתכם. בתנאי ששניכם תשתחררו ותעריכו זה את זו.

ביכלתך להשאיר אותו על הקרקע. ביכלתו גם לרומם אותך. בתנאי ששניכם תשתחררו... ותעריכו זה את זו.

7-8. שופט או משקיף: במצב זה, ה"שופטים" הם אלה הנהנים מחוק וסדר, אלה שמחלטים החלטות בקלות. ה"משקיפים" הם אלה שמעדיפים להשאיר לעצמם את כל האופציות פתוחות. הם מעדיפים לשקול את כל האפשרויות ולבחון את כל הדעות. הם כל הזמן מחפשים חוויות וריגושים חדשים.

תארי לעצמך שאת אישה מאד מסודרת ומאורגנת, ונמשכת בעבר לצד האימפולסיבי של בעלך. כעת את דורשת לדעת מדוע הוא אינו פועל כמוך ע"פ החוקים; מדוע הוא אינו מקפיד על שעת ההשכבה של הילדים, מדוע אינו מכיר בעובדה שיש לתכנן טיולים מראש – הרי "אי אפשר פשוט לקום ולנסוע!" (האמנם?).

ה"שופטים" הם יותר צפויים ואחראיים. ה"משקיפים" הם יותר ספונטניים וזורמים.

את רוצה לטוס להוואי מחר. הוא מעלה דאגות פרקטיות – הבית, העבודה, הילדים... את מצאת את הדירה המושלמת. הוא דורש לבדוק דירות אחרות, ומבקש להביא עמו חברים שיביעו גם את דעתם בעניין...

יישום התיאוריה

בכל זוג של טיפוסי-אישיות, יש לכל אדם נטיה לאחד הצדדים. לעיתים מדובר בנטיה חזקה, ולפעמים היא עדינה יותר. הקומבינציות השונות יוצרות טיפוסים ואיפיונים מעניינים. כל אחד הוא שונה.

כיצד מנתחים טיפוס אישיותי? על כך לא נענה במאמר זה... (בשביל זה קיימים ספרים).

העיקר הוא ששניכם יכולים להנות במציאת הטיפוס האישיותי שלכם. אבל ניתן להפיק יותר מסתם הנאה. אם תצליחו להבין את עצמכם ואת הזולת באופן עמוק יותר, אתם תהפכו סובלניים יותר כלפי עצמכם וכלפי בן זוגכם. הדבר יצמצם את התסכולים היומיומיים, ויעצור את הפיכתם לדחיה עמוקה יותר. אני מקוה שזה לא מאוחר מדי.

בן הזוג שלכם לא יהפוך בהדרגה את צורת החשיבה שלו לנקודת המבט שלכם.

יש להתחיל בשינוי הציפיות שלכם זה מזו. הצעד הראשון הוא לנשום עמוק, ולקבל ש"זה מה יש". תזכרו שאי אפשר להפוך עיגול לריבוע. בן זוג שלכם לא יהפוך בהדרגה את צורת החשיבה שלו לנקודת המבט שלכם.

מעבר לכך, יש צעדים מעשיים שעליכם לנקוט. בחלוקת התפקידים בבית, יש לבחור את התפקידים על-פי האישיות המתאימה להם. תנו לאדם עם האישיות ה"שופטת" את האחריות לניהול החשבונות והכספים בבית. תחליטו שהאדם המוחצן יותר יהיה אחראי על אירגון המסיבות. יתכן שההרפתקן מביניכם ירצה לתכנן ירח-דבש שני או חופשה משפחתית.

יתכן שאחד מכם יהנה להקריא לילדים סיפור לפני השינה, בעוד האחר יעדיף להמציא ולהציג איתם מחזה כלשהו. אולי יש מי שאוהב את שעת-האמבטיה (יתכן שאף אחד לא אוהב את השעה הזו!), והאחר מעדיף לשכב בשקט ליד הקטנים עד שהם נרדמים. אם אחד מכם הוא טיפוס יותר "חברתי", האחריות של הזמנת האורחים תהיה עליו. אם בן הזוג שלך הוא יותר מופנם, הוא יצטרך להודיע לך מתי הוא זקוק למעט זמן של שקט.

הכירו בכוחות של בן זוגכם ותכננו את חייכם בהתאם. העריכו את היתרונות הקיימים בתכונות האופי שלו, ואת ההזדמנויות הרחבות יותר שמתעוררות בעקבותיהם.

אני יודעת שבעלי ואני התחלנו את דרכנו כשני הפכים גמורים, וכעת כששנינו נרגענו מעט, נראה שאנו מצליחים להיפגש במקום טוב באמצע. למרות זאת, כאשר הוא מבלגן את הספרים או מרשה לילדים להישאר ערים עד מאוחר... לא תמיד אני בדיוק "מעריכה" את השוני שבינינו!